ספסל- הבית של הכדורסל הישראלי - אינפורמציה, סטטיסטיקה וחדשות יומיות על כל השחקנים, הקבוצות והליגות

מלכוד 12
אורי סביר ,06/11/2004

בקיץ האחרון התקבלה במנהלת הליגה החלטה על הגדלת מספר הזרים בליגה, וכל קבוצה הייתה יכולה לאסוף לחיקה שלושה זרים ושחקן בוסמן. בו בזמן – כאשר היה נראה שהליגה תמנה 11 קבוצות בלבד – הסתמן שבתום העונה ירדו שתי קבוצות ותעלה רק אחת מהלאומית, במהלך שיוריד את מספר הקבוצות בליגת העל לעשר בלבד.

ובכן, לא ברור היכן עומדת כיום העמדה לגבי גודל הליגה בעונה הבאה, אבל יחד עם ההחלטה על הזרים שהתקבלה, ומצמצמת את הנציגות הישראלית בחמישיות לעשרים אחוז ברוב הקבוצות, בהחלט ניתן לחשוש למעמד השחקן הישראלי – שמוכיח עצמו מאוד באירופה עד כה – בעונה הבאה. ולפני שנמשיך בסוגיה זאת, אני חייב להבהיר שצמצום הליגה הוא מהלך מתבקש ורצוי, שיעלה מאוד את הרמה ויחסוך לנו ביזיונות כמו הקיץ שעבר על מ.כ. חיפה וקרית אתא.

בליגה של עשר קבוצות המתירה שלושה זרים ובוסמן, נשארים באופן תיאורטי רק עשרה מקומות חמישייה פנויים לכחולים-לבנים, ירידה דרסטית לעומת העונה שעברה, בה מלבד שלושת הגדולות, סיימו תשע הקבוצות האחרות את העונה עם שני ישראלים בחמישייה. מספרית, מדובר על ירידה של יותר מחצי במקומות חמישייה פנויים לישראלים: מ21 לעשרה. וזה עוד מבלי להביא בחשבון מתאזרחים כמו ווטסון, לקסר ואחרים שתופסים מקומות נוספים.

כבר העונה, עם 12 קבוצות שכמעט כולן מחזיקות בשלושה זרים ובוסמן – מלבד ג"ש וגליל, שגם הן עשויות להתחזק בהמשך – מורגשת ירידה ניכרת בתפוקה של הישראלים בליגה, ושימו לב לנתונים: רק פעמיים העונה – לא כולל את מכבי ת"א וכריס ווטסון – הוביל ישראלי את רשימת הקלעים, גרינוולד בחיפה וקוז'יקרו בירושלים. פעם אחת נוספת התברג פרג מפ"ת כסגן מלך הסלים של קבוצתו, וזה מה שהיה בשאר המקרים: תריסר פעמים תפסו צמד זרים את שני המקומות הראשונים בקליעות בקבוצתם, עשר פעמים ראינו שלושה זרים בראש קולעי הנקודות ולא פחות מ6 פעמים קיבלנו ראש חץ של ארבעה זרים בפסגת טור הנקודות.

אפשר לתלות את האשם בעזיבה הסיטונית לאירופה ובירידת הרמה של הליגה עקב הנטישה של בכירי שחקנינו לגולה, אבל אז איך תסבירו את ההצלחה עד כה באירופה. במפעלים הבינלאומיים מוותרת כל קבוצה על הזר השלישי שלה, וכך מתפנות דקות איכות לישראלים, שלוקחים את הצ'אנסים בשתי ידיים. רק פעם אחת, בתבוסה של האדומים אצל בלאט, הובילו שני הזרים והבוסמן של הפועל את הנקודות. פעם נוספת הובילו קמפבל ולי את נהריה, כאשר הישראלי הראשון בנקודות מבצבץ שלישי, והפלא ופלא, תראו מה היה בשאר המשחקים: אליהו הוביל את גליל לניצחון על אלופת היורופליג עם 23 נקודות, דדון היה הטופ סקורר של נהריה בניצחון החוץ הנהדר בפרם, ובשאר המשחקים היו פניני, מוסינזון ויצחקי במקום השני אחרי זר אחד. היינו מכניסים גם את גרין, אבל מדובר בכתבה על ליגת העל, ואליה כידוע מכבי לא באמת שייכת.

בכלל, ניתן להתרשם מאוד מהתצוגות של השחקנים שלנו בגביעים האירופים עד כה, שמוכיחים שהם ממש לא פראיירים. בגליל גילו פתאום את קזרנובסקי ובן-שימול שבליגה לא רואים פארקט, קוקיה מראה כבר עונה שניה ברציפות שגם באירופה יש לו מה להציע, כמו גם ליצחקי, ליפרמן ופניני, בנהריה כבר בעונה שעברה הגיעו להצלחות נהדרות כאשר שני שליש מהנקודות של הקבוצה ביורופליג היו כחולות-לבנות ובהפועל מוסינזון, איתן ושיינפלד לוקחים פיקוד בהעדר המכשף.

מדובר בשלב מוקדם מאוד כמובן של העונה, אבל אם המגמה הזאת תימשך, לא נתפלא אם היבשת תחטוף לנו עוד כמה שחקנים. אחרי המיני-התפרקות של הפועל ת"א, נשארו כאן רק שתי קבוצות שאפשר לשאוף לשחק בהן, אז ברור שעדיף לשחק בליגה אירופית מאחורי זר מאשר בליגה הישראלית מאחורי בוסמן. ועוד לא דיברנו על החישוב הכלכלי.

חוק שלושת הזרים הוכיח עצמו מאוד בעונה שעברה, כאשר איפשר לקבוצות לסגור מעט את הפערים ממכבי. אבל כאשר מכבי מראה שהיא במקרים רבים גדולה גם על אירופה, אין טעם לרדוף אחריה, ועדיף לוותר עוד טיפה על התחרותיות – הוירטואלית מלכתחילה - בעבור קידום הישראלים. במצב כזה, אני לא רואה סיבה לאפשר בוסמן בנוסף לשלושת הזרים, וחושב שאין מנוס מחזרה לחוק הקודם שאיפשר שלושה זרים או שניים + שני בוסמנים, מה שאיפשר לגדולות להתחרות באירופה בכבוד.

הרי במה בדיוק טוב אלכסנדר אבליאש מיצקן ופרג? האם בליילוק כ"כ הרבה יותר טוב מיצחק, שעשוע וברקוביץ'? מה כבר תורם מוריץ' ששמעונוביץ' וקוחנסקי לא יכולים? ולמה להוסיף שחקן כמו צ'ארלס מאנגה כאשר יש לך את מוכתרי ולקסר? למה? כי אפשר, אז מוסיפים.

מהלך מבורך של קיצור הליגה לעשר קבוצות, יחייב את המנהלת לחזור לחוק הזרים הישן, כדי למנוע פגיעה גדולה ונוספת בכדורסלנים שלנו. נבחרת העתודה, ובעצם ממש לא רק, כבר הוכיחה שוב שאין ואקום ויש מספיק שחקנים ישראלים טובים בליגה. בכלל, לדעתי השאיפה היא לחזור לשני זרים בלבד, גם במחיר של כמה עונות לא מוצלחות באירופה. הרי גם ככה לא נראה שבני השרון תיקח את היורופליג.

אם יש לנו שכל, חייבים לשמר את מעמד הישראלי, אחרת כל עונה נאבד עוד כמה שחקנים לאירופה במקום להחזיר אותם הנה, והליגה לא רק שתלך אחורה ברמה, אלא גם תאבד את הצביון הישראלי שלה.

חושים נבואיים?
לא ברור מה קרה לערוץ 5 בקיץ, אבל כבר פעמיים שפרשניה טומנים רמז מטרים גדול במהלך המשחק לגבי סופו. במשחק הראשון בין נהריה לירושלים, כאשר נהריה מובילה בהפרש גדול ומבטיח, אמר ארז אדלשטיין ש"לפעמים עדיף לנסוע למשחק חוץ עם מינוס 6 מאשר פלוס 1". נגמר 86-80 לבעלי הזכרון הקצר.
במשחק בין חימקי לבני השרון, אמר אביב לביא על שלשה של ארון לוקאס ברבע הראשון מעשרה מטרים ש"זוהי שלשה של סוף משחק עם הבאזר". שלושים ומשהו דקות מאוחר יותר הגיע יאנג.

ואמסלם? הוא עדיין בעניין האופנסיב ריבאונד בהגנה כנראה.