קצורין. כתם שחור ובולט



המנהיגים נשארו בבית
אורי סביר ,23/09/2004

נבחרת ישראל חזרה הערב כמה שנים אחורה. במקום להמשיך את המומנטום הגדול של העונה שעברה וההצלחה בשבדיה, חזרה הנבחרת להשתייך לדרג ב' האירופי וגם עשתה זאת בצורה מבישה במיוחד. אבל האמת? פשוט לא הגיע לנו לעלות מהבית הזה.

למולי קצורין כבר כולם נטפלו, אז אני אשתדל לסיים איתו כמה שיותר מהר. תרגילי המנהיגות שלו מעולם לא היו במקום בעיניי, אבל ברגע שהוא איבד את האמון גם אצל השחקנים, הדרך לתהום הייתה קצרה. מולי איבד לחלוטין את הרסן בקמפיין הנוכחי והביא נבחרת שפשוט לא הייתה מוכנה, לא מנטלית ובטח שלא מקצועית. ההיררכיה לא הייתה קיימת, ולא יכול להיות שהחמישייה שסוגרת את המשחק הכי חשוב משתפת פעולה באותם רגעים לראשונה, כשאורי כהן-מינץ והלפרין עולים קרים לחלוטין, אחרי שבחלק מהמשחקים בכלל לא ראו פארקט.

הלחץ על כל המגרש שהפעילה ישראל בחלק מהמשחקים הראה חוסר תיאום נוראי שהפך שחקנים בינוניים לג'ון סטוקטונים. כנ"ל לגבי האיזוריות שנוסו, כמעט תמיד ללא הצלחה, ובלי קשר לתיאום שבהן, היה עדיף אם היו נמנעות מאיתנו, במיוחד מול נבחרת שכל מה שיש לה זה הפגזות מבחוץ (פורטוגל). גם בהתקפה הסיפור דומה, אין שטף, כדורים הולכים לגרין כאילו הוא שחקן מטרה מאז ומעולם והנבחרת חיה על אילתוריו של טפירו הבלתי נגמר.

הנבחרת הזאת, בניגוד לקודמות, חסרה את אותו מנהיג, שחקן מנוסה וותיק שיוביל אותה ברגעים הקשים. בדור שאחרי קטש, שפר, הנפלד, שטיינהאור ועכשיו גם שלף, ספר ושארפ, זה היה אמור להיות טל בורשטיין שיקח את המושכות, אבל למרות קרדיט בלתי נגמר וגם מוגזם מהמאמנים, זה לא קרה, וחבל. בורשטיין לא הצליח להפוך משחקן משלים במכבי לאופציה ראשונה בנבחרת, ובקיץ הבא יהיה לו המון מה להוכיח.

לא מפתיע בכלל שהשחקן הבולט בטורניר היה מאיר טפירו. טפ-הירו הוא המנוסה ביותר בנבחרת, היה כבר בתפקיד של שחקן מוביל והכי חשוב – לא אחד כמוהו יברח מאחריות. בדיעבד, ולא שזה משנה כבר משהו עכשיו, אולי כן היה מקום לשלב בנבחרת עוד שחקן ותיק או שניים, בדמות ברק פלג, דורון שפר, דיון תומאס או אפילו משה ברנר. בקיצור, מסתבר שצדק מולי, באמת התברר שאין לנבחרת מנהיג. מולי פשוט שכח להזמין אותו, ואת זה שכבר כן הזמין, השפיל בפומבי. אגב, מפחיד לחשוב איך היה נראה הקמפיין ללא טפירו.

אין ספק שהדור הנוכחי הוא מהמוכשרים שידענו, בטח שמבחינת נתונים ואתלטיות. ועם זאת, חסר בו את אותו שילוב של צעירים עם ותיקים. אין יותר באנקרים בנבחרת כמו שהיו ג'מצ'י, גורדון, דניאל, תומר והנפלד שיסחבו את הנבחרת ברגעים הקשים, אפילו אם זה רק מבחינת התייצבות מול המיקרופונים אחרי הפסד מזוויע.

הקמפיין הנוכחי מותיר כתם שחור ועבה על כל שחקן בנבחרת, אולי מלבד טפירו וששון. ועם זאת, חשוב שבקמפיינים הבאים הם יזכרו את האווירה שהייתה הערב בחדר ההלבשה בוארנה אחרי המשחק, וידאגו שזה לא יקרה יותר לעולם, כי באמת אין סיבה. באליפות אירופה של 16 קבוצות, אנחנו צריכים וחייבים להיות.

ובכל זאת קצת אופטימיות, איך לא
במצבה הנוכחי של הנבחרת, שלא ניצחה אף משחק חוץ עדיין, אסור להתייחס בקלות ראש לטורניר הניחומים, אבל צריך לשאוב ממנו את המיטב. ישראל, בכושר טוב ובאווירה משופרת וחדשה, יכולה להשיג את הכרטיס האחרון לאליפות אירופה מול נבחרות ברמה שלה ומטה.

אז ברור שאף אחד לא רוצה את הטורניר הזה, אבל בכל זאת יש לו יתרונות. דבר ראשון, אם נעלה בסופו של דבר, הנבחרת תגיע מוכנה יותר ובכושר טוב יותר משאר הנבחרות, אחרי ששיחקה יותר משחקים ואין כמובן דין משחקי אימון כדין משחקים רשמיים ומכריעים. דבר שני, טורניר בית הגמר יתן לה הזדמנות לשחק ראשונה באולמות האליפות, וגם אם לא תשחק באותן ערים בטורניר הגמר, היא תהיה הראשונה להתאקלם ולהסתגל בבלגרד, וגם לכך משמעות.

ודבר שלישי, לא פעם בטורנירים כאלה הפתעת האליפות הייתה הקבוצה שנכנסה אחרונה בדלת האחורית. דנמרק קיבלה את הזכות לשחק באליפות אירופה בכדורגל ב92 בזכות התפרקות יוגוסלביה, אספה את השחקנים מחופשות הקיץ שלהם וזכתה באליפות. כנ"ל פולין שסיימה במקום השביעי המדהים באליפות אירופה 97, אחרי שעלתה לטורניר הגמר תודות להפסדים מפתיעים של המקדונים. או אפילו מכבי ר"ג, שב97/8 הכינה קבוצה ללאומית ב' ובסופו של דבר הייתה מהפתעות הליגה, ואותו דבר נכון גם למכבי ראשל"צ של לפני שנתיים. גם ישראל באליפות אירופה האחרונה הגיעה להישגה הטוב ביותר מזה שנים אחרי עליה ממוזלת במיוחד בחסות פיב"א והונגריה, וגם נבחרת הנוער הקיץ קפצה הרבה מעבר לציפיות המוקדמות בטורניר הגמר, אליו עלתה בחסדי אחרים.

בקיצור, צריך להרים ראש, לסיים את הקמפיין בצורה טובה בפורטוגל שתחזיר קצת כבוד וביטחון ולהתחיל לבנות את הנבחרת שתביא אותנו לאליפות אירופה דרך טורניר הניחומים. בפעם האחרונה שישראל נשארה מחוץ לטורניר הגמר, לקח לה שש שנים לטפס מדרג ב'. אסור שזה יקרה שוב.






כתבות אחרונות באתר
Print



ארכיון טורים
בחזרה לסיקסטיזיורובאסקט 2013 - סיכום סטטיסטיבין ייאוש לתקווהמ"הרוקח" ועד גדיניההמקום בו חוסר הגינות והיעדר לגיטימיות נפגשיםמד מןהסנסציה בדרבי במספריםיוגב כבר לא צוחק מהסימפסוניםמוקדמות היורובאסקט - סיכום סטטיסטיסלובניה עוד רחוקהיותם ולא נשלםהופ, הופ, 2:210 דברים שלא תזכרו מהפלייאוףשחקו, המפתחות בפניםפשוט מושלמתסורי, ארבידאסלגביע חוקים (וסימונים) משלוהברירה הטבעיתלי-אור לגוייםאפוקליפסה אתמולתש"ע על יורובאסקט 2009עם הפנים לוויילד קארדס2001, אודיסאה באנקרהמבט פנימי על קרואטיהנבחרת יוון - הדור הבאמאשקלון לתיכריתבגבעת שמואל ייסדתי את הכדורסל הלובישבוע לקלאסיקו של המכביהזהו הזמן, זה היום, זה הרגעחוסר ניסיון? אצלנו זה יתרוןשווה לבוא מוקדםמגמר היורוליג לליגה השנייה תוך 5 שניםארבע על ארבעימים רבים הפכו ללילותהזורעים בדמעה, ברינה ירקודו"קארי" - סרט אימהקנטאקי, פרייד?על כל שאלה תשובה"הזבוב האטומי" התעייףהאיש שהיה שםחצי שנה למוקדמות היורובאסקט - תמונת מצבפירוק והרכבההדברים שיעשו לנו את העונההאנשים שיכולים לעשות את הפיינל פורהצל שלי ואני יצאנו לדרךאיפה היריבה השניה?קר שם בחוץהירו לערב אחדבני ישראלמצפון נפתחה הרעהעוד מחזה של תיאטרון האבסורד5X5: מכבי נגד ירושלים, טייק 1הכתובת הייתה על הקירהנבחרת בראי הנתוניםמונדובאסקט זה לא קללהלא על השמיר לבדוגיוס נעים?רצו יורוליג, קיבלו מכללותאבודים בתרגוםמריח עוד תואר"זה אני שהחמצתי"התגנבות יחידיםההגנה הכי טובה היא התקפהנו מור דורון שפר אין דה מכללותהערב של סלייHouse of Funסולטני הסיבובאסים גם בארץבראש של הג'ינג'יLive and Let Playשמונה הערות לסדרהיום המכריעגדל בעוד שנהלרוץ, לרוץ, לרוץלאט ובזהירותלא לאבד את הראשדור של כוכביםנבחרת חלםנמאס לנוהכי טובים באירופההיורוליג גומר מהר מדיעשר הערות לקראת הפלייאוףטור השחרור!זר ומיותרבצורת טורקיתלאפי בהוקרה - הצעה לשינויאפקט הניצחון של מכביבקלות מרשימהלהשאיר את ריקילכל זמןחגיגות היובלפארקר ועוד ארבעהחדשות טובות, חדשות רעותמלכוד 12אבחנות ראשוניותנגמרה ליגת הקיץתור נבחרת חרוששיפוט מהירהחרבות בביתהתגנבויות יחידיםביזיון, לא אסוןאתונה מטאטהלחץ מצד האמריקאיםמלחמות העולמותמותר להתחיל לחלוםתבכי בשבילי ארגנטינה



© כל הזכויות שמורות
cker();