|
שיפוט מהיר
אורי סביר
,01/10/2004
רגע לפני שמתחילים להתעסק במי עבר לאן, מי נחלשה, מי התחזקה ובקיצור ניתוחי העונה הקרובה בליגה, יוקדש הטור הזה לכל מיני חוקים בפיב"א שלא נראים לנו במקום, זקוקים לשינוי או סתם מרגיזים אותנו נורא. לשיפוטכם.
1. עצירת השעון בדקה האחרונה של כל רבע
היסטוריית הכדורסל האירופי הייתה יכולה להשתנות רבות אם חוק עצירת שעון המשחק אחרי סלים בשתי הדקות האחרונות היה נכנס לפועל כמה שנים קודם לכן. שניות רבות ויקרות, שכל אחת מהן יכולה לשנות נצח כפי שכבר למדנו, הלכו לאיבוד בגלל שהשעון המשיך לתקתק לו ומשחקים באמת הוכרעו ככה.
לפני כמה שנים תפסו בפיב"א שכל וסידרו את העניין הזה, לשמחתנו הגדולה. אלא שעם האוכל בא התיאבון כידוע, ועכשיו אנחנו דורשים שגם בדקה האחרונה של כל רבע ייעצר השעון אחרי סל. לא פעם אנחנו עדים למצב בו נקלע סל לחובת אחת הקבוצות כחצי דקה לסיום רבע, והיא משתהה כארבע שניות עד החזרת הכדור למגרש, כדי להביא את שעון המשחק ושעון הזריקות לסינכרון הכי מדויק שניתן. הרי שעון המשחק ממשיך לרוץ, בעוד שעון הזריקות עומד עד שהכדור מוכנס בחזרה. מצב זה מזכיר את מה שהיה קיים לפני שנים - בעידן בו עוד לא הומצא חוק שתי הדקות האחרונות ושעון הזריקות היה בן שלושים שניות - כאשר 35 שניות לסיום הייתה חוטפת ההגנה סל, ומחכה כמה שניות כדי לא לאפשר ליריבה הזדמנות נוספת לקלוע.
מצב זה הוא אבסורדי ובלתי מתקבל, ומונע מהקהל ומהקבוצה השניה אפשרות נוספת לראות סל.
2. אחד ועוד אחד
אני יודע שאני כנראה היחיד שמתגעגע לחוק הזה, והשחקנים בטח שלא, אבל לי הוא נראה מאתגר ונחוץ, ואם כבר לאמץ משהו מחוקי המכללות, אז בטח שאת זה ולא את חץ הפוזשן. אחד ועוד אחד יחייב יותר שחקנים להישאר אחרי או לפני האימון ולזרוק עוד כמה דקות מהקו, יצ'פר את הטובים ויפגע בחלשים. בניגוד לכלכלה, פה זה מצב רצוי.
כמו כן, נמאס מפתרון הפלא של לעצור מתפרצות בעבירות. ברור שמבחינת המאמנים מדובר בדבר חכם ונכון, אבל פוגע בקהל ובאטרקטיביות של המשחק.
אז למה שלא מהפאול השלישי של כל רבע, ועד החמישי כולל, תינתן לקבוצה עליה נעברה העבירה לבחור אם היא רוצה כדור מהצד או שמא מעדיפה לזרוק אחד ועוד אחד. תפסיקו לקלל ותחשבו על זה רגע ברצינות.
3. הבהרת פאול בלתי ספורטיבי
אם יש חוק מסוים שגם השופטים לא תמיד יודעים מתי לשרוק עליו ומתי לא, הוא הפאול הבלתי ספורטיבי. פעם הייתה הגדרה לפאול על מגרש פתוח, אבל ככל הידוע לנו, העניין בוטל, ומאז נשרקת עבירה מכוונת רק על פאול מכוער שנראה גרוע כלפי חוץ, גם אם לעיתים הוא בא להציל את המתקיף. לדוגמא: שומר שאחרי הפאול מחבק את המתקיף כדי למנוע פציעה מהותית.
החבר'ה בועדת החוקה של פיב"א חייבים להתכנס ולהגדיר מחדש מתי שורקים ומתי לא. אם על נתיב פתוח לסל, אם על פאול חזק במיוחד או אם סתם על פאול שלא היה בו כוונה אפילו להגיע לכדור. כרגע החוק הזה הוא הפרוץ מכולם, וחייבים להגדיר אותו ברור ובהיר יותר, בצורה אחידה לשופטים, השחקנים והקהל. מספיק גמר העתודה בו הפסדנו על שריקה כזאת, שלעולם לא נדע אם הייתה צודקת או לא. הדבר היחידי שבטוח הוא שתיזמונה, חצי דקה לסיום, בהחלט לא היה במקום וחוק ההיגיון לא הופעל.
4. הארכת ההמשכיות
גם עניין ההמשכיות במהלכי פאול וסל צריך רענון מסוים, כיוון שחוסר האחידות בשריקה לו בולט במיוחד. לעניות דעתי, יש לאמץ את חוק ההמשכיות הארוך יותר הנהוג באן.בי.איי.
כך גם נראה משחק יפה יותר לעין עם נקודות רבות יותר, וגם תהיה הענשה לשומרים העצלים שמעדיפים לעשות את הפאול למטה במקום להשקיע בעבודת הרגליים ולמנוע את המהלך מלכתחילה.
5. בדיקה טלוויזיונית
כן, בדיקה טלוויזיונית, מה יש. האיגוד חייב לדאוג שכל המשחקים ישודרו – על כך בפעם אחרת – ושהמשקיף ישב קרוב לעמדת השידור. פעם במשחק או במחצית, תהיה אפשרות לכל מאמן לבקש בדיקה טלוויזיונית למהלך כזה או אחר, כאשר המחיר, במידה וטעה וסתם עיכב את המשחק, יהיה פסק זמן שיורד מרשותו, בדיוק כמו בהוקי והפוטבול האמריקאי.
6. ביטול חץ הפוזשן
למה, למה רק את הדברים הרעים אנחנו לוקחים מהקולג'? חץ החזקת הכדור הוא מהדברים המיותרים בכדורסל, ויש הבדל בין ביטול כדור הביניים בתחילת כל רבע לבין ביטולו המוחלט. אין שום סיבה שלא יהיה ג'אמפ בול בכל מצב של ביניים, אבל זה עוד בסדר לעומת ביזיון ההארכה.
חייבים הקפצת כדור בתחילת ההארכה, כי לא יכול להיות מצב שקבוצה תזכה בכדור מן ההפקר, ותקבל החזקה אחת עודפת בפרק זמן כל כך קצר. וגם אם נגיד יהיה עוד מצב ביניים במהלך ההארכה, לא יכול להיות שבמצב כה קריטי הקבוצה השניה פשוט תקבל את הכדור לרשותה במקום לזכות בו. החוק מוריד מהתחרותיות והספורטיביות לטעמי, ויש לבטלו או לכל הפחות להגבילו.
כתבות אחרונות באתר
|
|