|
אתונה מטאטה
אורי סביר
,04/09/2004
לא יודע מה איתכם, אבל אני עדיין מלקק את האצבעות מטורניר הכדורסל באולימפיאדה. ובעצם, באותו זמן גם את הפצעים, כי כנראה שהפעם הבאה בה נראה כדורסל בינלאומי ברמה ואווירה כזאת תהיה בבייג'ינג. וגם אז ישדרו את זה דני דבורין ואורי לוי. למה, למה לנו אין מונדיאל אמיתי?
הטורניר האולימפי סיפק לנו את כל מבוקשינו, ועוד. בואו נתחיל מכך שיוון בכלל ואתונה בפרט היא מקום מצוין לאליפות כדורסל, כמו שכבר למדנו בעבר, עם קהל מבין, פנאטי והכי חשוב, אוהדים אמיתיים, שממלאים אולמות. לא עוד קרבות אן.בי.איי. על הפארקט מול מקורבים ועסקנים באווירת מתנ"ס. כשתנאי הפתיחה הם אולם אולימפי נהדר מלא עד אפס מקום באוהבי כדורסל רעבים, המעמד מחייב.
על אף אחוז ההיעדרות הגבוה, לא רק של ארה"ב כמובן, אלא גם מצד סרביה, ליטא ונבחרות של כוכבי-על כמו נוביצקי שבכלל לא העפילו, התעלה הטורניר לרמה גבוהה מאוד.
ליטא, נבחרת שרצה כבר שנים ביחד, הציגה בשלב המוקדם את הכדורסל היפה והשובה ביותר, עם קבוצתיות וגיבוש שכל מאמן יכול רק לחלום עליו. ספרד, שחסרה מאוד את ראול לופז כעזרה לנבארו וקלדרון בקו האחורי, הראתה בעיקר את גאסול הפנטסטי, אבל לא פחות מכך גם רוח לחימה נהדרת ויכולת מדהימה של קאמבקים. איטליה הוכיחה שביום קליעה טוב, היא מסוגלת להביס כל נבחרת בעולם, עם פוזקו המופלא כקינוח. ארה"ב ביישה את המולדת, אבל עדיין שלחה 12 כשרונות על שנתנו כמה הבזקים של ספורטסנטר, וארגנטינה בסך הכל החזירה לעצמה את מה שנלקח ממנה לפני שנתיים, עם גיבור טראגי – כיאה לאגדה יוונית - בדמות וולטר הרמן, שלא נתן לאמריקאים לעוות את ההיסטוריה.
אבל הסיפור האמיתי בא מהמקומות הפחות צפויים: פורטו-ריקו גנבה את ההצגה ביום הראשון עם שלישיית המקצוענים שלה, אבל לא פחות מכך עם חוזה אורטיז הותיק, שגם בגיל 41 יכול ללמד לא מעט גבוהים. סין אותתה לקראת 2008, ואם דל האריס ימצא שני קלעי חוץ סבירים, מוביל כדור טוב ומישהו שיחטיא מקרוב כדי לחסוך מיאו אנרגיות, יהיה להם סיבה לגאווה בבית. ניו-זילנד הדהימה את סרביה, וכמו אוסטרליה הראתה רוח לחימה גדולה, ניצוצות של כדורסל טוב והרגשה שהן לא נופלות מאף אחת. ואתם יודעים מה, גם אנגולה לא הייתה רחוקה מלהדהים את ליטא ופורטו ריקו, ואם היא היחידה שחזרה הביתה בלי ניצחון במזוודה, אנחנו יכולים לחיות עם זה.
היה לנו את כל המרכיבים לטורניר ספורטיבי נהדר: קבוצה ביתית לא הכי חזקה, אבל מספיק עקשנית כדי למשוך את העניין המקומי עד לשלב הדרוש – רבע הגמר. אלופת עולם עם ארבעה שחקני אן.בי.איי. בפועל ועוד כמה בפוטנציה שנכנעת כמעט כל ערב בסיום צמוד ומוצאת את עצמה בערב סיום הבתים במקום האחרון לאחר שתי הפתעות מרעישות. שחזור גמר אליפות עולם כבר בערב הראשון שנגמר בסיום מרהיב וראוי כשג'ינובילי עושה צדק פואטי עם הבאזר. פייבוריטית כבדה שחוטפת שתי מכות קשות כבר בשלב הראשון ומסיימת את דרכה בחצי הגמר לשמחת הקהל והעולם כולו. נבחרת ליטאית אטרקטיבית ומהנה, שבאה ופירקה את המארחת באחת מהתצוגות המרשימות שראיתי מימיי. ומעל הכל, רמה גבוהה של משחקים ומתח בריא וטוב שנמשך לא פעם עד לשניות ההכרעה.
הטורניר הזה הוכיח שבכל זאת יש עתיד לכדורסל איכותי וטוב, כל עוד פיב"א לא קשורה לעניין כמובן. ברגע שאין פוליטיקות מסביב וכל התנאים ערוכים לכדורסל נטו, יש תוצרת. כולי תקווה שנראה עוד טורנירים כאלה באליפויות היבשתיות והעולמיות, ולא רק באולימפיאדה.
ההחמצה
רק דבר אחד העיב בעיניי על הטורניר, וזה ההישארות של ליטא ללא מדליה, על אף שהייתה הטובה ביותר ברוב השלבים. חצי הגמר נגד איטליה היה משובח: מסיאוסקאס, פוזקו ובאזילה עלו כל אחד בתורו עם זון מטורף ויצרו משחק מרתק של ריצות ומוקדי עניין. ההתעלות של שטומברגאס בתחילת הרבע האחרון הייתה צריכה להיות הרגע שנזכור וננצור. התעלות של קפטן ותיק וחכם, שגם במשחק חלש מאוד מתעורר בזמן ונותן את כל הלב והנשמה כדי להחזיר את ההובלה במו ידיו. אלא שפאול אחד מיותר חיסל את הסיכוי והשאיר את ליטא לראשונה ללא מדליה אולימפית. חבל מאוד, כי גמר של ליטא – ארגנטינה היה צריך להיות הדובדבן של האירוע.
תודות
ותודה אחרונה לערוץ הצרפתי והמרוקאי שבזכותם ראינו את האמריקאים מודחים ועוד כמה משחקים גדולים. ולא, השידור שלהם לא היה פחות טוב משל ערוץ 1. סתם, כדי שתדעו.
והבטחה
מעכשיו, חוזרים לכחול-לבן בלבד. שלנו, לא של ארגנטינה.
כתבות אחרונות באתר
|
|