ספסל- הבית של הכדורסל הישראלי - אינפורמציה, סטטיסטיקה וחדשות יומיות על כל השחקנים, הקבוצות והליגות

היחיד שבכושר. יניב גרין

ביזיון, לא אסון
אורי סביר ,10/09/2004

אפשר להירגע חברים, נכון לשישי בצהריים, עוד לא קרה שום אסון. ביזיון בהחלט היה, אבל אסון יתרחש רק אם נפסיד לבולגריה, ואין שום סיבה בעולם שזה יקרה, אפילו לא ביכולת המחפירה של יום ד'.

אפשר בהחלט להגדיר את המשחק בונטספילס כאחד הגרועים שידעה הנבחרת שלנו במשחק רשמי. אוסף של שחקנים חסרי רצון, שחלקם הולכים לעשות סכום של שני פסיקים בשקלים בעונה הבאה, עלה עם הגופיה הכחולה-לבנה המחייבת ועשה בושות שלא יישכחו הרבה זמן.
הרבה לפני שנוגעים ביכולת החלשה בצורה פרטנית, פגעה יותר מכל הגישה האפאטית של החבר'ה שלנו, שלא נראו מחוברים לשום דבר, ובטח שלא מוכנים כראוי למשחק פתיחה כה חשוב. הנבחרת נראתה כאילו שאבו ממנה את כל מה שהיה לה באליפות האחרונה: לחימה, הקרבה וגיבוש. כל אלה בלטו במיוחד מול הנבחרת הרעננה של הלטבים, ששיחקו עם המון חשק ורצון.
ביקורת קשה נמתחה על החמישייה איתה עלה קצורין, ולא מעט בצדק, אך בל נשכח שגם בעבר הוא היה מעלה הרכבים פותחים מעט תמוהים. ועם זאת, אני לא רואה סיבה גלויה לעין שקוז'יקרו וגרין, שעשו חייל באליפות הקודמת, יפתחו על הספסל, בעוד מרקוביץ' הלא מנוסה בנבחרת ותמיר הלא מנוסה באירופה בכלל יעלו בחמישייה.
גם במשחק הפתיחה נגד גרמניה בשבדיה שותפו גרין וקוז'יקרו – השני בגלל בעיית עבירות – דקות מועטות, והתקדמו המון בהמשך הטורניר, ויש לקוות שכך יהיה גם הפעם. גרין, שכאשר כל חבריו נחו בפגרה קרע את התחת במחנה של הפיסטונס, נמצא בכושר הטוב מכולם לשלב הזה, ואילו הגבוה של ירושלים כבר הראה שהמלחמה והמאסה שלו מחפה על הסנטימטרים החסרים. גם תמיר חייב להציג יכולת גבוהה בהרבה, ולשחק יותר פנימה. בפעמיים בהם קיבל כדור בלואו-פוסט הרשים עם שני סלים יפהפיים. ביחד עם מרקוביץ' שיצבור עוד ביטחון, ברמה הזאת של נבחרות אין לנו שום בעיה של גבוהים.
בגארדים מעולם לא היה מצבנו רע, אם כי ניכר שהשניים היחידים שנמצאים בכושר משחק גבוה הם הלפרין ולימונד שכיכבו בנבחרת הצעירה וצברו בה ביטחון. לובין נראה לא מחובר, טפירו לוקח על עצמו אבל עוד לא חד דיו ובורשטיין עדיין לא מראה מספיק סימנים של מי שמוכן להעמיס את הנבחרת על גבו. ואף על פי כן, אין שום סיבה בעולם שהקו האחורי המוכשר הזה לא יעשה את ההבדל מול בולגריה ופורטוגל.
הבעיה הגדולה ביותר כרגע היא בפורוורדים. עזיבתם של שלף וספר, ואי הצטרפותו של בלות'נטאל, השאירו חור גדול בעמדות 3-4. ששון אמנם נראה אסרטיבי יותר בהליכה לסל מתמיד, אבל גם הוא וגם מזרחי מתקשים לספק כמות נקודות יציבה ובטוחה מהעמדה שלהם. ביום גרוע של שניהם, שמזכירים אחד את השני בלא מעט יתרונות וחסרונות – ג'מצ'י, מתי יהיה לנו סווינגמן שמסוגל לקלוע בתנועה ולא רק כששתי רגליו יציבות? – אין סיבה להתעקש על שיתופם, ובטח שלא ביחד. במקרה כזה, צריך לעבור לשלושה גארדים.
אין ספק אם כן שזוהי הבטן הרכה של הנבחרת, בוודאי בחולשתו של בורשטיין, היחידי מהגארדים שיכול לשחק כשלוש. בשביל לעלות לאליפות ב2005 זה צריך ואמור להספיק, אבל כדאי שעד אז ששון ומזרחי ישתפרו, או שבלות'נטאל ייענה לחיזורים.
בפני הנבחרת עומדים כעת שלושה משחקי בית רצופים, שאין שום תירוץ או הסבר לשמוט אחד מהם, כי אז באמת נסתבך. ההפסד ללטביה, שמאז ומעולם – או עד אותו משחק שלישי באליפות הקודמת - הייתה כבשה שחורה שלנו, הוא מביש וחמור, אבל גם מתקבל בתנאי שלא יבואו הפסדים נוספים. או בקיצור, ליד הפאדיחה החד-קמפיינית – הפסדי הבית לשבדיה ובלגיה להזכירכם – אפשר כבר לסמן וי, עכשיו צריך לסמן אחד נוסף ליד עלייה לאליפות אירופה שביעית ברציפות.