|
לאט ובזהירות
אורי סביר
,05/08/2005
בארץ כבר חושבים על מדליה, אבל לאט-לאט, קודם צריך להגיע לרבע הגמר, ורצוי לא מהמקום הרביעי. מספר הערות לפני פתיחת אליפות העולם לעתודה.
אם אתם לא יכולים לחכות למשחק הראשון של סגנית אלופת אירופה לעתודה בארגנטינה, תארו לכם איך מרגישים השחקנים, שכבר מתים לתקן את העוול שנשאר מבחינתם מהגמר נגד סלובניה, מה עוד שבשבילם זאת הפעם האחרונה כנבחרת, אחרי שעשו יחד קמפיינים נהדרים בנוער ובעתודה, חלק גם בקדטים. הידיעה שמשדרים את כל המשחקים ישירות בארץ רק מגדילה את הציפיות, העצומות בלאו הכי.
אבל קשרו את הסוסים, אליפות עולם זה לא טיול. אחרי פרישת האירנים, מסתמן בית א' בו משתתפת ישראל כאחד החזקים והשקולים שאפשר לקבל. תסתכלו על טבלת המאזנים של היבשות בפרוייקט שלנו לאליפות, ותבינו לבד - אף קבוצה מאסיה או אפריקה לא נמצאת בבית הזה, אלא שתיים מאירופה, שתיים מאמריקה ואוסטרליה, אלופת העולם לגיל הזה כאמור.
לא שיש מקום לזלזל - מי אנחנו שנמעיט בערך של איזשהי קבוצה אחרי המהלומה הכואבת ברבע הגמר האליפות ב2001 מהרפובליקה הדומינקנית, שבאליפות אמריקה האחרונה סיימה במקום האחרון - אבל אם באליפות שעברה ידעו בורשטיין, גרין ושות' ששני ניצחונות ביומיים הראשונים נגד קוריאה ויפן יסדרו להם מקום בשלב הבא וראש שקט יותר שלבטח תרם בניצחונות על קרואטיה וארגנטינה, הפעם המצב יותר מסובך ושינוי הלו"ז שסידר את ארגנטינה המארחת ביום הראשון לא מועיל. מה עוד שיום אחרי זה חופש, משחק, ואז עוד יום חופש.
בקיצור, גם אחרי צימצום הבית לחמש קבוצות, חייבים שני ניצחונות לפחות כדי לעלות לרבע הגמר, ורצוי לא מהמקום הרביעי כדי להימנע ממפגש מוקדם עם ארה"ב, שהיא אמנם לא דומיננטית כמו בשנים קודמות, אבל עדיין נראית כראשונה בין שוות. ניצחון הלילה על ארגנטינה יתן פוש גדול לנבחרת, ויוריד ממפלס הלחץ. הפסד, והמשחק נגד יוון - יריבה מוכרת ועיקשת מאוד לגיל הנוכחי - הופך להיות קריטי מאוד.
המשחק שעושה את ההבדל
הרגע הטפנו לכם לא לרתום את העגלה לפני הסוסים, והנה נעשה זאת בעצמנו. ניסיון העבר באליפויות הקודמות מוכיח שהמשחק שעושה את ההבדל בין אליפות מוצלחת למבוזבזת/כישלון הוא זה שברבע הגמר. דור הזהב של בורשטיין לא ישכח את ההפסדים המרגיזים לרפובליקה הדומינקנית ושלוש שנים קודם לכן ללטביה באליפות אירופה לנוער. רק לפני שנה סיים הנוער בראשות יוני ניר במקום הראשון בבית המוקדם, והפסיד ברבע הגמר למדורגת רביעית. גם ארה"ב איבדה את הזהב באליפות ב97 כבר ברבע הגמר. לעומת זאת, בלי הסל המדהים של אנטון קזרנובסקי מריבאונד התקפה נגד סרביה לפני שנה - ועוד אחד כמעט זהה בסיום הרבע השלישי - לא היינו פה בכלל.
באליפות הנוכחית רמת הקבוצות נראית די שווה - בלי הכוכבים האמריקאים, קלייזה הליטאי וכמובן בוגוט שהובילו בהתאמה על אליפות העולם לנוער לפני שנתיים - ולכן ייתכן מצב בו הקבוצה שתסיים במקום השביעי תהיה טובה מזו שתסיים עם מדליה. בערך כמו הליגה הישראלית מהמקום השני ומטה.
איזון כוחות בחסות פיב"א
רק פיב"א יכולים לחשוב על דבר כזה - אירוח האליפויות בשני אולמות שהמרחק ביניהם הוא 1,100 ק"מ. המשמעות היא שהפרישה של אירן מהבית שישוחק בקורדובה והמשחק החסר עקב כך לקבוצות בית א' מתאזנים עם העובדה שהעולות לרבע הגמר מהבית שלנו יצטרכו לבלות את יום החופש בין שלב הבתים לשלב הנוק-אאוט במסע ארוך מאוד. שלא נדבר על כך שקבוצות בית ב', אותן נפגוש בהצלבה, כבר יתרגלו עד אז לטבעות והתנאים שבפלאטה דה-מאר.
ירמישין. הנבחרת צריכה אותו
על הגובה
על הנייר, לישראל יש את כל הכלים כדי ללכת רחוק: שני גארדים מבריקים מהרמה הכי גבוהה באליפות, שני שומרים עצומים בדמות סימין וקוחנסקי שיחסלו את כוכבי היריבה ויסמנו איקס נוסף על ואסילאידיס היווני ופורוורד אתלטי ונייד שרץ את המגרש נהדר, חוטף מצוין, אוסף סלי זבל ובקיצור מייצר נקודות קלות שעושות הבדל. או במילים אחרות: ליאור אליהו.
את ההבדל צריכים לעשות הגבוהים. ולאדי ירמישין היה חסר מאוד לנבחרת הזאת באליפות אירופה לנוער, והראה רק ניצוצות באליפות לפני שנה בה היה מאוד לא יציב. אנטון קזרנובסקי עשה טורניר מצוין עם העתודה החדשה, ויש לקוות שנשאר לו כח. בלי יכולת גבוהה של שני אלה - ולירמישין היו תצוגות נהדרות במשחקי ההכנה - הנבחרת תסבול מהבעיות הרגילות שיש לישראל, ואין סיבה שזה יקרה. נקווה שהם יקחו דוגמא מחוסר הנחיתות שהפגינו גרין וגורדון לפני ארבע שנים - אליפות ששידרגה אותם עוד באותו קיץ לחמישיית הבוגרת. שיהיה בהצלחה.
כתבות אחרונות באתר
|