ספסל- הבית של הכדורסל הישראלי - אינפורמציה, סטטיסטיקה וחדשות יומיות על כל השחקנים, הקבוצות והליגות

על כל שאלה תשובה
אורי סביר ,24/08/2008

סיכום קליל לגמר אולימפי איכותי ביותר, בו נענו מספר תהיות: האמריקאים כבר לא יטילו ספק ברודי, חימנז תבע את כבודו האבוד בחזרה ו"פלאש" סיפק פריוויו מרשים לעונה. אורי סביר עם 5 הערות.

1. בשנה שעברה השאירה פורטלנד את רודי פרננדז לעונה נוספת בבדאלונה, כי חששה שהוא עדיין לא NBA Ready, עוד ביטוי אמריקאי שנדמה לפעמים כי הומצא כדי להתנשא עוד קצת על כשרונות מהיבשת הישנה. כמו שהוא נראה הבוקר, ייתכן שהיא תצטרך להשאיר אותו עוד שנה באירופה, כי לא בטוח שה-NBA מוכן אליו. לא זכור לי גארד אירופי במימדיו ויכולותיו האתלטיות, שמביא איתו כזה מגוון של תכונות. אם אכן ברנדון רוי ילמד לשחק יותר כרכז, הבלייזרס יהנו בשנים הקרובות מהקו האחורי הכי טוב שהיה להם מאז ימי טרי פורטר וקלייד דרקסלר העליזים. עכשיו, כשברור לכל שהבחור מוכן לליגה של הגדולים, נותרה רק שאלה אחת לאמריקאים: למה דווייט הווארד לא מחייך כשמצלמים אותו לפוסטר?

2. לאור העובדה שהוא כ"כ מזכיר את נדב הנפלד באלמנטים רבים של המשחק, צרם לי מאוד הזלזול בקרלוס חימנז לאורך הטורניר. הסמל של אסטודיאנטס, אותו ראינו לראשונה כבר באליפות אירופה לנוער בת"א לפני עשור וחצי, "ענה" בגדול כבר בחצי הגמר, בו היה המצטיין במשחק לטעמי, וגם היום היה יוצא מן הכלל. פעמים רבות מדי בשבועיים האחרונים שמענו את המשפט "מה עושה חימנז בחמישייה של אאיטו?" ואני מקווה שגם השאלה הזאת נענתה. נכון שהוא לא גדול כמו אנדרס חימנז, והמעבר מאסטודיאנטס מכורתו למלאגה קצת לקח אותו אחורה, אבל שחקן כ"כ ותיק, עם מעל 150 הופעות בנבחרת (הראשונה שבהן אגב ביד-אליהו), ניסיון שלא יסולא בפז, אגו שמיישר קו עם השערות על ראשו וחכמת משחק שלא רואים כל יום, ראוי למעט יותר כבוד. לשחקן ישראלי לא היו מתייחסים כך לעולם בשידור. למי שלא שם לב, נספר שבמשחק בשלב הבתים בו הובסה ספרד ב-37 הפרש, היא חסרה את חימנז הפצוע.

3. עכשיו, אחרי שגם האמריקאים למדו להכיר את הפלא העונה לשם ריקי רוביו, תעלה עוד יותר שאלת הקליעה של "אל-ניניו". הרכז מבדאלונה החטיא את ששת ניסיונותיו האחרונים מעבר לקשת בטורניר, אותו סגר על 2 מ-12 בלבד. ואף על פי כן, אין עדיין מקום להיכנס לפאניקה. בגילאי נוער כבר ראינו ממנו טורניר של קרוב ל-50% לשלוש, ושחקן שקולע באיזור ה-80% מהקו לא יכול להיות נגר כ"כ גדול כפי שנוח לצייר אותו. לרוביו יש מוטת ידיים שכמעט נותנת פייט למייקל פלפס, קריאת משחק מצויינת והרבה מאוד אלמנטים הכרחיים לעושה משחק. אבל מעל הכל, נראה שהוא עשוי מכל החומרים הנכונים. אז ידית כמו לאלברטו הררוס כבר לא תהיה לו, לא נורא. ג'ייסון קיד עשה קריירה גדולה ב-NBA בלי להיות פיור שוטר, לכו תשאלו אותו מה הוא חושב עכשיו על הילד מספרד.

4. לחורחה גרבאחוסה היה חלק חשוב בעלייה למשחק הגמר אמנם, אבל משהו בו נראה מדאיג מאוד. כושר הקליעה הרע בו הוא נמצא עוד יחלוף כמובן, ברם האיטיות בתנועות, הכבדות ובעיקר חוסר החדות, בולטים כמו מייק גיבסון בחרמון. בניגוד לקרלוס דלפינו, שנראה כמו עיסקה מצויינת של חימקי מוסקבה, לא בטוח שהפורוורד הספרדי שווה את חוזה העתק שקיבל ברוסיה. אפשר רק לקוות שהפציעות הקשות שעבר לא גמרו אותו כבר בגיל 30, כי את הכדורסל שהוא שיחק עד לפני שנתיים אפשר גם לסחוב עמוק לתוך העשור הרביעי לחייו.

5. לפני האליפות, הייתי בטוח שכריס פול יהיה הלהיט של נבחרת ארה"ב. רכז ראשון שעולה מהספסל בגלל הכבוד לקיד הוותיק, ובשתיים-שלוש דקות מטיס את החבר'ה ל-20 הפרש תוך מפגן האלי-הופים מרשים כמו שראינו בניו אורלינס. אז CP3 נראה קצת עייף מהעונה המדהימה שנתן במדי ההורנטס, אבל דוויין ווייד תפס את מקומו בגדול. כבר מהמשחק הראשון של ההכנה הוא היה הטוב בשורות האמריקאים, ולכו תדעו איך היה מתפתח המשחק לולא הרבע השני המדהים שלו. לא רוצה להתעסק פה בענייני מיאמי, אבל כבר עכשיו ברור, שמי שהיה השחקן הכי טוב בעולם רק לפני שנתיים, חזר בגדול מהפציעה ומתכוון להיאבק על "התואר" הנ"ל כבר בעונה הקרובה.