|
"זה אני שהחמצתי"
אורי סביר
,24/04/2006
רגע לפני הפיינל פור, "ספסל" לוקח אתכם לאלו שידיהם עשויות לרעוד ברגעי ההכרעה בגלל טראומות העבר. סיפור אחד של תסכול ואכזבה לכל אחת מהמשתתפות: הריבאונד של וויצ'יץ', הלוזריות של הבאסקים, האיבודים של לנגדון והאכזבה של וויליאמס וקוטה.
קבוצה ביום: צסק"א - רוצים לשבור את הנאחס
קבוצה ביום: ברצלונה - רוצים תואר שני במשחק ה500
"ואין לילה שבו התמונה לא חוזרת
השוער הנואש מזנק להציל
ואני לפינה הנגדית, המופקרת -
מחוץ למסגרת בועט את הטיל"
רק יענקל'ה רוטבליט יכול לתאר את זה כ"כ טוב, ורק אריק איינשטיין חולה הספורט מצליח להעביר את המסר הכה ברור. לכל ספורטאי באשר הוא יש את הרגע שהוא לא ישכח לעולם, בין אם הוא זרק איירבול לשלוש בגמר המערב, איבד נקודת משחק בשגיאה כפולה בגמר גראנד סלאם או החטיא פנדל באליפות הגן של ניצה. וכל פעם שסיטואציה דומה תופיע באופק, בין אם ירצה ובין אם לאו תרוץ בתת-מודע שלו אותה תמונת אכזבה שהוא יעשה הכל כדי שלא תחזור. יש שחקנים שחולמים להגיע למצבים של שניות אחרונות, יש כאלה שיעשו הכל כדי שהמשחק יסגר עוד לפני הרבע האחרון, גם אם לעולם לא יודו בכך.
בפיינל פור המכללות, באופן מסורתי, יש הרבה פחות דרמות מאשר בשלבים המוקדמים של הטורניר, וגם בפיינל פור של היורוליג לא ראינו אף דרמה גדולה וחשובה (עם כל הכבוד לשתי ההארכות של צסק"א ופנאתינאיקוס במשחק על המקום השלישי בשנה שעברה) מאז חצי הגמר המדהים שנערך בת"א בין סקיפר בולוניה לסיינה. ועדיין, כאשר אין העונה פייבוריטית או פייבוריטיות שברורות מעל כולם כמו מכבי בשנים הקודמות, הסיכויים שהמשחקים יגיעו לסיום צמוד גדולים מבדר"כ. על כן אספנו לכם מקבץ טראומות של השחקנים שיהיו שם, אחד מכל קבוצה, כדי שתוכלו להסתכל עליהם במידה והמשחק יגיע למאני-טיים, ולבדוק אם אכן התמונה חוזרת.
מכבי ת"א - ניקולה וויצ'יץ'
לא פשוט למצוא טראומה אצל שחקני מכבי ת"א, הרי בליגה המקומית המשחקים שלהם מספקים דרמות פחות מוצלחות משל ערוץ 10 ו1 ביחד, וביורוליג הם נהנו מאלילת המזל כ"כ הרבה פעמים שאפילו אחרוני הכופרים התחילו למלמל אין עוד מלבדו מבלי להתכוון לפארקר.
ובכל זאת, לא צריך ללכת רחוק כדי למצוא אחת בולטת, ובסיטואציה שחוזרת יותר מפעם או פעמיים בשנה. הקבוצה שלך מובילה ב3 נקודות בפוזשן האחרון, עושה עבירה כדי למנוע זריקת שלשה, ואתה, הסנטר של הקבוצה שעוד רגע מנצחת, יודע שאתה חייב לסגור טוב לריבאונד הגנה, כי היריב הולך להחטיא את זריקת העונשין השניה בכוונה.
ברבע גמר אליפות אירופה הקיץ, זה מה שקרה לניקולה וויצ'יץ'. קרואטיה שלו הייתה קרובה לחצי גמר ראשון אחרי עידן ועידנים, והובילה 3 הפרש, 12 שניות לסיום, אחרי קליעת עונשין של תומאס. נבארו נשלח לקו, קלע את הראשונה וכמובן החטיא את השניה בכוונה. פראן ואסקז דחף, הגיע לריבאונד התקפה ושלח את המשחק להארכה, בו התפרקו הקרואטים המתוסכלים כמובן, שטענו לקיפוח מגמתי לאורך כל המשחק, ומאמנם נבאן ספאחיה הכריז אחרי האליפות שלעולם לא יאמן יותר במפעלים של פיב"א.
במשחק על מקומות 5-8, שהמנצחת בו זכתה בכרטיס לאליפות העולם ביפן, הפסידה קרואטיה לסלובניה, ואחרי המשחק פרץ מס' 7 של מכבי בבכי, אחרי שגם הוא עיכל כנראה את גודל הנפילה. במקום חצי גמר ומשחקים הקיץ נגד ארה"ב וארגנטינה, מחכות לו נסיעות לדנמרק ואסטוניה בקרבות עלייה ליורובאסקט 2007.
טאו ויטוריה - חבל ארץ שלם
במקרה של טאו ויטוריה, הלוזריות היא מעבר לשחקן כזה או אחר, אלא נדמה שדבקה לחלוטין בקבוצת המטבחים של חבל הבאסקים. לויטוריה, שבעבר נקראה טאוגרס, היסטוריה ארוכה של כשלונות ברגעי השיא: ב97/8 סיימה הקבוצה במקום הראשון בעונה הרגילה בספרד, אך אחרי שני סוויפים, כולל על ברצלונה, היא הפסידה למנרסה את האליפות על אף יתרון הביתיות, ולמרות שהקבוצה של צ'יצ'י קראוס דורגה במקום השישי בלבד בסוף הליגה.
עוד קודם לכן הפסידה הקבוצה פעמיים בגמר גביע אירופה למחזיקות, כאשר כוכב הקבוצה היה פראסוביץ' המאמן, והצליחה לזכות רק בפעם השלישית בגמר אותו אירחה. בעונת 01/2 הייתה הקבוצה רחוקה משחק אחד מזכייה ביורוליג, אך הפסידה במשחק החמישי לקינדר בולוניה. לפני שנתיים היא שוב סיימה את העונה הרגילה במקום הראשון, אך למרות יתרון הביתיות הודחה כבר בחצי הגמר על ידי אסטודיאנטס.
אבל השיא היה בעונה שעברה. הקבוצה אירחה את ריאל מדריד בגמר הפלייאוף ואחרי ניצחון דרמטי במדריד נזקקה לניצחון אחד בשני המשחקים הנותרים כדי לזכות באליפות שתנחם אותם על ההפסד בגמר היורוליג למכבי ת"א. במשחק הרביעי ריאל ניצחה וסידרה משחק חמישי, בו המציאות עלתה על כל דמיון.
לעיני הקהל הביתי, הוביל ארבידאס מסיאוסקאס במשחקו האחרון באירופה את טאו לריצת 11-0, שחמישים שניות בלבד לסיום עלתה ליתרון 69-61, אחרי שאלברטו הררוס, במשחקו האחרון בקריירה, ביצע עבירה בלתי ספורטיבית מיותרת. ביתרון 8 בדקה האחרונה, מול הקהל הביתי, זה היה נראה סגור לגמרי, אפילו יותר מהמעבר של המאמן איבאנוביץ' לברצלונה בקיץ אותו דשו בלי סוף העיתונים בקטאלוניה.
אבל אז התרחש הבלתי יאומן. שלשה של ג'לאבלה נתנה את האות, ואחרי החטאה של סקולה שהייתה אמורה לסגור עניין הוריד המילטון לפיגור 3, 15 שניות לסיום. פריגיוני איבד כדור והוסיף חטא על פשע כאשר ביצע עבירה חמישית על סונקו, שהוסיף אחת מהקו. אבל אפילו כאן הכל היה עדיין בידיים של טאו, עד שאיבוד כדור של ספליטר מצא את דרכו להררוס, שבסל האחרון בקריירה קבר שלשת ניצחון מדהימה שנתנה את האליפות ללבנים ממדריד אחרי אחד המהפכים הגדולים בהיסטוריה של הספורט באירופה. מאז אובדן האליפות של דפורטיבו לה-קורוניה אחרי החמצת פנדל בתוספת זמן של המחזור האחרון, לא נראתה דרמה כזאת בספרד.
ברצלונה - הקו האחורי
גם אם הסנטר שלך זה שאקיל אוניל והפאוור פורוורד הוא טים דאנקן, ברגעי ההכרעה אתה תשים את הכדור בידיים של הגארדים. כשהסנטרים שלך הם מארק גאסול ודניס מרקונאטו, אתה בכל מקרה תשים אותו בידיים של הקו האחורי, ולא רק ברגעי ההכרעה אלא גם בחימום.
חואן קרלוס נבארו חולם בלילות על כדורים אחרונים, ואין ספק בכלל שהוא יבקש לקחת את הזריקה האחרונה, ובצדק. בקיץ סל מדהים שלו כמעט שם את ספרד בגמר יורובאסקט, בטרם דירק נוביצקי הרס לו 3 שניות לסיום. "לה בומבה" זכה בכל תואר אפשרי כבר כנער, ואף נבחר לשחקן המצטיין באליפות העולם לנוער לפני שבע שנים. ספרד השלימה אז זכיה גם באליפות אירופה, ולא הפסידה שנתיים רצופות, עד שנבארו נעדר מאליפות אירופה לעתודה 2000, ובלעדיו הפסידו פאו גאסול, ראול לופז, חוזה קלדרון והחברים לישראל בחצי הגמר והסתפקו במדליית הארד בלבד.
אז לספרדים ברור אל מי צריך להגיע הכדור האחרון, אבל אם צופה אמריקאי יראה את המשחק בטעות, לא יהיה לו ספק שהבחורים שדומים לשני הגארדים בקבוצה הגדולה של צפון קרוליינה בסוף שנות התשעים צריכים לקבל את ההחלטה. אד קוטה ושיימונד וויליאמס שיחקו ב1998 בצ'אפל היל באחת מקבוצות המכללות הכי מוכשרות בכל הזמנים: וינס קרטר ואנטואן ג'יימיסון הרכיבו צמד פורוורדים פנטסטי, ברנדן היווד הפרשמן עלה מהספסל כדי לתת דקות למכטאר דג'איי הסנגלי הארוך ואדמולה אוקלאג'ה חלם עדיין NBA.
את הקו האחורי הרכיבו כאמור וויליאמס וקוטה ובמרץ 98, אחרי שלושה הפסדים בלבד כל העונה, היה ברור שצפון קרוליינה מועמדת חזק לאליפות בפיינל פור השלישי שלה בארבע שנים. כבר בסיבוב השני של הטורניר הם נזקקו להארכה כדי לעבור את צפון קרוליינה-שארלוט של דימארקו ג'ונסון, אבל בשלבים הבאים הם זרקו את מישיגן סטייט וקונטיקט - שיזכו באליפות בשנתיים הבאות - והכל היה מוכן לקראת חצי הגמר מול יוטה, כאשר לא רק ג'יימיסון וקרטר נמצאים בכושר נהדר, אלא גם וויליאמס שהפציץ שלשות קריטיות וקוטה לא רק מריץ את הקבוצה מצוין, אלא גם עושה עבודה גדולה מול מאטין קליבס וחאליד אל-אמין בשלבים הקודמים.
אלא שלאנדרה מילר, מייקל דוליאק והאנו מוטולה היו תוכניות אחרות, והמורמונים גרמו לריק מאג'וריס להשמין עוד טיפה מנחת, אם זה אפשרי בכלל, אחרי שהוליכו 35-22 כבר במחצית. וויליאמס נעצר על 7 נק' ב17% מהשדה כולל שלשה אחת מתשעה ניסיונות במשחק המכללות האחרון בקריירה שלו, קוטה הוסיף 8 עם 0-4 לשלוש, כאשר מילר חוגג בצד השני עם כמעט טריפל-דאבל. וויליאמס סיים את הקריירה הלימודית עם שלושה הפסדים בחצי הגמר, קוטה קיבל צ'אנס נוסף, אבל בלי קרטר וג'יימיסון לא היה לו סיכוי אמיתי לשחזר את ההצלחה, והפעם הבאה בה הוא היה כ"כ קרוב לפיינל פור, הגיע דריק שארפ וקבר את ז'לגיריס שלו בסל שכולכם מכירים.
צסק"א - ההחלקה של לנגדון
האמת שלא היה צריך לחפש טראומות אצל שחקני צסק"א אחרי המפלה הכואבת בפיינל פור הקודם, וגם בשניים שלפניו, אבל אם חשבתם שהדם החדש שהוזרם לקבוצה מלא בווינריות שתעשה את ההבדל, טעיתם. טרג'אן לנגדון חצה הקיץ את הכביש והצטרף לקבוצה מדינאמו, אבל לא רק הפסד בגמר היורוליג וגמר הפלייאוף ברוסיה הוא סוחב איתו, אלא בעיקר צל גדול בשם ריקי מור.
ה"צלף מאלסקה" הוביל יחד עם אלטון בראנד את דיוק לאחת מהעונות הגדולות בהיסטוריה. לא רק של דיוק, אלא בכלל. הקבוצה הגיעה למשחק הגמר במאזן מדהים וכמעט חסר תקדים של 37-1, כאשר קורי מגאטי, וויל אייברי, שיין באטייה ונייט ג'יימס משלימים קבוצה כמעט בלתי ניתנת לעצירה, שעוד מקדם העונה צפו לה את האליפות.
בגמר חיכתה לדיוק קונטיקט, שמעולם לא זכתה בתואר, עם אחד השומרים הגדולים בהיסטוריה שלה, ריקי מור האתלט המדהים, שגם קלע 13 עד המחצית, אבל לא ממש הצליח לשתק את לנגדון, שקלע 25 כולל 5 שלשות.
דקה לסיום סחט אייברי עבירה רביעית ממור, והוריד את ההפרש לנקודה עם שתי קליעות עונשין. בהתקפה הבאה שירטט ג'ים קלהון התקפה לריפ המילטון, אז עוד בשם ריצ'ארד, אבל אלוף הNBA לעתיד החטיא ולנגדון קיבל הזדמנות פז לנצח את משחק האליפות. אייברי מאוד רצה את הכדור, אבל נאלץ לפנות את לנגדון לבידוד יחד עם חבריו לקבוצה. לנגדון עשה כמה הטעיות, אבל מור נשאר צמוד אליו, נזהר מעבירה חמישית וכפה על לנגדון צעדים, 5 שניות לסיום. חאליד אל-אמין קבר שתיים מהקו בלי שהשעון יזוז, ושוב לנגדון קיבל הזדמנות, הפעם להשוות, אבל לא הצליח לייצר אפילו ניסיון זריקה, איבד את הכדור, ושלח את אייברי המקופח לבכות על כתפו של ששבסקי בתמונה מרגשת.
כתבות אחרונות באתר
|
|