|
סיכום העשור האלטרנטיבי/חריג/הזוי
ליאור פרי
,29/12/2009
ביקשנו מליאור פרי לסכם את העשור. טעינו, מודים. בכתבה הבאה תמצאו את יו"ר העשור, איחוד העשור (קטגוריה באמת קשה), הסקאוטינג ואפילו כלי הנגינה.
מאז שהייתי ילד קטן (בעצם אני עדיין ילד קטן בהתנהגות, רק שכיום הילד הזה נמצא בתוך גוף של בן ארבעים פלוס) עשיתי הכל כדי למשוך תשומת לב. תמיד הייתי חריג, מעולם לא יכולתי ללכת בתלם, סתם להיות אחד מן המניין, מאז כיתה א' אני זוכר שהייתי מקפיד להיות החכמולוג/ הליצן/ החריג/ המוזר / כל ההגדרות נכונות. מה שהיה לפני כיתה א' אני לא זוכר, אבל אני מניח שבטח הייתי גם הילד הכי חריג בגן חובה, בגנון, בפעוטון ובתינוקיה, ואם תשאלו את הרופאים והאחיות שעבדו במחלקת לידה בבית חולים בני ציון בדצמבר 1965, תגלו שבטח הייתי גם התינוק הכי חריג כבר שם.
מכל מקום, כמי שחייב להיות תמיד הרחק מהמיינסטרים, אני לא אבחר עבורכם את סל העשור (דרק שארפ נגד ז'לגיריס, אלא מה) וגם לא את משחק העשור (הפועל באר יעקב מנצחת 83:76 את הפועל חצור ומבססת את מעמדה במקום השישי בליגה ארצית דרום, עונת 2006) אלא אעשה עבורכם סוג של סיכום עשור אלטרנטיבי של מי שחייב להיות שונה מכולם, כולל מהקולגות בקצה הספסל.
יושב ראש העשור
הפעם הבחירה מפתיעה. יושב ראש העשור של העשור הראשון של שנות האלפיים, הוא לגמרי במקרה גם יושב העשור של שנות התשעים, שהוא בעצם גם יושב ראש העשור של שנות השמונים, ונדמה לי שהוא גם זכה בתואר יושב ראש העשור של שנות השבעים. מזל טוב לשמעון מזרחי, נפגש בחלוקת התארים בשנת 2020.
איחוד העשור
היו לנו בעשור האחרון כמה וכמה איחודים מוזרים עד הזויים וכמה נדודי קבוצות תמוהות. מיקי ברקוביץ' הקים את האיחוד ההזוי בין הפועל חיפה לרמת השרון בקבוצה ששמה היה הפועל חיפה / רמת השרון, ומשום מה לא ראינו המוני אוהדים חיפאים נוהרים לרמת השרון למשחקי הקבוצה הזו.
גליל עליון עברה לגלבוע, הפועל תל אביב עברה ליהוד כדי להתפרק שם, הבנות של הפועל תל אביב בכלל עברו ליד מרדכי שבעוטף עזה, אבל האיחוד המוזר ביותר היה של מכבי חיפה עם עצמה. הרעיון של ראש העיר עמרם מצנע היה לאחד את הפועל ומכבי חיפה לקבוצה עירונית, רק שהפועל לא הסכימו, ומכבי התאחדה עם עצמה ועם העירייה, בעוד שהפועל חיפה עברה לשחק בכלל בעיר נשר.
התוצאה הייתה יצור כלאיים מזור בשם מ.כ. חיפה. בעלי תפקידים בעירייה קבלו את ניהול הקבוצה, והחיפאים שלא ממש אהבו את מצנע גם לא אהבו את הקבוצה שלו. ליתר ביטחון, להבריח את אחרוני אוהדי מכבי חיפה, החליפו את צבע הקבוצה לכחול, ולמרות שמקצועית הקבוצה נתנה שנתיים מצוינות, עם שתי העפלות רצופות לפלייאוף של ארבע הגדולות, עם מרקו בוליץ' וסטנלי ברנדי בסדרות חצי גמר מול מכבי תל אביב, רוממה נותרה שוממת.
ההמשך היה הזוי עוד יותר. הקבוצה ירדה ליגה, אבל בגלל פירוק של מכבי פתח תקוה, נשארה מן ההפקר. שוב ירדה ליגה, אבל אז רמת אפעל לא רצה לעלות. שוב ירדה ליגה, והפעם כבר התפרקה לגמרי. מ.כ. חיפה לכן זכתה בחייה הקצרים להיות הקבוצה היחידה שירדה שלוש פעמים ברציפות מליגת העל.
סקאוטינג העשור
בסוף העשור הקודם, עונת 99' הפועל חיפה עולה לליגה הלאומית. היא מקבלת ממכבי תל אביב בונוס מעניין. שחקן צעיר בשם מרטין מוירסאפ, ששיחק כזר במכבי דרום תל אביב ז"ל, ושייך לאחות הגדולה מכבי תל אביב, מוצע לה בחינם, כי במכבי תל אביב בונים עליו לטווח ארוך ורוצים שהוא יתחשל קצת ברוממה לפני המעבר ליד אליהו.
הפועל חיפה אומרת תודה, מקבלת את הענק האסטוני הצעיר, שיש סיכוי שהוא גם יתאזרח ולא יחשב לזר, ואחרי ארבעה משחקים חותכת אותו, בטענה שאין לו פוטנציאל. מחלקת הסקאוטינג של הפועל חיפה כנראה החמיצה משהו, כי אותו מוירסאפ ממשיך מרוממה לאנ.בי.אי. נהיה כוכב ענק שם, מוביל גם את נבחרת אסטוניה להישגים, בזמן שהפועל חיפה מתדרדרת עד למעמקי ליגה ב'.
כלי הנגינה של העשור
באיגוד הכדורסל מאד אוהבים את כלי האקורדיון. רק כך אפשר להסביר את התנהלות האיגוד. היתה ליגה בת 12 קבוצות, החליטו לצמצם אותה לעשר בלבד. איך מפחיתים שתי קבוצות מהליגה? נכון, בשיטת האקורדיון. מגדילים את הליגה ל-16 קבוצות, ואז מורידים לעשר. כמובן שתוך זמן קצר הליגה חזרה ל 12 קבוצות, אבל עונת 00/01 שהיא עונת ה 16 קבוצות תיזכר לעד כמוזרה מכולן.
עונת 99/00 היתה מגוחכת כי חצי מקבוצות לאומית ב' עלו ליגה, כולל קבוצות מרכז הטבלה שרק רצו לחזור הביתה בשלום. בעונת 00/01 הקבוצות שיחקו בשני בתים, חלק מהקבוצות לא שיחקו נגד אחרות, ורק בזכות ריבוי הקבוצות, האחים אילן ויפת אדגך, שני חברה צעירים ונחמדים שעבדו בבורגר ראנץ' בכרמיאל, מצאו עצמם מככבים במכבי כרמיאל וזכו להיות השחקנים האתיופים הראשונים בליגה (מה שלא מנע מכרמיאל לסיים את העונה ההזויה במאזן האימים 27:1).
סל העשור
העונה הנוכחית, 19.12.09, הר הגעש בעפולה. מכבי חיפה מובילה ב-30 הפרש על עפולה, שתי דקות לסיום. עמית בן דוד מוסר כדור לג'רמי טיילר, שבהעדר כל הגנה עפולאית מטביע בקלילות, ומגיע לשש נקודות. שיא קריירה בישראל עבור מי שהגיע ארצה על תקן הסנסציה של התיכון, הבחירה הראשונה של דראפט 2011, השאקיל אוניל הבא, או כל תואר אחר שתצליחו להמציא.
אם באמת ג'רמי טיילר יצדיק רבע מהאגדות שנרקמו סביבו, ואחרי שנתיים ברוממה יבחר בדראפט ויקרע את האן.בי.אי כאשר תבקרו בעוד 20 שנה בהיכל התהילה ותראו את הגופיה של טיילר לצד הנתונים המדהימים (שש טבעות אליפות, חמש פעמים מלך הסלים של הליגה, שבע פעמים מלך הריבאונדים, פעמיים האם.וי.פי של האולסטאר וסך רווחים בקריירה של כמעט כפול מטייגר וודס), תזכרו שהכל התחיל בסל ההוא בעפולה.
כתבות אחרונות באתר
|
|