|
ספיישל היום לפני
ליאור פרי
,19/02/2009
ליאור פרי הולך ממש מעט אחורה ונזכרה שרק לפני שנתיים עוד שיחקה מכבי חיפה שלו בארצית וחולון בלאומית. מאז השתנה לא מעט והערב העולה החדשה או האלופה החדשה יוסיפו תואר חדש לארון. וגם: קריאה למפגש מעריצים (?) בהיכל.
הפעם במסגרת הפינה (החד פעמית) "היום לפני", לא נלך כל כך רחוק.
היום לפני שנתיים, במגרת הליגה הארצית בכדורסל (מחוז צפון) נלחמה קבוצת הכדורסל של מכבי חיפה (שרק שנה קודם לכן עוד הייתה בכלל מכבי בת גלים) במעצמת הכדורסל של מכבי חדרה, על הזכות לעלות לליגה הלאומית. רק קבוצה אחת עולה מכל מחוז, והמאבק היה מותח ודרמטי מאין כמותו. מעטים בחיפה בכלל ידעו שקיימת בעיר קבוצת כדורסל בליגה השלישית, ורק עיתונאי עקשן בשם טל אבריאל המשיך לסקר בהרחבה את משחקי הקבוצה (במקומון החיפאי "ידיעות חיפה" וב"ספסל") משל חייו היו תלויים בכך.
היום לפני שנתיים, הפועל חולון, כמעט בלי חשק, דילגה בין משחקי צמרת בליגה הלאומית במשמר העמק ובאר שבע. בלי חשק, כי שנה קודם הקבוצה כבר העפילה לליגת העל אולם ויתרה על הזכות לשחק בליגה זו משיקולים כלכליים, והאוהדים המסורים של הקבוצה לא מצאו טעם בלהעביר עוד עונה בלאומית, לחגוג העפלה ואז להישאר באותה ליגה. למזלה של חולון, הבעלים (מיקי דורסמן) בעצה אחת עם הספונסר (מיקי דורסמן) העניק גיבוי מלא למאמן (מיקי דורסמן).
את ההמשך של אותה עונה אתם יודעים. מכבי חיפה (ותודה לתומר שטיינהאואר קשישא) גברה על מעצמת העל מחדרה ועלתה ללאומית, הפועל חולון העפילה שוב לליגת העל והפעם גם מימשה את זכותה, ולכן נדלג לפינת "היום לפני" הבאה.
היום לפני שנה, מכבי חיפה מפסידה בבית לקבוצת בית"ר בנימינה ומסתבכת חזק במאבקי התחתית של הליגה הלאומית. העיתונאי טל אבריאל כותב על המשחק את המשפט "השחקנים הסריחו על הפרקט". במכבי חיפה כועסים, אבל לאבריאל עומדת הגנה – הטענה המשפטית של "אמת דיברתי". ליגת העל נראית רחוקה מאי פעם, ונראה כי החיפאים ימשיכו לבקר בהיכל ברוממה רק בפסטיגל.
היום לפני שנה, עקב פרשת החזיז חולון נענשת בעונש רדיוס כבד והפסד טכני, מיקי דורסמן מהרהר בקול רם על : א. עזיבה ב. פרישה ג. חיסול הקבוצה ד. כל האפשרויות נכונות. המוראל בשפל, השחקנים בלי טיפת חשק, והסיכוי שחולון תיקח אליפות שקול בערך לסיכוי שמכבי חיפה תעלה לליגת העל, או לסיכוי שהשתיים יפגשו בעוד שנה בגמר הגביע ביד אליהו.
וכפי שאתם יודעים, השאר זה כבר היסטוריה. חולון התאוששה מפרשת החזיז ולקחה אליפות היסטורית ומכבי חיפה עשתה עליה. אגב, רק שתבינו כמה העסק בעולם הספורט נזיל, סל אחד של מאליק דיקסון עשה לחולון את ההבדל בין אכזבה היסטרית לאליפות היסטורית. בחיפה למעשה ניצחון במשחק מכריע בסדרה הבלתי נשכחת מול נצרת עילית עשה את ההבדל בין לשחק בקרית אליעזר בימי שלישי מול 150 צופים, לבין להביא בשיירה חמשת אלפים ירוקים ליד אליהו.
בחולון, דווקא מיקי דורסמן, האיש שהעלה את חולון ליגה אבל החליט להוריד אותה, ושוב העלה אותה ליגה, והביא לה אליפות – הוא דווקא בחוץ, לא לפני שהוא הספיק להעביר מיני קריירת אימון הזויה בראשון לציון. בחיפה לעומת זאת, עו"ד טל אבריאל, העיתונאי היחיד ששמר לקבוצה אמונים גם בימים הזחוחים במעמקי הליגה השלישית, במהלך מבריק של הקבוצה מונה לדובר ויועץ משפטי ולמעשה גם לאיש שהביא לכך שבחיפה יש שוב כדורסל, ולא בימי חמישי בטלוויזיה.
אז זהו חברים, שתי הקבוצות שהיו סמי-מעצמות כדורסל בשנות השמונים, שהידרדרו למעמקי הליגה השלישית בסוף שנות התשעים, ושהתקאמבקו לקראת סוף העשור הראשון של שנות האלפיים, נפגשות לראשונה ביד אליהו. מצד אחד זה משחק בין העולה החדשה לבין העולה של שנה שעברה. מצד שני זה משחק בין האלופה (היוצאת ?) למי שאולי (???) תהיה האלופה הנכנסת. בפעם האחרונה שחיפה וחולון נלחמו בקרבות ענק ביניהן, אלו היו ישראל אלימלך, ניב בוגין, מייקל קרטר ודזי בארמור, שנאבקו נגד ארי רוזנברג, דורון שפע, עדי גורדון וג'יימס טרי. הפעם אלו יהיו ליאור ליפשיץ וליאור שגב, נגד גור פורת ועמית בן דוד.
מבחינת איגוד הכדורסל, לבטח יש אכזבה שיווקית. מילא לאבד את מכבי תל אביב ורבבת הצופים שהיא מביאה, אבל לאבד גם את הקהל הירושלמי על מחצית הרבבה שלו? זה יהיה מבחן לקהל של הקבוצות, וגם מבחן אמיתי ליכולת השיווק של איגוד הכדורסל. בחיפה רתמו את קבוצת הכדורגל של הקבוצה (דרך טובה לתפוס עשרים ומשהו מקומות בהיכל), בחולון הכריזו על גיוס כללי של אוהדים. נשמעו טענות על מחירים קצת גבוהים (אח שלי נפרד היום ממאתיים שקל רק בשביל לשבת עם אשתו באולם 7 עם הקופים הירוקים) אבל נקווה להיכל מלא, או כמעט מלא.
ולקוראי הספסל המסורים – זו ההזדמנות לראות אותי בלייב (חלק טוענים שליאור פרי זה פיקציה ושאני לא קיים). אם תראו ביציע של הירוקים בחור עם זקן עבות ושיער פרוע, מחזיק ביד אחת בקבוק וודקה מהסוג הזול ביותר, ביד שניה אוחז בג'וינט הגדול ביותר שאפשר לגלגל מנייר ריזלה אקסטה סייז, וצורח כמו פסיכופט לאורך כל המשחק, רוב הסיכויים שזה אני. מותר לבוא ולבקש חתימה.
גמר מהנה!
כתבות אחרונות באתר
|
|