|
ממלכתיות בשולחן העיתונאים
ליאור פרי
,26/10/2009
ליאור פרי גידל וחינך את אחיו שי על תרבות האהבה בטירוף למכבי חיפה * החינוך כלל התחברות באינפוזיה ליציע גימל, הערצה לכל מה שירוק ושנאה תהומית לכל מה שאדום או כחול-צהוב * השבוע לימד ליאור את שי איך להתנהג כראוי.
מאז שחר ילדונו אני, כאח בכור, הייתי הדמות המחנכת של אחי הקטן שי. לימדתי אותו, חינכתי אותו וטיפחתי אותו, וזו אולי הסיבה שהורי נאלצו לשלם בתקופת נעוריו הון עתק על פסיכולוגים כדי להתגבר על כל התסביכים שגרמתי לו. מכל מקום, מעז יצא מתוק (כך לפחות אמר הרועה שהעז שלו השתינה מיץ פטל) כי אחרי כל הטיפולים הפסיכולוגים שי הפך לפסיכולוג בעצמו.
חלק מהחינוך האינטנסיבי ששי קיבל ממני היה אהבה בטירוף למכבי חיפה, ובית הספר ללימודי אהבת מכבי חיפה היה ביציע גימל, היציע הקדוש מבחינתנו. שם ביציע גימל לימדתי את שי להגיד דייויד מסטנבאום (מתאזרח שכיכב בעונת העליה ללאומית בעונת 80/81 – ל.פ.)לפני שהוא ידע להגיד אבא ואמא, שם בגימל ראה שי בן השבע את ווילי סימס קובר ג'אמפ שוט עם הבאזר ומנצח את מכבי תל אביב, שם בגימל למדתי את שי על מה קורה לאדם, מכובד ככל שהוא יהיה, באירוע ספורט בהשתתפות הקבוצה האהובה עליו.
רק ביציע גימל אתה תראה פרופסור מכובד למשפט וכלכלה צורח על השופט כאחרון הירקנים בשוק, רק שם תראה מנתח בכיר בבית חולים שואג בטירוף על איך הוא היה מבתר לגזרים את השחקן של היריב, בקיצור, ביציע כגימל אתה מוציא את החיה שבך. עד היום אני, עורך דין מכובד ובעל משרד פרטי מצליח, יכול להגיע לגימל בחליפה ועניבה, מכובד ומלומד, ואז לצרוח ולקלל בטירוף כאילו שהחיים שלי תלויים בהוק שוט של ג'רמי טיילר.
אני ושי עברנו הרבה חוויות בגימל. שם קיללנו נמרצות כל שופט שאי פעם שפט בליגה, מטוד וורניק ועד דוד דגן, משם זרקנו תפוזים על ברנרד קימבל (שחקן זר של הפועל חיפה שהגיע מגרמניה, ועיקר פרסומו בכך שהוא לקח עמו בחזרה לגרמניה את אמה הערבייה של כוהנת הסקס קארין ארד). ומשם היינו יוצאים במשחקי דרבי לכיוון יציע ו' כדי ללכת מכות עם אוהדי הפועל (שם גם השארתי שלוש שיניים וחצי ליטר דם בדרבי הגדול של שנת 1986).
והנה השנים עברו, אני עורך דין מצליח, שי פסיכולוג עוד יותר מצליח, שנינו התחתנו, הקמנו משפחות, הולדנו ילדים, נהיינו רציניים ומהוגנים, רק מה, הטירוף למכבי חיפה נשאר. למעשה, הוא מתעצם עם השנים. שי יפסיק אבחון פסיכולוגי באמצע עם אני אשלח לו אס.אם.אס. שג'רמי טיילר שרט את הציפורן, ואני אבקש לדחות משפט חשוב אם המשפט יגרום לי לאחר למשחק אימון נגד עפולה.
מאז שהכנסתי את שי לעולם העיתונות, יש לנו בעיה משותפת במשחקים ברוממה, כי התג של הספסל מאפשר לנו כניסה רק ליציע העיתונאים, ובעיה ברוממה שאין יציע כזה, ולכן העיתונאים יושבים בשולחן בפינה האלכסונית בקצה הפרקט, צמוד לאחד הסלים.
כאח בכור לאחיו הקטן (ולא משנה שהקטן הזה כבר עבר את גיל 35) היתה לי היום החובה לחנך את האח הסורר אודות מהות הממלכתיות של היותנו נציגי הממלכה השביעית, העיתונות. לפני המשחק החשוב נגד מכבי תל אביב, השנואה שביריבתנו לפחות מאז שהפועל חיפה נעלמה מהמפה. "להיות עיתונאי זה להיות מכובד, זה להיות נציג של התקשורת, כעיתונאים עליך להציג ממלכתיות ורשמיות. כאן זה לא יציע גימל שאפשר לצרוח בטירוף, בשולחן העיתונאים עליך להיות מכובד ומאופק" אני מסביר לשי ומוסיף "אין צרחות, אין קפיצות, אין השתוללויות, ובטח שאין קללות. אם השופט יבצע טעות שיפוט חמורה לרעתנו (ובמשחקים של מכבי תל אביב זה כמובן קורה המון) עליך להגיד לכל היותר בקול שקט ונעים "חוששני כי השופט שגא כמעה" ולא יותר מכך, הבנת שי ?".
המשכתי והסברתי לשי את חובת הממלכתיות בשולחן העיתונאים: "זכור ששחקן היריב הוא גם שחקן, לא יפה לקלל אותו כשאתה על תקן עיתונאי, עליך לשמור על ריסון עצמי". באותו רגע עלה לפרקט השחקן השנוא עלי מכל דיוויד "המשתמט" בלות'נטאל. "בלות'נטאל משתמט עלוב, אמא שלך *&^%" צרחתי. "חשבתי שאתה מדבר על ממלכיות" אמר שי. "מצטער, לא יכולתי להתאפק" אמרתי. "זה לא יקרה יותר".
המשכתי להסביר לשי על מעמדו הרם של שולחן העיתונאים: "והכי חשוב, בלי אלכוהול. תשכח מהימים שהיינו מורידים וודקות בגימל. ביציע העיתונאים אין כזה דבר לשתות אלכוהול בטירוף" אמרתי, וכדי להירגע מהלחץ של לקראת המשחק הראשון של העונה חלצתי מהכיס הפנימי של הז'קט שלי (אותו אני מכנה כיס ההברחות שלי) חמישה בקבוקוני וויסקי, הרבצתי מכה של דאבל ג'ק דניאלס, גרעפס ארוך וישר טריפל של שיבס ריגל, ואמרתי לשי "ועכשיו תסלח לי אחי הצעיר, אני הולך לשירותים לעשן במחתרת איזה ג'וינט קטן, לא מכובד לצרוך סמים בשולחן העיתונאים".
במהלך החימום של הקבוצות החזקתי איכשהו מעמד. ישבתי עם שי בשולחן העיתונות, ולמרות ההתרגשות של משחק ראשון של העונה, ועוד מול מכבי תל אביב השנואה מכל, איכשהו הצלחתי להקפיד על התנהגות מכובדת, עד כמה שאדם אחרי חמישה דרינקים וג'וינט עצבני יכול להיות מכובד.
שמרתי על איפוק, סולידיות, מהוגנות ומכובדות, ואז החל המשחק. מול היכל רוממה מפוצץ החלה עונת הכדורסל 2009/10 והטירוף הגדול החל. עם הסל הראשון של מכבי חיפה אני ושי שכחנו קצת מההוראות והתחלנו לרקוד ולצהול על הפרקט. בסל הירוק השני כבר עלינו על שולחן העיתונאים לקפוץ תוך כדי שאנו דורכים על הלפטופ של אחד הכתבים. סל של מכבי תל אביב וכתב ידיעות נאלץ להרגיע אותי בזמן שאני צורח בטירוף משולחן העיתונאים לעבר השופטים. כאשר נשרקת שריקה שנויה במחלוקת לחובתנו, נרשם שיתוף פעולה נדיר בין מעריב וידיעות, בניסיון כתביהם להרגיע את כתב הספסל שמתחיל לנגוח בזעם בשולחן.
המשחק מתחמם ואתו גם הטירוף. סל ירוק ואני רץ מאושר לספסל של מכבי ומנסה להרים את בן סטרונג (דבר שיכול היה להיגמר בפריקת דיסק, שלי לא של בן). מאידך גיסא, שני סלים רצופים של מכבי תל אביב ואני משתגע, קופץ מהשולחן לעבר הסל, בועט בבקבוק מים שמתעופף וכמעט פוגע בלאמפה (שבכלל לא התלבש למשחק הערב), נוגח בזעם בעמוד הסל ומוריד מכת קרטה על השולחן (התוצאה, שתי אצבעות שבורות וסדק בשלישית, לשולחן שלום).
עוד סל תל אביבי, עוד שריקה שנויה במחלוקת לרעת חיפה, שתי שריקות שערורייתיות לעבירות בלתי ספורטיביות נגד מכבי חיפה, ואני רץ בטירוף לעבר עמדת הסטטיסטיקה ומנסה להוריד ראסיה לבחור על המחשב, זורק את דפי הסטטיסטיקה של מנהלת הליגה, רץ לעבר קומץ אוהדי מכבי תל אביב ומנסה ללכת אתם מכות, שלושה סדרנים ושוטר תופסים בי, אני מנסה להשתחרר כדי להתנפל על השופטים, השוטר קורא לתגבורת. במכבי חיפה רצים למזכירות להבהיר שאין להם כל קשר עם המטורף שפרץ משולחן העיתונות, ודובר הקבוצה עו"ד טל אבריאל כבר מכין לג'ף רוזן תצהיר לפיו מצהיר רוזן כי אין ולא היה כל קשר במישרין ו/או בעקיפין בין מכבי חיפה ו/או מי מטעמה לבין אותו אדם האחראי על התקרית החריגה בשולחן העיתונות.
בסוף אני נרגע, לא לפני שאני מקבל שלוש סתירות לחי, שתי כוסות קפה, שני בקבוקי אדולן וכדור ריטלין. אני מוחזר כלאחר כבוד לשולחן העיתונאים כאשר שני סדרנים מגודלים נדרשו לשים עלי עין. אני יונק שלוק מבקבוק המתדון שמחלקים בתחנה להתמכרויות במפרץ חיפה, נרגע קצת, ומעביר את שרביט הכתיבה לאחי שי, שהוא ימשיך לסקר עבורכם את המשחק הראשון של העונה. אני מצידי אמשיך לשמור על ממלכתיות. עד הסל הבא.
כתבות אחרונות באתר
|
|