|
סטריטבול ספרא - חומר למכורים
ליאור פרי
,16/07/2008
למכורים שלא מחזיקים מעמד בתפר שבין היורו לאולימפיאדה יש השבוע את הסטריטבול בירושלים. בלי הטבעות ועם אחוזים מהשלוש השקולים לגבינה דלת שומן. ובכל זאת ההפנינג שבו היו יותר שחקנים מצופים ריתק את עכבר הספורט ליאור פרי שצפה במנהלי האגפים בעירייה נאבקים על כל כדור ואת נחש צפע מביס את ספיידרמן
עבור עכברי הספורט האדוקים, התקופה הזו שמסוף היורו ועד תחילת האולימפיאדה קשה במיוחד. בינתיים אין ליגת בייסבול, המשחק אימון של קטמון נגד מכבי קביליו קבוע רק לאוגוסט, ופרט לאליפות אירופה עתודה דרג ב' נשים וכן הטורניר הקדם אולימפי ההזוי, אין טיפת ספורט באופק. אז אחרי שניו זיולנד הביסה את כף התקוה, והעתודאיות השבדיות הביסו את נערותינו המצוינות, ורק לפני שמעצמת העל מסן מרינו מגיעה להר הגעש בראשון לציון, יצא לדרך הסטריטבול בירושלים.
הסטריט בול הוא ההפנינג של כל שחקני הכדורסל מרמה של ליגה ארצית ומטה. עם דגש על המטה. כלומר שחקנים חובבים במיוחד, שזו להם ההזדמנות היחידה לשחק מול קהל, גם עם הקהל זה בסך הכל אמא, סבתא והשחקנים של הקבוצות שישחקו אחריהם במגרש.
השחקן הכי בכיר שזיהיתי היה בחור בשם תומר (שם משפחה ארוך ומסובך מידי מכדי לזכור) שבעונת 2002 היה בסגל המורחב של הפועל ירושלים ובעונה הקרובה ישחק באס"א ירושלים (קבוצתו, נחש צפע, הביסה את ספיידרמן משהו כמו 8:32). מרבית השחקנים היו ברמה של הרבה הרבה פחות מליגה ארצית, היו טורנירים לבוגרים, נוער, נערים וילדים, אבל הגם שאיני סקאוט מקצועי, גם מגלי כשרונות אחרים יסכימו עמי שאת יוגב אוחיון הבא לא מצאנו בככר ספרא.
ובכל זאת היה זה הפנינג של ממש. נכון שהיו הרבה יותר שחקנים מצופים, כאשר בו זמנית שיחקו ב 16 מגרשים, אבל בכל זאת היתה אוירה חגיגית וצוהלת. מוסיקת פופ נוראית (שמישהו יספר לדי.ג'י שהדיסקו מת כבר לפני 30 שנה) משחקים בלי לוח תוצאות וסלים שבחלקם הטבעות התעקמו (ולא בגלל שקני באניסטר דפק עליהן הטבעה מטורפת) אבל עדיין חגיגה. במיוחד לחולה ספורט כמוני שבקיץ שעבר עוד נסע לקיבוץ גזר לראות את הבית שמש בלו סוקס חובטים בבייסבול.
בנוסף למשחקי השלוש על שלוש, בהן ראינו קבוצות עם שמות כמו סופרמן, באטמן, נחש צפע, המרביצים וספרד היתה גם הרבה פעילות במגרש המרכזי. משחק בין שחקני איל"ן לשחקני הסטריטבול, טורניר בין מנהלי האגפים בעירייה, תחרויות אחד על אחד, ואפילו מופע של הלהיט החדש, כדורשק, שזה הקפצת כדור קש קטן במעגל, משחק חברתי ונטול תחרותיות.
היתה תחרות שלשות שבה נקבעו תוצאות מדהימות. אחד המשתתפים עשה 12 מ 15. לא, הוא לא קלע באחוזים של דרק שארפ ביום מוצלח. אני מתכוון לכך שהוא עשה 12 איירבולים מ 15 זריקות. האחוזים מהשלוש הזכירו לי אחוזים של גבינות דלות שומן (או אחוזים של הפועל ירושלים בעונה האחרונה) אבל הכל נעשה ברוח טובה ובכייף.
לקחתי לסטריטבול את כל הפמליה שלי, כלומר את שלושת ילדי, כולל אדם שבגיל שנה ותשעה חודשים זכה לראות את משחק הכדורסל הראשון בחייו (כדורגל הוא ראה בטדי כבר בגיל חצי שנה). הזאטוטים התאכזבו מכך שלא מכרו פופקורן וקרטיבים, שזה סמל ההיכר של מלחה וטדי מבחינתם.
מחר, יום חמישי, צפוי להיות יום מרתק במיוחד, עם משחק הוותיקים של הפועל ירושלים מול מכבי תל אביב, תחרות שלשות, תחרות הטבעות, ומשחקי הגמר של טורניר השלוש על שלוש. באופן טבעי משחק הוותיקים הוא המרתק במיוחד. אני מניח שאולסי פרי ודורון שפע עדיין בכושר משחק הרבה יותר טוב מרוב החבר'ה הנחמדים שראינו עד כה בכיכר ספרא.
כתבות אחרונות באתר
|
|