|
עוד יום רגיל בחייו של כתב ספסל
אבנר סמיד
,09/06/2006
אבנר סמיד מספר על יום חמישי האחרון, יום שאוהדי ירושלים ירצו לשכוח, אבל הוא לא ישכח לעולם. ככה זה כשהיום מתחיל בנפילת קסאם בחצר של ההורים.
ה-8.6.2006 היה אמור להיום יום חגיגי במיוחד עבורי, היום בו אני מקבל תואר אחרי סיום לימודיי במכללת ספיר והיום בו הפועל ירושלים גונבת תואר מסוג אחר, אליפות ממכבי ת"א. היום הזה נגמר קצת אחרת ולא בגלל התבוסה של ירושלים.
חלק א' - בוקר וצהריים
בוקר רגיל בקיבוץ גבים. קמתי בבוקר ובעודי מתגלח שמעתי פיצוץ, אמנם מדי פעם נופלים באיזורנו טילי קסאם, אבל הפעם הפיצוץ נשמע עז מן הרגיל, בכל זאת לא התרגשתי יותר מדי והמשכתי בשגרת יומי. לאחר סידורי הבוקר ניגשתי לבית הוריי. להפתעתי ולחרדתי גיליתי כי קסאם נפל בחצר ביתם, היה נזק לרכוש, חלונות שבורים דלת שעפה ועוד כהנה וכהנה מרעין ובישין אך לשמחתי להוריי לא קרה דבר, אמי לא שהתה בבית באותו זמן ואבי שבאותו הזמן היה באחד החדרים שנפגעו קשה ניצל בנס. רזי ברקאי ראיין את אבי בגל"צ, צוותי הטלוויזיה של הערוצים השונים הגיעו בזה אחר זה ובמקביל הגיעו אל הוריי אנשים ממס רכוש, שמאי, קבלן ובעלי מקצועות רלוונטים. כמובן שגם קיבלנו טלפונים ממשפחה וחברים הדואגים לשלומנו. בצהריים הלכנו לאכול וטיפה לנוח לקראת החלק השני של היום.
חלק ב - אחר הצהריים
היום הוא יום קבלת התארים ב"ספיר" הטקס היה אמור להיפתח ב-18:30 ולהפתעתי הרבה הוא לא החל באיחור רב. לאחר שלוש שנים של לימודים לא קלים התקיים טקס בוגרי המחזור השמיני של מכללת "ספיר" ולשמחתי זכיתי להיות שותף פעיל בו כשקיבלתי את התואר הראשון שלי במערכות תוכנה (שילוב בין מערכות מידע להנדסת תוכנה) ומכיוון שהיה בכיסי כרטיס לגמר הכדורסל היה חשוב לי שהטקס יסתיים מוקדם ככל האפשר. קיבלתי את התעודה, הפרח ושי (שעוד לא הספקתי לראות) קצת אחרי שמונה, לא אמרתי תודה ולא נשארתי לקוקטייל ומיד פתחתי בריצת אמוק אל הרכב כדי לנסוע לגמר הכדורסל, צריך להיות גם בטקס קבלת התואר של ירושלים, לא ?
חלק ג: - לילה
בתוצאה של 0:7 (כך אמרו ברדיו) הגעתי לחניון ורצתי להיכל הכדורסל, במחצית הראשונה עמדתי ביציע של אוהדי ירושלים, כשעודני עם החולצה הלבנה המכופתרת והסרט מהטקס, עם לבוש כזה חשבתי, הייתי צריך להיות ביציע המכובדים. עמדתי עם אוהדי ירושלים וראיתי איתם מה שכולם ראו לאורך השנה במשחקים בין ירושלים למכבי, הצהובים פשוט יותר טובים. בהפסקה פגשתי חברים ויחד איתם קיווינו שירושלים תעשה את הבלתי ייאמן, אבל את הבלתי ייאמן עשה הוראס ג'נקינס שאיבד ואיבד ואיבד.
היום שלי התחיל בנפילת קסאם, המשיך בטקס קבלת תואר לו ייחלתי והסתיים בסופו של דבר באירוע הכי שגרתי שיש, מכבי זוכה באליפות וקסאם נופל על הפועל ירושלים.
חזרתי להורים, צילמנו תמונות אחרונות עם מדי הטקס, לצד נתזי הקסאם שבארון, בכל זאת יום שאוהדי ירושלים אולי ירצו לשכוח, אבל יום שאני לא אשכח כל חיי.
כתבות אחרונות באתר
|
|