|
יומון של אליפות
אבנר סמיד
,31/05/2008
חולוני בנשמה, אבנר סמיד, מתאר את השעות שעברו אליו לפני, בזמן ואחרי האליפות של הפועל חולון.
יום חמישי 29.5.08
רמת גן
בבוקר בסביבות 8:00 אני הולך לביתה של ידידה, עמית הדר שמה, בדרך אליה אני חולף ע"פ רחוב אלימלך בר"ג, מה שמזכיר לי את גודלו של היום, אני נוסע איתה לקרית עתידים לטובת קורס אותו אנו עושים ב"נס", במהלך השעורים אני מזמר בלבי שירים סגולים - צהובים.
בסביבות 15:30 עשיתי מבחן ובערך ב-17:00 נסעתי משם עם ידידה נוספת מהקורס, בשם שרי אבנת, לקניון איילון, לאחר שליוויתי אותה לשם, הלכתי לביתו של אחי ברמת-גן, כשבדרך אני חולף שוב על פני רחוב אלימלך.
הייתי אצל אחי גלעד, התקלחתי, התארגנתי והלכתי אל תחנת האוטובוס בז'בוטינסקי כשאיך לא בדרך אני עובר שוב ברחוב אלימלך. עליתי על מונית שירות של קו 51 ונסעתי איתה עד לבית "מעריב" משם צעדתי ברגל אל יד אליהו כשאני משתוקק לראות את חולון זוכה באליפות.
יד-אליהו
בסביבות 18:30 הייתי ליד היכל הספורט והחלטתי להסתובב בחוץ כדי לחוש את האווירה שלפני המשחק הגדול דיברתי עם אוהדי חולון ופתאום מרחוק קוראת מישהי בשמי, זו היתה אור, קרובת משפחה שלי, הסתבר לי שהיא מארחת את ה- וי.איי.פי ב"בוקס" של "קרלסברג", שוחחנו כמה דקות והמשכנו בדרכנו. מספר אנשים ביררו בכמה הם יכולים לקנות ממני את הכרטיס והבהרתי שאין שום מחיר בעולם שבו אפסיד את המשחק.
נכנסתי לאולם והצטרפתי לאוהדי חולון שניסו לשחזר את הפלת חומות יריחו כשרקדנו במעגלים והקפנו את נוקיה בשירי אהדה למכורתנו החולונית ואז נכנסו אל היציעים בתקוה שבסוף הערב אלופת המדינה תהיה הפועל חולון.
האליפות
בזמן משחק האליפות ישבתי ביציע העליון של אוהדי חולון וההתרגשות היתה רבה, הפועל חולון שלי נמצאת במרחק 40 דקות מתואר האליפות. רבע ראשון שמסתיים בשיוויון ושני עם יתרון נקודה למכבי לא פגעו באופטימיות, הרבע השלישי בו מכבי ברחה כבר לא היה נעים, אך בכל זאת היה ברור שאנו במרחק של 10 דקות מהאליפות. הרבע הרביעי לא התחיל טוב, אך לקראת סופו שיוויון 70, חולון קולעת 1 מ-2 מהעונשין ועולה לנקודה הפרש 20 שניות לסוף, כאן אני אומר לשכני ליציע חייבים לעשות פאול מהיר, מפני שאם מכבי ימשכו את השעון הם יקבלו שריקה לטובתם בסוף ואילו אנחנו אם נצטרך שריקה מהשופטים, לא נקבל אותה. מכבי יצאה להתקפה אותה חתם וויצ'יץ' עם סל 6.5 שניות לסוף והאופטימיות שלנו צנחה מטה ואז פסק זמן לחולון שאחריו דיקסון מוסר לקמפבל שמחזיר לדיקסון שעולה זורק ו.. קולע חולון מובילה אולם עדיין יש זמן לזריקה אחרונה של ביינום שלשמחתי הרבה מחטיא אותה והפועל חולון שלי אלופה, כן אני כותב משפט זה פעמים רבות ועדיין לא ממש עיכלתי את תוכנו "הפועל חולון אלופה". עברתי לשער 11 למטה שם שמחתי להפגש עם ירון להט ומאיר בר-דוד שהיו שותפים לעלייתנו לליגת העל, קיבלתי אס-אם-אסים מברכים ממספר חברות וחברים, לכבוד זכייתה של הפועל חולון באליפות.
אתנחתא בלאס וגאס
לפחות שלושה אנשים חשובים לי נמצאים בעיר זו, מייקל "המשוגע (המקורי)" קרטר, רמי "חברי הטוב" פרשה ואלי-מלך ישראל (אשר חי,חי וקיים). מייקל קרטר היה אמור להגיע לפיינל פור בארץ אולם פגיעה ברגלו מנעה ממנו להגיע. ישראל אלימלך השחקן האהוד עלי ביותר, האיש ששיר האוהדים אליו עודד אותי לאהוב את הפועל חולון היה כך הבנתי לצידו של קרטר בזמן המשחק והם שמעו יחד את שידורו. אחרון חביב ידידי מהצבא ועמיתי ל"ספסל (החולוני)" רמי פרשה, לפני שנה התחתן ביום משחק העליה של חולון נגד ב"ש והשנה הספיק לראות את ניצחון חצי הגמר על נהריה בטרם טס לארה"ב והוא ביקש ממני לדאוג לאליפות. רמי כשתחזור לארץ לא תאמין, הפועל חולון שלנו אלופת המדינה.
טיולים של מנצחים
מיד-אליהו תפסתי טרמפ עם ארי שמאי ויעל מרגלית ל"מפגש הסטייק" שם נפגשה הקבוצה לסעודת האליפות, אח"כ עם גדי 'טנצר' רבינוביץ' נסעתי אל אולם הפחים לשם נסעה הקבוצה ובסוף עם שי לוי מ"וואן" נסעתי בחזרה אל ביתו של אחי ברמת-גן, שם זימרתי להנאתי ברחוב "הפועל חולון עולה עולה" ושוב עברתי דרך רחוב אלימלך להזכיר את העבר, הלכתי לישון, צלצלול טלפון מברך מאחותי העיר אותי בבוקר ליום בו זרחה השמש כשהפועל חולון הינה האלופה, ארזתי את חפצי הלכתי לתחנה כדי להתחיל את דרכי לביתי בגבים, עברתי בפעם האחרונה לעת עתה את רחוב אלימלך, זימרתי כל הדרך לאוטובוס שירי עידוד חולונים, מהתחנה המרכזית עליתי על אוטובוס הביתה, הלכתי הביתה וזימרתי בבית הוריי, במזכירות, בשכונות ובחדר האוכל של הקיבוץ את "הפועל חולון עולה עולה".
ומשפט אחרון לסיום: לא יודע האם זה חלום או מציאות, אבל אמרו לי ש הפועל חולון היא אלופת המדינה בכדורסל :)
כתבות אחרונות באתר
|
|