ספסל- הבית של הכדורסל הישראלי - אינפורמציה, סטטיסטיקה וחדשות יומיות על כל השחקנים, הקבוצות והליגות

הכיף חזר
אורלי קלינגר ,27/08/2005

אמנם קצת באיחור, אבל לא באמת חשבתם שנשכח להכניס איזה סיכום לטורניר האחרון של נבחרת ישראל. שתי המילים בכותרת פשוט מסכמות את התחושה שהרגשנו באולם בזיסמן. נבחרת הנשים של ישראל הייתה ההצגה הכי טובה בעיר בשבועות האחרונים, נקודה.

נבחרת ישראל מודל 2005 שבתה את ליבם של כל אוהדי כדורסל הנשים הישראלי עם סגנון לוחם ובלתי מתפשר, עם שחקניות צעירות ומבטיחות, ובעיקר עם ניצחונות שמזמן לא ראינו. אמנם כדאי כנראה לאסור על אנשים עם בעיות לב להגיע למשחקי הנבחרת, אבל ברור שבתור אוהד זו הדרך הכי טובה לנצח.

חלף כמעט שבוע מאז הניצחון על בולגריה בארבע הפרש שהבטיח את המקום השלישי, מאז שראינו 12 שחקניות בכחול לבן חוגגות באמצע המגרש מול יציע מלא. מבחוץ, בלי להכיר את הדרך שהנבחרת הזו עשתה, לא כל כך ברור מה פשר השמחה הגדולה. מבפנים, השמחה היא הקלה. הקלה שנגמרה תקופה בה היינו באים למשחקי הנבחרת בכוננות ספיגה ובתקווה שהפעם יסתיים בפחות מ20 הפרש. יצאנו מזה. הכיף חזר.

נכון שיש עוד המון מקום לשיפור, והנבחרת לא מיצתה את הפוטנציאל שלה. למען האמת אפשר להיות קצת מאוכזבים כי הפסדנו משחקים שכבר היו בכיס, אבל נבחרות שלא מנצחות שנתיים וחצי לא יכולות לצפות להשלים את הקאמבק בטורניר אחד. בשלב מסוים מתרגלים להפסיד, ואז צריך לשכוח את זה ולהתחיל ללמוד לנצח.

את ההתקדמות שהנבחרת עשתה אפשר לראות גם במספרים. מ57.0 נק' למשחק בקמפיין הקודם, ישראל עלתה ל70.8 נק' למשחק ב2005. מ7.7 אס' למשחק ב2004, ל12.3 אס' למשחק ב2005. השיפור באחוזי הקליעה משמעותי גם הוא, כאשר האחוז מהשתיים עלה מ36.9% ל41.9%, והאחוז מעבר לקשת טיפס מ29.1% ל34.9%.

ההגנה לא ממש מופיעה בדפי הסטטיסטיקה אבל דווקא שם ראינו את השינוי הכי גדול. אלי רבי והצוות המקצועי הכניסו סגנון לוחץ שייצר בלאגן, מתפרצות, וניצחונות. ישראל חטפה מעל 10 כדורים למשחק, וכפתה מעל 21 איבודים למשחק. אפילו בריבאונד חל שיפור של מעל חמישה כדורים חוזרים למשחק, למרות שהחסרון שלנו בגובה לא פחות משמעותי מאשר בקמפיין הקודם.

קשה לבחור את השחקנית המצטיינת של הטורניר. תחשבו על השלשה ההיא של מירב דורי מול אוקראינה, על ניהול המשחק המצוין של שירן צעירי נגד קרואטיה, על הדאבל דאבל של שרית ארבל באוקראינה, על החדירות של לירון כהן ברבע השני מול בולגריה, ועל השלשות של תמר מעוז ברבע האחרון מול בולגריה.

אבל כשיש אחת שמובילה את הקבוצה בנקודות ובריבאונד למשחק, הולכים איתה. מיכל אפשטיין נתנה טורניר נהדר עם 14.8 נק' ו-5.3 ריב' למשחק. אפשטיין הייתה אחת מהשחקניות הכי פיזיות של ישראל מתחת לסל, הוכיחה שאין לה בעיה ליצור לעצמה מצב קליעה, ודי הפתיעה את כולם עם היכולת הזו. בקמפיין הקודם היא לא הייתה בסגל, וכמעט לא שותפה באליפות אירופה ב2003. בארבע שנות גלות בקולג' לא יצא לרובנו לראות אותה יותר מדי. בסוף העונה שעברה היא נתנה משחקים טובים במדי מכבי אשדוד, אבל להיות שחקנית המטרה של הנבחרת? לא ציפינו.

במבט לעתיד, העסק נראה מבטיח. שתיים משלושת נציגות נבחרת העתודה נתנו הופעות נהדרות. שירן צעירי עוד תהיה השומרת הכי טובה בנבחרת, ומירב דורי הייתה השחקנית הכי רגועה במגרש ברגעים הכי קריטיים. דורי אמנם הכי צעירה בנבחרת אבל אחראית לסלי קלאץ' וחטיפות גדולות ברגעי הסיום. תגלית העונה של 'ספסל', חן נוסל, לא באה לידי ביטוי בקמפיין הבכורה שלה אבל יחד איתה, עם שי דורון, ועם הגבוהות הישראליות הצעירות, יש למה לחכות.