ספסל- הבית של הכדורסל הישראלי - אינפורמציה, סטטיסטיקה וחדשות יומיות על כל השחקנים, הקבוצות והליגות

צילום: מוטי קלינגר

דע את היריבה - ישראל
אורלי קלינגר ,31/08/2010

ישראל, לטביה, סרביה, רומניה. לא, זה לא לפי הא'-ב'. בעודנו מעכלים את ההישג הענק של נבחרת הנשים שהעפילה ליורובאסקט שלישי ברציפות, החלטנו לסכם את הקמפיין מהעתיד. דמיינו לכם את הסקאוטר שיכין את הנבחרת שלו למשחק הפתיחה מול ישראל בפולין. הזזנו את השעון 10 חודשים קדימה ונכנסנו לחדר ההלבשה.

טוב, אז ככה. ישראל לא ניצחה משחק ביורובאסקט 20 שנה אבל זו שנה שלישית ברציפות שהן מעפילות לאליפות, פעמיים האחרונות מהמקום הראשון במוקדמות. גם לא סתם מבתים קלים, הן השאירו באבק את לטביה וסרביה, ולפני כן את ליטא. לא מעניין אותי שפגשנו אותן 5 פעמים בעבר וניצחנו ב20 פלוס. היסטוריה. יש שם עכשיו סגל מגוון ולא מספיק לעצור את הכוכבת, תכף נגיע לזה. יאללה, מתחילים.

בואו נדבר קצת על הקמפיין האחרון של ישראל. הן סיימו עם מאזן 4 – 2 אבל שני ההפסדים היו בסך הכל של 3 נקודות, כולל אחד בשתי הארכות כשהכדור האחרון שלהן סתם סירב להיכנס. בקמפיין הזה, בניגוד לשני הקודמים, ישראל נגמלה מהמחלה שאפיינה אותה בעבר - "שומרים רק אם קולעים". ההגנה היא זו שבעצם שידרגה להן את הקמפיין למשהו שלא היה רחוק משלמות. להוציא את פתיחת המשחק בבוקרשט, ההגנה הישראלית לא לקחה דקות חופש וזו הסיבה שהן היו כל כך עקביות לאורך שישה משחקים. התיאום בהגנה היה ברובו מצוין, בעיקר באזורית. הלחץ הכדור היה יעיל מאד, עם הרבה חילופי הגנה התקפה של גארדיות שעולות בידיעה שתפקידן לתת ביס בכדור. אבל הכי חשובה הייתה העובדה שהן לרוב הצליחו למנוע מהיריבות הגבוהות לחגוג בריבאונד ההתקפה, וזה ממש לא משנה שאף אחת בנבחרת לא הגיעה לממוצע של 5 ריב' לערב או שהריבאונדרית המובילה בקבוצה היא הרכזת. אי אפשר ללמד גובה, אבל לפעמים מספיק רק לב.

עוד דברים שמאד בלטו בקמפיין של ישראל היה הפרגון ההדדי - הן הובילו את הטורניר עם 16.8 אסיסטים למשחק - והלחימה. אין שחקנית בסגל הישראלי שלא התאבדה על כדורים אבודים ולרוב השיגה לפחות כדור ביניים, מהכוכבת הכי גדולה ועד קצה הספסל, גם ביתרון 20 וגם בפיגור דו ספרתי. ישראל גם הציגה חוזק מנטאלי מרשים מאד, חזרה ממינוס 19 ברומניה, לא איבדה את הראש בריגה אחרי שאיבדה יתרון ברבע האחרון, וחזרה מכמה קברים בהפסד ללטביה בשתי הארכות. אם אנחנו מגיעים ליתרון משמעותי, אסור להוריד את הרגל מהגז.

עכשיו בואו נעבור לשחקניות עצמן. נפתח עם מלכת הסלים ומלכת האסיסטים של הטורניר, לירון כהן, או בקיצור – מלכה. כהן הובילה את כל הקלעיות עם 20.8 נקודות למשחק ואת כל המוסרות עם 6.7 אסיסטים למשחק. היא דייקה מהשדה באחוזים נפלאים (51.1% מה2, 48.6% מה3), רשמה יחס אסיסטים לאיבודים מדהים של 2.9, הייתה אחראית לאינספור סלי קלאץ' ולקחה אחריות ברגעים הגדולים. כהן הוכיחה יכולת כמעט אבסולוטית בחדירה עד לחישוק עם הקרוסאובר הקטלני, קברה שלשות אם ההגנה החליטה לתת לה מטר וניהלה את המשחק מצוין. ידעה מתי לזרוק ומתי למסור, פשוט קמפיין מופלא. אני עוד לא יודע איך נעצור אותה אבל תדאגו לשלוח אליה שתיים בכל פעם שבאזר מתכונן להישמע. אנחנו נצטרך להתרכז בה, כמו שעשו לישראל ביורובאסקט הקודם, אבל חייבים לשים לב להרבה אחרות.

קצת אחרי כהן במקום השלישי ברשימת הקלעיות של הטורניר נמצאת שי דורון, עם 19.5 נקודות למשחק וכמות לא פחות גדולה של נקודות שהיא מנעה מהיריבה לקלוע (2.8 חטיפות למשחק, ואין סטט' לעבירות תוקף). דורון דייקה ב53% מהשתיים ומיעטה לזרוק מהשלוש, היא עושה את רוב הנקודות שלה בצבע או מחצי מרחק, ובעיקר סוחטת עבירות בסיטונאות – 7.2 ניסיונות מהקו במשחק! מקום רביעי בטורניר. פשוט אין לה שום פחד. פרט למשחק של 9 נקודות בהפסד ללטביה, דורון קלעה בין 18 ל27. הישמרו לכן מהבק דור שלה, תסגרו אותה טוב לריבאונד בשני צידי המגרש ושימו לב אליה במאני טיים, לא משנה מה היא עשתה עד אז.

עוד בקו האחורי נמצאת לייני סלווין, ווינרית עם תעודות מהליגה הישראלית ששמה את הנבחרת מעל האגו האישי בצורה מדהימה בנבחרת. סלווין, שהובילה את רמת השרון לדאבל בעונה האחרונה, פשוט עשתה כל מה שישראל הייתה צריכה ממנה – והנתון שמדגים את זה הכי טוב הוא הריבאונד. סלווין על 172 סנטימטריה זינקה על כל ריבאונד ולקחה 4.7 למשחק. סלווין הוסיפה 6 נקודות, 3.7 אסיסטים ו-2.5 חטיפות ב33 דקות כמעט חסרות טעויות למשחק. היא מיעטה לזרוק אבל קברה שלשות ענקיות ברומניה ונגד לטביה. בהגנה היא סיוט מהלך. לא למסור קרוב אליה ולהיזהר מאד כשהיא באה ללחץ.

בקו הקדמי, כן מסתבר שיש לישראל כזה. כן נו, גם אני הופתעתי. יש ארבע שחקניות שעושות רוטציה. השם המוכר שייך לליעד סואץ קרני, השחקנית הכי מנוסה בישראל. סואץ קרני הייתה גם היא קריטית בקמפיין. היא פתחה הגנות עם 47.2% מהשלוש, כולל לא מעט שלשות גדולות, נלחמה על כל כדור ונתנה פייט אדיר לגבוהות היריבות בהגנה. לצידה של סואץ קרני משחקת סנטרית אמיתית, 17.0 נקודות באחוזים נהדרים ו-7.7 ריבאונדים למשחק. למספרים האלה אחראיות יחד קטיה אברמזון וקטיה לויצקי, שחולקות יחד את רוב הדקות בעמדה מספר 5 ומספקות את התפוקה בערך חצי חצי. שתי הגבוהות הישראליות הפכו את חסרון המאסה ליתרון הניידות וגם החזיקו מעמד יפה בהגנה. אברמזון גם טווחה 8 מ14 מעבר לקשת בקמפיין – 57% - הכי טובה בטורניר. את שתיהן מגבה ג'ניפר פליישר, שזכתה למעט דקות אבל דייקה ב50% מהשדה, סחטה עבירות והורידה ריבאונדים חשובים.

לסיכום, צפוי לנו חתיכת קרב. בשני הקמפיינים האחרונים במוקדמות ישראל ניצחה 10 מ14 משחקים, כולל 6 מ8 בחוץ. זה לא צחוק כבר. ביורובאסקט האחרון הן היו קרובות מאד לניצחון, אבל כמו שהסברתי, נראה שהלקחים הופקו. אם ישראל תבוא עם אותו רעב, אותה קבוצתיות ואותה נחישות, הן יכולות בערב נתון לנצח כל נבחרת.
ראו הוזהרתן.