חוגגות בזיסמן
צילום: מוטי קלינגר
|
עשו לנו את הקיץ
אורלי קלינגר
,18/09/2008
כמעט שבוע אחרי ההעפלה המרשימה של נבחרת הנשים ליורובאסקט מהמקום הראשון בבית, 'ספסל' מסכם עם חמש הערות אחרונות על הקמפיין האדיר ההד התקשורתי ולאטביה 2009, ומבטיח להירגע עד הקיץ הבא.
צילום: מוטי קלינגר
ממפתיעות למקיימות
דליה בושינסקי, הסקאוטרית הרשמית של נבחרת ישראל, חזרה ממסע לפינלנד כדי לרגל אחרי ליטא ובשיחה הראשונה שלנו סיפרה לי שאפשר לעשות את זה. אבל הן מקום שישי באירופה, הקשתי, מה שכמובן לא שינה את דעתה. ישראל פתחה את הקמפיין עם ניצחון ביתי אדיר על ליטא ב16 הפרש, ניצחון שעדיין לא אפשר לנו להכריז על נבחרתנו הצנועה כמועמדת לראשות הבית, אבל המשך הקמפיין לא הותיר ספק. רק לפני ארבע שנים ישראל לא ניצחה אף משחק בטורניר המוקדמות בסופו של רצף של 15 הפסדים, וגרמה לנו לבלות לילות מיוזעים ועצובים באוסישקין. אחרי הקמפיין האומלל הזה מונה אלי רבי למאמן, שינה קונספציה והחל את מגמת השיפור, אבל רק השנה באמת היו ציפיות מהנבחרת בתחילת הקמפיין. הזכייה בטורניר ההזדמנות האחרונה ב2007 והעובדה ששי דורון מגיעה בכושר הובילו לנקודת התחלה מצוינת, ונשאר היה רק לגלות האם השחקניות יעמדו בלחץ הציפיות שאפילו אנחנו הרגשנו קצת לא בנוח לשים עליהן. הן עמדו בגדול, וצריך להפנים שהשינוי הושלם. סוף עידן ההפתעות.
ההצגה הכי טובה בעיר
ההגנה נגד ליטא, האופי בגרמניה, הכמעט קאמבק מול אוקראינה, ההתפוצצות של ליעד ומירב בבריטניה, הלחימה והקבוצתיות בניצחון בליטא, שברון הלב באוקראינה, והתצוגה המעוררת השראה של שי מול בריטניה. אפשר לדבר על הרבה מאד רגעים שהנבחרת סיפקה לנו בחודש האחרון, אבל אנחנו בכל זאת באווירת סיכום פה, אז ננסה לתמצת. אם צריך לבחור MVP זו כמובן שי דורון עם 20.4 נקודות למשחק ומגוון מהלכי קלאץ' באמת מדהימים בשני צידי המגרש, אבל לא בטוח שצריך. ישראל לא הייתה מגיעה ללאטביה בלי השלשות, האסיסטים והקרוסאובר של לירון, או בלי השכל והלחימה של ליעד, או בלי החטיפות, החדירות והווינריות של לייני, סלי ה'מה-את-עושה' של מירב, התרומה הקריטית של קטיה בצבע או האנרגיות מהספסל. הקבוצתיות, המוטיבציה והכישרון הפכו את ישראל לנבחרת שהיה תענוג לראות, והיכל זיסמן הגדוש עד מקיר לקיר היה הוכחה לזה. לא היה צריך להסתכל על הפרקט כדי לדעת שהנבחרת יצאה מחדר ההלבשה 40 דקות לפני המשחק, ואת הצמרמורת מהעידוד הזה הרגשנו גם אנחנו.
כוכבות רוק
ההד התקשורתי סביב הנבחרת אחרי הניצחון על בריטניה שהעלה אותן לאליפות, וגם אחרי ההפסד של הגברים לבריטים, היה באמת חסר תקדים. שי ולירון מרוחות על השער של ידיעות, שי IN צביקה OUT במעריב, כתבות צבע במהדורות החדשות בטלוויזיה, כתבות נרחבות בעיתונים גם למחרת וכמובן בכל אתרי האינטרנט. אנחנו לא זוכרים מתי היינו צריכים להתחרות על זמן עם הנבחרת מול כלי תקשורת אחרים שלא רק שלא היו במשחקי ההכנה מול רומניה, גם כנראה לא שמעו עליהם. נהיה נאיביים אם לא נאמר שמצבה העגום של נבחרת הגברים תרם לרצון של עורכי מדורי ספורט לפמפם את ההישג של הנשים, ואין לנו הרבה תקווה שזה יימשך. אבל זה בהחלט חימם את הלב, העניק לשחקניות ולצוות המקצועי את ההערכה שהם הרוויחו ביושר, וקידם את הענף עוד צעד אחד קדימה.
לא רק לייצא
הדבר היחידי שאפשר היה להתבאס בגללו במוצאי שבת אחרי חגיגות הניצחון בזיסמן היה שהפעם הבאה שנראה את לירון כהן ושי דורון תהיה בקיץ הבא. כהן חתמה בקוסיצ'ה הסלובקית ודורון בבשיקטאש התורכית, ושתיהן ינסו לעזור לקבוצותיהן להצליח ביורוליג. תוסיפו את לייני סלווין (דינאמו מוסקבה) וג'ניפר פליישר (גדינייה) לרשימת השגרירות, ואפשר להתחיל לחשוש לקראת הליגה. מדינות עם נבחרות לגיטימיות באליפות אירופה מסוגלות גם לייצא שחקניות וגם לדאוג שלקבוצות המקומיות לא ייחסר. אומרים שאין וואקום, ולמען האמת הקבוצה היחידה שבאמת איבדה שחקניות לאירופה היא רמלה, אבל אנחנו עדיין מחכים לשחקניות נוספות שיפרצו השנה. כל השחקניות שלא קיבלו מספיק הזדמנות בנבחרת השנה, או לא מימשו אותה, או לא זומנו למרות שהן לא פחות טובות – זה הזמן להראות את זה ולהיכנס לסגל של 2009. רק חבל שהתקבצתן לכן במספר כל כך מצומצם של קבוצות.
בשנה הבאה בלאטביה
רגע, אנחת רווחה, ממשיכים. בפסקה האחרונה שלנו על הנבחרת עד הקיץ הבא, נסתכל קדימה לקראת אליפות אירופה 2009. ב15 לאוקטובר תיערך הגרלת הבתים שכמובן משמעותית מאד, אבל ישראל עוד צריכה להתרכז בעצמה. למרות ההצלחה הגדולה הקיץ, לא צריך לחפש הרבה כדי למצוא מקום לשיפור.למרות שישראל סיימה במקום השלישי בטורניר עם 75.5 נקודות לערב, השטף בהתקפה לא היה מספיק טוב, בעיקר בבית. יותר מדי פעמים ישראל נזקקה למהלכים אישיים מסובכים של השחקנית החמה התורנית, והתקפה תקועה הובילה ברוב המקרים לירידת אנרגיה בהגנה. הבעיה שאולי הכי בוערת לקראת הקווים הקדמיים האימתניים של אירופה היא העובדה שפרט לקטיה אברמזון, הגבוהות לא הצליחו לבוא לידי ביטוי. ג'ניפר פליישר שיחקה פחות מ15 דקות למשחק וקטיה לויצקי פחות מ10, ונגד האריות של אירופה זה לא יספיק. אחרי הגרלת הבתים יהיה ניתן להעריך יותר את כמות הרעש שישראל מצפה לעשות באליפות, טופ 12 או תקוות רבע גמר, אבל דבר אחד בטוח. כמו שנאמר כל כך הרבה פעמים בקמפיין: הגענו לזמנים טובים.
ואולי לטיול שחרור בלאטביה.
כתבות אחרונות באתר
|