ליעד סואץ קרני
|
בחזרה לחיים
אורלי קלינגר
,22/02/2008
צירוף מקרים מטורף במיוחד בעבודה הטיס אותי לדרום צרפת בשבוע שעבר, וכמובן שהייתי חייבת לעבור דרך אקס, Aix En Provence, העיר בה משחקת ליעד סואץ-קרני, קפטנית נבחרת ישראל. יצא לי לראות משחק, לעשות סיבוב בעיר עם ליעד, ולשמוע ממנה על העונה הקשה אך מחשלת שעוברת עליה ועל הקבוצה. פרטים ותמונות בפנים.
"תגידי,מתי היה ניצחון הבית האחרון שלכן?", שאלתי את ליעד באימון הקליעות של הקבוצה בבוקר יום שבת, שעות לפני שהן אירחו את וילאנדאסק, הקבוצה מהמקום התשיעי המדורגת מקום אחד מעל פרובאנס. "בראשון לדצמבר", היא שלפה מיד ואני התחלתי לחשב כמה זמן עבר. הרבה יותר מדי זמן, ללא ספק.
אין ספק שעוברת על פרובאנס עונה קשה במיוחד, שלאחרונה החלה להשתפר בצעדי ענק. בעונה שעברה הן סיימו במקום השישי והמפתיע, אבל העונה הקבוצה נפרדה מהסקוררית המובילה בשנתיים האחרונות (קאת'י ג'ונס), הגיע מאמן שמעולם לא אימן נשים, הזרה הגבוהה שהוחתמה לא התחברה, והמחליפה שהגיעה אחריה כבר התאקלמה ברמלה (שרל בייקר). מאז שחרורה של בייקר הקבוצה משחקת בסגל חסר, ובמקום זרה החיזוק שעתיד להגיע בתחילת מרץ יהיה בדמותה של אחת אנסטסיה קוסטאקי. איך זה יעבוד? אף אחד לא יודע.
לפני שנגיע לסיפור המעניין של העונה הזו, בואו נתחיל עם המשחק. הגעתי לאולם הרבה לפני הזמן, ובאותה שעה נערך משחק של קבוצת הנשים של המועדון מהליגה השלישית, ששלוש מהשחקניות שלה שייכות לסגל של קבוצת ליגת העל. זה נתן לי הזדמנות להתאפס על עצמי קצת, לנסות להירגע מגודל המזל שנפל בחלקי להיות שם. מה הסיכוי שאני אשלח לכנס בחו"ל מהעבודה, ושהכנס יהיה שעתיים מהאולם של פרובאנס, ושזה יצא בסוף שבוע שהן משחקות בבית? זה היה כל כך אדיר שאפילו לא התאבלתי יותר מדי על שני מחזורי הליגה שפספסתי.
הניצחון הביתי על וילאנדאסק
פרובאנס אירחה באולמה הקטן, שנראה כמו גרסה משופרת מעט של קריית הצעירים ברמה"ש, את וילאנדאסק שבנויה על זרות גבוהות ואתלטיות ורכזת נבחרת בלגיה, קת'י וואמבה. לפרובאנס כרגיל הייתה נחיתות בגובה, שכן ליעד היא הפאוור פורוורד הפותחת לצידה של הקפטנית מגי לקרויי, על 186 סנטימטריה. בפעם האחרונה שהקבוצות נפגשו, פרובאנס הפסידה 54 – 70. הפתיחה של המפגש השני לא עוררה יותר מדי אופטימיות בקרב הקהל המקומי למוד האכזבות.
14 – 7 לאורחות אחרי חמש דקות, וזה יכל להיות הרבה יותר גרוע אם לא היו שורקים לגבוהות שלהן שתי עבירות תוקף. ליעד פתחה בחמישייה כרגיל, אבל היד עוד לא הייתה מאופסת והיא ירדה לספסל. פרובאנס הצליחה לחזור למשחק עם כמה סלים במעבר, וקיי.בי שארפ בחדירה סחטה עונשין בהתקפה האחרונה ברבע וצמצמה ל16 – 18 בלבד.
ליעד חזרה למגרש ואספה עבירה שלישית מהירה, אבל לפחות פרובאנס הצליחה להוציא את הכדור מהידיים של הגבוהות של וילאנדאסק. שלשה של יאסין סאנה העניקה למקומיות יתרון ראשון, 25 – 22, שבע דקות להפסקה. ליעד דייקה בסל עם הרגל על קו השלוש כדי להגדיל את הפער. עד ההפסקה וילאנדאסק החטיאה המון מהקו, ליעד אספה רביעית, ועל הבאזר הקפטנית תיקנה החטאה לשלוש וקבעה 35 – 30 למקומיות.
שארפ עם חטיפה, אסיסט, שני מהלכים של סל ועבירה ושלשה על הבאזר של שעון הקליעות הריצה את פרובאנס ליתרון 55 – 41 בסוף הרבע השלישי הנהדר אותו ניצחו המקומיות 20 - 11. ליעד חזרה למגרש דקה לסיום הרבע השלישי ושיחקה כמעט עד הסיום. היא תרמה כמה סלים ברבע האחרון ופרובאנס שמרה על היתרון בבטחה, עד לניצחון הכל כך חשוב, 71 – 53. חיוכים התפשטו על הפנים של כולם בחדר האח"מים אחרי המשחק, משהו שלא קרה הרבה זמן.
קיי.בי שארפ הובילה את פרובאנס עם 12 נקודות, ארבעה ריבאונדים ושלושה אסיסטים, וארבע שחקניות נוספות קלעו בדו ספרתי. ליעד סיימה עם 8 נקודות ב21 דקות, שני ריבאונדים ושני אסיסטים. זה היה הניצחון השישי של פרובאנס העונה מ17 משחקים, והן נשארו במקום העשירי (מתוך 14) אבל צמצמו משמעותית את הפער מקבוצות אמצע הטבלה. עכשיו בואו ותבינו עד כמה הדיבורים על אמצע טבלה מצביעים על השינוי העצום שקרה לקבוצה.
מחשבות על הליגה השנייה
ליעד באה לאסוף אותי ממש אחרי שאני וקיי.בי שארפ סיימנו לצפות בלירון כהן מפסידה בצורה כואבת במיוחד בגמר הגביע הספרדי, אצלה בדירה. "היא קיבלה MVP? פשש... איזה מלכה", אמרה ליעד ואני הסכמתי. משם נסענו להסתובב קצת בעיר, ולדבר על מה שעובר על ליעד השנה כאן בפרובאנס.
פרובאנס פתחה את העונה עם ארבעה הפסדים רצופים, חלקם בהפרשים גדולים לקבוצות ממוצעות, ולא הצליחה להתרחק מתחתית הבוערת. אחרי עשרה משחקים הן ניצחו רק בשניים, והיו במקום 13 בפגרה. "אם הייתי עוזבת אז, כשהקבוצה בדאון וזה... זה להיות אנוכית, ואני לא בנאדם כזה", סיפרה ליעד. "הרגשתי כאילו שיש לי איזשהו לקח ללמוד כאן, בקטע של לדעת להוציא את עצמי ממצב שהביטחון לא איפה שהוא צריך להיות. לדעת שסך הכל אני עוזרת לקבוצה, לדעת להוציא את עצמי מאיזשהו בור כזה שכל הקבוצה נפלה אליו, ואת הקבוצה איתי ביחד", אמרה. ליעד פותחת בחמישייה באופן קבוע, ומעמידה ממוצעים של 5.4 נקודות למשחק (34.3% מהשלוש, 40.3% מהשתיים), 2.1 ריבאונדים ו-1.8 אסיסטים ב23.2 דקות למשחק. פרובאנס היא קבוצת ההתקפה הכי גרועה בליגה, עם מאמן שמאמין בפילוסופיה של אין-כוכבות. רק שתי שחקניות קולעות שם בדו ספרתי בממוצע, הגארדית הסרבית הצעירה אינס קרסביץ' וכמובן קיי.בי שארפ, הזכורה לטובה במחוזותינו מימיה בהפועל ת"א ורעננה הרצליה. היא הייתה רכזת העונה בצרפת אשתקד.
"אני וקיי.בי היינו צוחקות שאחרי הפגרה ניפגש בארץ. היא תחזור לטל [נתן] ואני לרמת השרון", סיפרה ליעד אבל היה די ברור שאף אחת מהן לא הולכת לנטוש את הספינה הטובעת. "זו הייתה התקופה הכי רעה שחוויתי בכל העונות שאני משחקת כדורסל", סיפרה שארפ על החודשים שלפני הפגרה. "לא ידענו מה לעשות, מה לחשוב, עם מי לדבר או איך לשחק. אחרי שהפסדנו כמה משחקים רצוף התחלתי לחשוב אפילו על לרדת ליגה, אבל כמובן שאני כבר לא חושבת על זה", היא סיפרה, "אני חושבת שאנחנו יכולות להמשיך להתקדם", המשיכה שארפ. "כמה רחוק נגיע אני לא יודעת, אבל אנחנו כבר לא רחוקות מכל הקבוצות האחרות. קבוצות שאנחנו יכולות לתפוס ניצחו תשעה משחקים, ואנחנו ניצחנו שישה. הליגה מטורפת השנה, אז מי יודע". בפגרה כולם היו די בטוחים שראשי שחקניות יערפו כמו שקורה אצלנו בארץ, או שהמאמן ילך הביתה. אבל השינוי התחיל מיד אחרי הפגרה, הסגל נשאר אותו הדבר והוכיח את עצמו. שארפ קלעה 23, 21 ו-22 בשלושה מארבעת הניצחונות של הקבוצה מאז הפגרה, כולם בחוץ, והצבע חזר לפנים.
"יאללה, בואו נתאבד על המגרש"
"כשחזרנו מהפגרה, המשחק הראשון ששיחקנו היה בבית, הפסדנו בהרבה לקלרמונט. אבל זה היה המשחק שעשה בעצם איזה שינוי", נזכרה ליעד. "הייתי איזה 1 מ12, איזו תצוגה מרהיבה כזו של קליעות. אבל במשחק הזה נלחמנו בטירוף. לא ניצחנו בגלל שלא הצלחנו לעשות סל, אבל נלחמנו בטירוף. אחר כך בעיתון דווקא הזכירו את הקטע של הלחימה ואותי בפרט, כתבו שזאת השחקנית הכי טובה על המגרש בגלל הלחימה. יש משהו בלראות מישהו שמקריב בשביל הקבוצה, אומר או.קיי, הסטטיסטיקה שלי לא הכי חשובה לי, במיוחד כשזו זרה. אותי מעניין לנצח אז יאללה בואו נתאבד על המגרש". אבל כאמור, הן הפסידו 53 – 66, ונפלו למאזן מחריד במיוחד, 2 – 9.
"משחק אחרי זה היה בשאלס. גם, היה משחק מלחמה הזוי", נזכרה ליעד בניצחון הראשון אחרי הפגרה. "באמת, אני ומגי [הקפטנית] שיחקנו נגד שתי שחקניות שאוכלות אותנו לארוחת בוקר בערך. נלחמנו, מה בשיניים, התחלנו את המשחק נורא ואיבדנו כדורים והכל היה הפוך. אבל המשכנו להילחם ופתאום עשינו איזה מהלך כדורסל טוב, אחרי זה עשינו איזה שניים רצופים, במחצית השנייה כבר התפוצצנו עליהם. זה היה מדהים". פרובאנס ניצחה 68 - 57.
"כל התקופה הזו, עם העליות והירידות, זה לא קל. לדעת אחרי שקיבלנו בראש ממונדוויל איך לבוא למשחק הבא נגד סיינט אמאד ולהילחם עוד פעם בשיניים. אנחנו עוד לא משחקות כדורסל גדול, יש הרבה קטעים שקייבי מכדררת, עושים פיק אנד רול ומה אז? אבל לאט לאט יש יותר רגעים במשחק שאנחנו מגיעות למהלכי כדורסל יפים", נגד וילאנדאסק היו לא מעט כאלה.
"לא יכולה להיות אנוכית"
מבחינה אישית, ברור שאף אחת בסגל של פרובאנס השנה לא מייצרת שורה סטטיסטית שגורמת לסוכן שלה לישון טוב יותר בלילה. ההקרבה למען הקבוצה, למען השיטה, פוגעת לכולן במספרים. "בסך הכל אני משחקת בסדר במשחקים האחרונים. הקטע הוא העבירות, המאמן בדרך כלל נותן לי לשמור את הגבוהה הכי טובה שלהן", סיפרה ליעד. "אם צריך לעשות עבירה אז צריך, אין סל קל אצלי. לפעמים המאמן כועס עלי, תני להן לעשות סל ואל תעשי עבירה. אבל הקטע אצלי הוא להגיד לקבוצה, אני מוכנה להקריב את עצמי בשביל הקבוצה. אנשים כל הזמן אומרים לי למה את לא יותר אנוכית, למה את לא דואגת לעצמך יותר... לא יכולה. מה אני אעשה? ככה אני", הסבירה. "אני מסוגלת להיות סקוררית, אין לי בעיה, הוכחתי את זה. יאסין [סאנה] אומרת לי כל הזמן, תקשיבי, שנה שעברה כשהתכוננו אליכן, סיפרו לי שאת עושה ככה וככה, ולא יכולנו לעצור אותך. אבל זו שיטה אחרת, סיטואציה אחרת. בניס המאמן אמר לי קחי, תעשי מה שאת רוצה. בערך כמו שהמאמן אומר ללירון [כהן]",צחקה. "כמובן זו הייתה סיטואציה הרבה יותר משוחררת". היא הייתה קולעת 14.4 נקודות למשחק, אבל לא הצליחה להשאיר את ניס בליגה.
"הקטע הוא שמצד אחד בגלל שהעונה הייתה כזו ככה-ככה, אז יש לי עוד את ההרגשה הזו של אולי אני צריכה להישאר באירופה כי ברור לי שאני יכולה להצליח באירופה", אמרה ליעד על המחשבות לקראת העונה הבאה. "בסיטואציה אחרת ברור לי שמבחינה אישית לחלוטין הייתה לי עונה יותר טובה אבל מצד שני, אני שואלת את עצמי אם זה להוכיח לעצמי או להוכיח לאנשים אחרים. אם זה להוכיח לאחרים אז זה לא מספיק חשוב".
בשנה שעברה ליעד שיחקה בפולין ובניס, ולפני זה ארבע שנים באוניברסיטת וילאנובה. "שש שנים לא הייתי בארץ אבל מי סופר. נראה, כי באמת הכדורסל מבחינתי זה דרך חיים, אבל אני לא אקריב את חיי המשפחה והנישואין שלי ואת האושר שלי בשביל עוד משחק באירופה או פחות משחק באירופה. נראה, גם לבוא לשחק בארץ ולהשתפר בארץ זו אופציה, הליגה בסדר גמור. לקחת קבוצה ולנצח באירופה יכול להיות כיף. הקטע הוא באמת להגיע למקום שאני חושבת שאני מתפתחת ומשתפרת. גם השנה, עם כל מה שאמרתי שסטטיסטית זה לא זה, אני מרגישה איזשהו שיפור בקטע של לדעת כן להוציא מעצמי יותר ולעזור לקבוצה, לעשות דברים שהם לא בהכרח בסטטיסטיקה"
"יותר טוב מאליפות"
"אם באמת עם הקבוצה הזו נצליח להגיע לאן שאנחנו יכולים עכשיו בסיטואציה ששמנו את עצמנו, זה יהיה מדהים, זה יהיה יותר טוב מלקחת אליפות", אמרה ליעד. כן, קראתם נכון, יותר טוב מלקחת אליפות. מי שזה עדיין נראה לו מוזר צריך כנראה להבין קצת יותר טוב כמה קטסטרופאלי היה המצב לפני הפגרה. לפני הניצחון בשאלס, והניצחון הצמוד במונרו, ושני הניצחונות האחרונים, כולל ניצחון הבית המיוחל. "היינו בבור הכי גדול שיכול להיות. ההנהלה ישבה על הראש חזק", נזכרה ליעד. "כשחזרנו מהפגרה סגן הנשיא בא ואמר לנו אתן לא שוות כלום, אתן גרועות, אין לכן מושג. שעה הבנאדם הורג אותנו, קוטל אותנו. הוא אומר לקייבי איפה את? תראי מה נהיה ממך! ראית איך שיחקת שנה שעברה? מה יש לכן להגיד להגנתכן? הוא שואל אותנו. אתן לא מנסות, אתן לא נלחמות בכלל, אתן לא פה. היינו בשוק. זה היה לפני המשחק נגד קלרמונט". ההפסד הביתי ששינה את הכיוון.
"בגלל זה באמת אני מרגישה שאם באמת נצליח להגיע למקום שישי-שביעי, זה יהיה מדהים. ניצחון הרוח. הקבוצה הרבה פחות כשרונית משנה שעברה והן סיימו מקום 6. הבנות עשר והאווירה בקבוצה סבבה. עכשיו אנחנו בטירוף. אם נגיע ל10 ניצחונות, נוכל בכיף להגיע לאמצע הטבלה שזה מדהים, אין דברים כאלה". עם מאזן של 5 – 2 מאז הפגרה, כאשר אחד ההפסדים היה לבורז' הבלתי מנוצחת על חודו של סל, אפשר בהחלט להבין את האופטימיות.
זהו, סיימנו את הסיבוב בעיר, אותו סיבוב שליעד ערכה לבני המשפחה שקפצו לבקר מדי פעם. סינמה סיטי וקניונים לא ראינו, בעיקר בתי קפה קטנים והרבה מאד שקט, אם כי בהשוואה לאזור בו השחקניות גרות, זה מקום סואן בטירוף. נכנסנו לאחד מבתי הקפה כדי להפשיר ולהמשיך לדסקס על הקולג', על הנבחרת, על הליגה בארץ, ועוד אי אלו סיפורי פרובאנס. הסיפור של העונה הזו עוד רחוק מלהיות גמור, יש עוד תשעה מחזורים ופלייאוף, ומשחק ביתי בגביע בשבת נגד ואלנסין החזקה. "משחק אחד, יש סיכוי", אמרה.
צודקת. כבר אי אפשר להגיד לאף אחת בקבוצה הזו שאין סיכוי.
כתבות אחרונות באתר
|
|