אליצור רמלה
אלירן כהן ,12/10/2007

עם סגל גדוש בשחקנים צעירים מלאי רצון ומוטיבציה ועם הזר הוותיק והמנוסה בליגה, תרצה אליצור רמלה להתקדם, לפחות, בצעד אחד נוסף וליטול חלק במשחקי הפלייאוף העליון בעונה הקרובה. מקורות מסביב אומרים שבהחלט יש למה לצפות.

לדף הבית של הקבוצה

העונה שהייתה:

בשורה התחתונה, את עונת 06-07 יכולה אליצור רמלה לסמן כמאוד מאכזבת. עם סגל ראשוני שכיוון די גבוה פתחה הקבוצה את העונה עם מבול של הפסדים שגרר את עריפת ראשו של הזר דיבון וויד, שחרורו של המאמן זיו ארז, ופרישתו של הקלעי אורן פליישר (שבכל זאת יפתח את העונה הקרובה במגרשי הליגה הארצית). שמונה שכאלה בהחלט הספיקו, ובראשותו של עדני דגן החלה הקבוצה את מסע ההתאוששות בדרך למעלה. משך רוב הסיבוב השני הצליחו גרי גנדל והחברים להחזיק במקום השמיני שהקנה את כרטיס הכניסה לפלייאוף, אך סיומת רעועה לקאמבק יחסית מרשים סידרו לרמלאים את ימי החופש הגדול עוד באמצע אפריל.

הקיץ האחרון:

הסגל המבטיח שנבנה אשתקד ברמלה על ידי זיו ארז והוביל לאכזבה גדולה, העלה במוחו של עדני דגן רעיון יצירתי להפליא - נבחרת הנוער. אז נכון, מספר נציגי הנבחרות השונות בסגל הקבוצה החדשה שנבנתה איננו כל כך משמעותי בפועל, אך מכמות הפוטנציאל שקיימת בשמיניית הצעירים הבולטים בקבוצה ניתן להרכיב נבחרת לא כל כך רעה, ניסיון מעניין מאוד שעדני ניסה לפצח. עזיבתו של דורי אסף ליקנעם/מגידו קצת הפתיעה את ראשי הקבוצה, אך אלו בסופו של דבר איתרו כמחליף את עודד ברנדוויןן שיגובה באור זינדרמן, שניים שלדוגמא, דווקא באמת עברו בנבחרת הנוער בשנתיים האחרונות. עדני דגן רצה מאוד את רביב פיטשון אבל זה בחר באשדוד. אור שטיינר ודניאל פליישר שעלו עם הפועל חולון לליגת העל בעונה שעברה הצטרפו לקבוצה, שהחזירה הביתה גם את מיכאל בדלוב אחרי עונה נהדרת במכבי רחובות מהליגה השלישית והשלימה את מערך הצעירים עם הקלעי אלדר בראל, שממשיך לעונה נוספת, והרכז רז אלבז. השארתו של גרי גנדל סומנה עוד בתחילת הקיץ כמטרה, ולמרות שיוטב קוסטיקה, שהגיע על תקן שי מולנר, חתך באמצע הקיץ, הצליחה הקבוצה להחזיר את אושרי אלמוזנינו, שחקן בית, שימלא את מקומו של אבי אליהו (מכבי אשדוד) וייחל לעונת פריצה משמעותית. שני גבוהים נוספים שמשלימים את הסגל הם מיכה ברגיג שחזר אחרי שנה בגבעה ולירון מוסקוביץ' שממשיך לעונה נוספת. את משבצת הזר יאייש גם השנה דיימון פטרסון, אבל את הסיפור נשאיר לפסקה המיועדת.

שחקנים מובילים:

גרי גנדל

לא אנשי אליצור, ואפילו לא גרי גנדל עצמו, האמינו שהרומן בין הצדדים יניב פירות כל כך איכותיים בזמן, יחסית, כל כך קצר. "מלך הסלים הישראלי של עונת 04/05 בלאומית" שבאופן מפתיע (או שלא, תלוי איך מסתכלים על זה) אף נבחר במקביל לשחקן המשתפר של הליגה בעונה ההיא, הצליח להפוך מהר מאוד לאחד הכוכבים האהובים והמובילים ברמלה של השנים האחרונות. העונה, כשחקן המנוסה והוותיק בסגל הצעיר שהרכיב עדני, אמור גנדל להוסיף, לצד יכולותיו המקצועיות כאחד הפורוורדים המגוונים בליגה, צד רחב של מנהיגות. בעונה כזו, רמלה תזדקק לו יותר מתמיד.

בעונה שעברה: 19.8 נקודות, 9.8 ריבאונדים ו 0.9 אסיסטים בממוצע למשחק.

אושרי אלמוזנינו

אושרי אלמוזנינו אמנם יושב על תקן אחד הצעירים ברמלה (איך לא?), אבל בניגוד לשנים האחרונות, הפעם, עוד מתחילת העונה, היחס אליו יהיה שונה לחלוטין - משחקן חמישייה (אשדוד) על גבול המשלים (נתניה), לשחקן מפתח מוביל. המקום בחמישייה הובטח עוד מלכתחילה, והליגה הלאומית רק ממתינה שאושרי פשוט יבוא ויקח. הקליעה, האתלטיות, הזריזות... ברמלה יודעים בדיוק במי מדובר, הרי רק לפני חמש שנים הוא עוד נפנף שם שחקנים במחלקת הנוער. עונה מוצלחת שלו לא רק שתרים את הקבוצה שתי מקומות למעלה, אלא גם תסדר לו קיץ מאוד מעניין בשנה הבאה.

בעונה שעברה: 5.7 נקודות, 1.6 ריבאונדים ו 1.3 אסיסטים בממוצע למשחק.

השגריר: דיימון פטרסון

בקול תרועה רמה סגרה אליצור רמלה במהלך הקיץ האחרון את תנאיה עם מלך הסלים בליגה הפינית הראשונה לפני שנתיים, אטיבה ליון. תחילה נראה הצעד כמבטיח מאוד, אבל שבועיים בלבד בארץ הקודש הביאו את ראשי הקבוצה להחליט שהגיע הזמן לחתוך. אז הם חתכו. ובמקומו השאירו בקבוצה את דיימון פטרסון הישן והטוב לעונה נוספת. למען האמת קצת מוזר לראות שחקנים בגילו שתופסים משבצת שלמה של נציג זר, אך עוד יותר מוזר לקבל את העובדה שמהתפוקה שלו כמעט ושום דבר לא השתנה - הקליעה הנהדרת, השליטה בצבע, האינטליגנציה הגבוהה. הלוואי עליי להגיע לגיל 40 עם נתונים שכאלה.

בעונה שעברה: 20.7 נקודות, 10 ריבאונדים ו 0.5 אסיסטים בממוצע למשחק.

שימו עין: עודד ברנדווין

לא שהייתה פה איזושהי התלבטות משמעותית, או שכן, אבל למרות שגם בדלוב, אלבז, וזינדרמן אמורים להציב שורה סטטיסטית מכובדת במהלך העונה, וחסר להם אם לא, הרי שממחליפו האולטימטיבי של דורי אסף קשה היה לנו להתעלם. כל שכן שעל פי תמונת המצב הנוכחית ממש לא נראה שהוא ייפול ממנו באיזשהו אספקט. הדרך מהרצליה ובני השרון היא תעתיק ראשון, האנרגיות, המהירות, השליטה, המנהיגות הם השני, וכמו שאנחנו רוצים לראות את זה קורה - המצ'אפ בינו לבין דורי יהיה אחד המעניינים העונה. ברמלה, מן הסתם, יעשו הכל בכדי שגם איתו הניסוי יעבור בהצלחה יתרה.

בעונה שעברה (בליגת העל): שותף בעשרה משחקים בלבד וקלע סל בודד.


עודד ברנדווין

סגל הקבוצה:



תחזית:

שלא נחרוג בטעות ממכסת המועמדות לפלייאוף (אם עשינו זאת אז הואילו בטובכם לעצור אותנו), אבל את השורה הזו נוכל לפענח לא לפני שנעבור שליש מעונת המשחקים הקרובה. כשהפוטנציאל זועק לשמיים בצורה כל כך בוטה וגלויה קשה להתעלם, אבל באותה המידה צריך גם לדעת כיצד לנצל אותו. אם החבר'ה הצעירים ומלאי המוטיבציה יצליחו להתחבר בינם לבין עצמם עשויה רמלה למצוא את עצמה גבוה יותר משחשבה. לעומת זאת, ברגע שדיימון קשישא יהפוך למוציא לפועל המרכזי, את הציפיות אפשר יהיה להשאיר על הכרית. מה שכן, תודו שהשילוב בינו לבינם בהחלט נראה מעניין.







כתבות אחרונות באתר
Print



ארכיון טורים
עד לפעם הבאהאין עוד מלבדומאחורי הספסל: פותחים עונהגאווה אדומהמחשבות של קיץ, תהיות באביבליגת השאלותבמחוזות באריגאווה לאומיתכי היה בינינו משהואליפות אירופה, אנחנו באיםתנו להלפרין לנצחתעודת עניותשותה מן הבארצאתכם לשלוםמה נשתנה?מכבי שוהם חבל מודיעיןאליצור מכבי נתניההפועל נצרת עיליתהפועל יקנעם/מגידוהפועל לב השרוןאליצור יבנהמכבי חיפהמכבי הוד השרוןמ.ס. גבעת שמואלבית"ר בנימינההפועל באר שבעאליצור קריית אתאמכבי אשדוד



© כל הזכויות שמורות
cker();