|
הפועל נצרת עילית
אלירן כהן
,12/10/2007
פתיחת עונה חלומית שרק הלכה והשתפרה במשך הזמן והקנתה לקבוצה את המקום השני בתום העונה הסדירה הסתיימה בצורה מאוד מאכזבת עם הדחה מפתיעה בשלב רבע הגמר. בנצרת עילית הפנימו, הכניסו שינויים, והעלו בשתי רמות את הרף מהעונה שעברה. יש מי שאפילו העז להזכיר שם את ליגת העל.
לדף הבית של הקבוצה
העונה שהייתה:
אף אחד אולי לא באמת שם לכך יותר מידי לב, אבל בדיוק כמו חברותיה לצפון, את העונה הסדירה סיימה נצרת עילית בנקודת גובה די מפתיעה - המקום השני ותואר קבוצת ההגנה של השנה. לכאורה, גודל הציפיות מהקבוצה בתחילת הקיץ הציב אותה בסיטואציה די מפתיעה שעוד איימה לפרוץ קדימה, אך למרות זאת, ההדחה כבר ברבע הגמר על ידי הפועל באר שבע הביאה לאכזבה רבה מאוד בקרבי ראשי מועדון, שהאמינו כי ביכולתם להגיע רחוק יותר. בכל אופן, הוכיחה קבוצתו של משה גרשון בעונה האחרונה שבהחלט כדאי לספור אותה, כי תמיד יהיה לה מה למכור. מספיק היה לראות את התפוקה של סטנלי, שיחגוג 40 בחודש הבא, בשביל להבין זאת היטב.
הקיץ האחרון:
בדיקה מקיפה עדיין לא עשינו, אבל גם בלעדיה לא קשה להבחין בעובדה שנצרת עילית היא הקבוצה ששמרה, הכי טוב שרק יכלה, על שלד שחקניה מהעונה שעברה ובד בבד גם ידעה בדיוק היכן עליה לחזק אותו. השינוי המשמעותי יותר שעברה הקבוצה היה דווקא בקו האחורי, אותו עזבו שני שחקני חמישייה - הרכז אסף יגל, שבחר באופציה המעניינת של נתניה והקלעי אוהד הירש (עמק יזרעאל) שאיכשהו הוסב במהלך העונה לעמדת הסמול. מיקי נגרי, שהעביר את שנותיו האחרונות בקבוצה עזב אף הוא, לטובת אליצור קריית אתא. את מקומם של השלושה תפסו הרן שיפמן, בשנה שעברה ביקנעם/מגידו, יוסי דדון שירצה לחזור לעצמו אחרי עונה בלתי מובנת בחולון והקלעי איתי רון, שחקן נבחרת הנוער 2006, שלא קיבל קרדיט של ממש בעונה שעברה כשחקן עפולה/גלבוע. קו הפנים של הקבוצה שמר פחות או יותר על צביונו, כשסטנלי ברנדי בן ה- 40 החליט להמשיך לעונה נוספת, וכמוהו גם הפורוורדים שקד שוהם ואיתי נברה. בין הנשארים ניתן כמובן למצוא את הקפטן זיו תבור, שיפתח את עונתו השלישית בקבוצה וכן את לירן שוורצוולד. נכון לעכשיו הקו הקדמי של הקבוצה נראה חסר במקצת, אך עם צירופו של עופר דיגמל (על תקן שרלי פחימה), בעונה שעברה בחיפה, עושה רושם שנצרת עילית תשרוף לא מעט דקות על הפרקט עם ארבעה נמוכים בחמישייה.
שחקנים מובילים:
זיו תבור
היכולות הגבוהות שהציג זיו תבור בקאמבק הרביעי שלו בליגה הלאומית, ממש לא הפתיעו אף אחד מאנשי הקבוצה, למען האמת גם לא את מאמני הליגה שמחציתם הכניסו אותו, ללא יותר מידי התלבטויות, לחמישיית העונה. ובכל זאת, עדיין כמקובעי מציאות שכמונו, קשה שלא לדרוש מתבור שיחזור גם בעונה הקרובה. בכל זאת, לרכז, שידע לא מעט שנים טובות בלאומית כשחקן מכבי כרמיאל והפועל כפר סבא ואף הספיק לפרוש חלקית לאימון בהפועל צפת, עדיין יש הרבה מה למכור, החל מיכולות הקליעה המשובחות וכלה במלאכת ניהול המשחק. הצלחה של נצרת עילית העונה תהיה תלויה לפני הכל ביכולותיו של תבור.
בעונה שעברה: 15.3 נקודות (38% מחוץ לקשת), 2.4 ריבאונדים ו 5 אסיסטים בממוצע למשחק.
זיו תבור
יוסי דדון
מי שראה את יוסי דדון, שחקנה של הפועל חולון בעונה שעברה, מקרוב יותר, יכל אולי להבחין שמשהו מהברק ההוא שאפיין אותו בימיו בנהריה ובעפולה קצת דהה. מחצית מכמות הדקות שלו ביחס לעונה בעמק קוצצה, התפוקה הכוללת שלו כמעט ולא הורגשה ואפילו דורסמן עצמו העדיף להשאיר אותו לא מעט פעמים מחוץ לרוטציה. אבל לא עוד. ההצטרפות של דדון לנצרת עילית אמורה לספק לשני הצדדים את שחסר להם אשתקד. לקבוצה - שחקן בכיר וראוי לעמדת הסמול פורוורד ולשחקן את הדקות האבודות. אף אחד לא פקפק לעולם ביכולות שלו, וסביר להניח שהזדמנות נוספת שכזו לחזור למרכז העניינים לא תשוב פעם נוספת.
בעונה שעברה: 7.1 נקודות, 3.2 ריבאונדים ו 3 אסיסטים בממוצע למשחק.
השגריר: סטנלי ברנדי
בנובמבר הקרוב יחגוג סטנלי ברנדי את יום הולדתו ה 40, ולמרות זאת, זה ממש לא הפריע לנצרת עילית להשאיר אותו בקבוצה לעונה נוספת. האזרחות הישראלית עדיין לא הגיעה (משרד הפנים דווקא יכול להכין את עצמו כי יש אחת על הכוונת), אבל בין כה וכה, ברור לכולם שלתפוקה של סטנלי יש משמעות רבה יותר אפילו מזו של עוד שחקן זר שמגיע ללאומית. תמצאו לי עוד אמריקאי שעבר כאן עם מסה כל כך אדירה, התמצאות אבסולוטית בצבע, שליטה מוחלטת בריבאונד ואחוזי קליעה גבוהים. עדיין שווה לפחות 30 דקות לערב, כשמי יודע, אולי גם ליגת העל תאותת שוב.
בעונה שעברה: 21.1 נקודות (64% מהשדה, 80% מהקו), 15 ריבאונדים (5 בהתקפה) ו- 1.7 אסיסטים בממוצע למשחק.
שימו עין: לירן שוורצולד
המעבר של הילד המוכשר שגדל בנהריה (ולא הספיק לעשות יותר מידי במדי הקבוצה הבוגרת מלבד מלאכת נפוף המגבות הידועה) לליגה הלאומית, במטרה למצוא בה את הנישה המתאימה שתוכל לדחוף אותו בחזרה לליגה הראשונה, הסתיים בהצלחה חלקית. את ההזדמנויות ואת המקום ברוטציה של משה גרשון הוא קיבל, אבל למעט חודש אחד, בו הציג יכולת יוצאת מן הכלל, עם ספרות כפולות מידי ערב, הוא כמעט ולא הורגש, לא בהגנה ולא בהתקפה. הקו האחורי של נצרת עילית דווקא בנוי לא רע, אבל לירן, יחד עם איתי רון, יקבל גם הפעם את חלון ההזדמנויות להיכנס פנימה יותר. בואו נקווה שלא יאכזב.
בעונה שעברה: 7.3 נקודות, 1.1 ריבאונדים ו 1.1 אסיסטים בממוצע למשחק.
סגל הקבוצה:
תחזית:
לא כל כך ספרו את נצרת עילית בעונה שעברה, אבל זו ידעה לשים את כל הרעיונות המוזרים בצד, לעלות לכל משחק הכי טוב שרק יכלה ולסיים את העונה הסדירה גבוה הרבה יותר מעבר למצופה. הפעם, כשהיכולות מוכחות והמטרות קצת יותר נהירות, תעלה נצרת עילית לעונה שונה בתכליתה, כשבסופה, יקוו ראשי הקבוצה להביט מאיזשהו כיוון על ליגת העל. העובדה שרוב הסגל מהעונה שעברה שרד היא אחת החיוביות, ובמשחקי פתיחת העונה ראינו עד כמה המהלך היה חכם, אבל כדי להגיע לטופ 4 הקבוצה תהיה חייבת להוציא מעצמה קצת יותר. נראה איך סטנלי ברנדי יתפקד בגילו המופלג.
כתבות אחרונות באתר
|
|