|
הפועל באר שבע
אלירן כהן
,12/10/2007
בהפועל באר שבע יודעים ששחזור ההישג מהעונה שעברה יספיק להם הפעם בכדי להעפיל לליגת העל, אבל בכל זאת, לא תמצאו שם איש אחד שלא ידבר על אליפות. עם הסגל המשופץ, הקהל התומך והמומנטום מסוף העונה זה עוד יכל לבוא בנקל, אלא שההברקות של הליגה במהלך הקיץ לא יהפכו זאת לפשוט במיוחד.
לדף הבית של הקבוצה
העונה שהייתה:
רבים מאיתנו אולי כלל לא שמו לב לכך, אבל הפועל באר שבע, שעלתה שלוש ליגות בשלוש העונות האחרונות ושכמעט ומצאה את עצמה בליגת העל כבר השנה, סיימה את העונה הקודמת רק במקום השביעי בליגה. במילים אחרות, אפשר לומר ששחקניו של ישראל ברוך החלו את העונה ההיא בדיוק כשפעמוני הפלייאוף החלו לצלצל, כשבדיעבד התברר שגם התחלות כאלה עשויות להספיק. באר שבע הדיחה את נצרת עילית לאחר שלושה משחקים, ריחפה מעל קריית אתא בסוויפ, וניגשה לסדרת גמר מרתקת במיוחד מול הפועל חולון שהסתיימה רק לאחר חמישה משחקים. עם עוד קצת מזל להיסטוריה הזו היה עוד איזשהו חלק שמן במיוחד.
הקיץ האחרון:
בבאר שבע קיוו שתחינותיהם במהלך הקיץ אחרון להרחבת ליגת העל יניבו פירות מהר מהצפוי, אבל החלטות בירוקרטיות ו"משפטיות" כדברי שמעון מזרחי, דחו את יישומו של המהלך לקיץ הבא. כפועל יוצא מכך, הקפיאה הקבוצה את הכנותיה לקראת עונת המשחקים, מה שבסופו של דבר הביא חלק משחקניה לחפש בית אחר. ראשון היה הקפטן דראגן קליקוביץ', שבחר לרדת להפועל באר טוביה מהארצית, וכמוהו גם דור צבר שהעדיף את דקות המשחק של גבעתיים. הקלעי אורן בן חמו עבר למכבי חיפה, מועמדת נוספת לעלייה, אבל את המכה הגדולה ספגה הקבוצה עם עזיבתו של הזר הכל יכול במונחי הלאומית, טיק רוג'רס. עם זאת, בקבוצה לא הרימו ידיים ובמסגרת האילוצים שנוצרו הצליחו למצוא את השחקנים הכי תואמים שיש. תומר אטלס ומאיר בר דוד שעלו עם חולון לליגת העל בשנה שעברה "על חשבון" באר שבע עשו את הדרך הארוכה דרומה ומילאו את מקומם של קליקו ואורן, ניר סטולרו המבריק הגיע מהפועל לב השרון, ואת מקומו של טיק רוג'רס, שנשאר בארה"ב בשל סיבות משפחתיות, תפס מייק קינג, שאמור לשמש כמחליף ראוי. לצידם, נשאר השלד המרכזי מהעונה שעברה - הרכז אילן ברקוביץ' שהפך מזמן לבעל בית, המקומיים אוהד כהן וארז אשר, ושני שחקני הפנים - איילון זגורי ושלומי צרפתי. בקבוצה בחרו לשתף יותר את שחקני הנוער של המועדון והעלו לקבוצה הבוגרת כישרונות מקומיים כדוגמת אלעד כנפו, מיכאל שניידרמן ועוז סמוכה.
שחקנים מובילים:
אילן ברקוביץ'
במידה מסוימת, החזרה של ברקוביץ' לליגת המשנה לפני עונתיים נתנה איזשהו פוש מחודש לקריירה שלו, ולמען האמת - גם לליגה עצמה. הרכז, שהחל את דרכו אי שם בנהריה הרחוקה בראשית שנות ה90' ואף הספיק לעבור בגליל ובהפועל ת"א, החליט שבאר שבע זו עיר בהחלט טובה להשתקע בה. וזה בדיוק מה שעשה. ללא ספק, מדובר באחד הרכזים הבכירים בליגה, אם לא הבכיר שבהם, כשלא צריך יותר ממבט קליל על הטור הסטטיסטי שלו בכדי לראות זאת. האמוציונאליות עדיין תהיה אחד הצדדים החזקים שלו, אבל אחרי הכל, רק ככה באמת מנצחים משחקים. לא לשווא הוא מונה בקיץ האחרון לתפקיד מאמן קבוצת הנוער של המועדון.
בעונה שעברה: 15.4 נקודות (44% מחוץ לקשת), 5.2 ריבאונדים ו 7.8 אסיסטים בממוצע למשחק.
איילון זגורי
בליגת העל הוא עדיין לא הצליח להתאקלם, גם לא אחרי חצי עונה אצל קטש בגליל, אבל המעבר של זגורי ללאומית הפך אותו די מהר לבאנקר רציני שאמור לבלוט ולעשות את שלו גם העונה, בעיקר כשהפעם היחס אליו יהיה שונה לחלוטין ויוסב מזה של שחקן משלים לזה של שחקן מוביל. השליטה המוגברת והמגוונת בצבע יחד עם יכולות ההגנה הגבוהות הספיקו לב"ש לסגור איתו על חוזה לעונה נוספת, אבל בכדי להפוך קטלני עוד יותר, במיוחד אם ליגת העל עדיין יושבת בראש, הוא יהיה חייב להתאים את עצמו לנתוניו הפיזיים ולפתח יותר את יכולות הסמול שבתוכו.
בעונה שעברה: 13.3 נקודות (63% מהשדה), 6.2 ריבאונדים ו 1.2 אסיסטים בממוצע למשחק.
איילון זגורי
השגריר: מייק קינג
השם "טיק רוג'רס" עדיין מהדהד לאנשי באר שבע בראש, אבל אחרי שהבינו שהסיכויים לראות אותו ממשיך לעונה נוספת בקבוצה הם, לפחות לבינתיים, אפסיים, החליטו בקבוצה לשנות כיוון ולהנחית בארץ את מייק קינג, בן ה- 33, שחקנה של טמפרין פירינטו הפינית בעונה שעברה. קינג, שעבר בלא מעט קבוצות וארצות במהלך הקריירה העשירה שלו, בין היתר גם בליגה היוונית הראשונה, ואף הספיק להגיח פעמיים ל"הארלם גלובטרוטרס", אמור להוות, לפחות ע"פ התיאורים הראשוניים, המחליף האולטימטיבי לרוג'רס. הוא קולע מכל איזור במגרש, קופץ לשמיים, שומר, סוגר נהדר לריבאונד , ואפילו מוביל כדור אם צריך. יהיה מעניין מאוד לראות כיצד יכנס לנעליו הגדולות של טיק, אם בכלל
בעונה שעברה (פינלנד): 14.5 נקודות (43% מחוץ לקשת), 7.9 ריבאונדים ו- 1.2 אסיסטים בממוצע למשחק.
שימו עין: אוהד כהן
שחקן נבחרת העתודה 2007 שהחמיץ את אליפות אירופה ברגע האחרון בשל פציעה בלתי צפויה בכתף, נמנה עוד בעונה שעברה כחבר קבוע בחמישייה הראשונה של ישראל ברוך. השנה, עם הניסיון שכבר הצטבר והשינויים הקוסמטיים שעברה הקבוצה, אמור אוהד להפוך לשחקן דומיננטי עוד יותר, כשמלבד יכולת צבירת הנקודות המהירה, אמור לתת את האקסטרה גם באספקטים הנוספים של המשחק. אם ימשיך גם השנה להפגין את אותו הביטחון העצמי ששידר במהלך העונה שעברה ובפרט - במשחקי הפלייאוף, זה עשוי להראות טוב עוד יותר.
בעונה שעברה: 10.8 נקודות (42% מחוץ לקשת), 2.7 ריבאונדים ו1.6 אסיסטים בממוצע למשחק.
סגל הקבוצה:
תחזית:
על הנייר, גם השנה נמנית באר שבע עם הקבוצות האיכותיות בליגה, אלא שגם הפעם, יודעים במועדון שהדרך לפסגה לא תהיה כל כך קלה כמו שאולי יכלה להיראות. קשה להאמין שהקאמבק המדהים של הפלייאוף האחרון יחזור על עצמו, ובשביל להשתחל לשלישייה הבכירה חייבת קבוצתו של ישראל ברוך לשלוט ביד רמה במשך כל העונה. ליגת העל זקוקה לבאר שבע, ואחרי שראשיה עשו כל שביכולתם על מנת להרחיב אותה, כל דבר מלבד הצלחה במשימה על הפרקט ייחשב לכישלון. צלחת האליפות היא בגדר בונוס, אבל מי כמו באר שבע, למודת האכזבות מהכדורגל, תבקש לעצמה אחת כזו.
כתבות אחרונות באתר
|
|