תנו להלפרין לנצח
אלירן כהן ,14/09/2008

הדבר האחרון שהנבחרת של צביקה שרף צריכה עכשיו זה שיבואו לפגוע בביטחון העצמי הרעוע שממילא כבר יש לה. אם כן אפוא, בצעד חריג ביותר ויוצא דופן ננסה אנחנו ללכת דווקא אל הכיוון ההפוך. הרי את היכולת של חבורת השחקנים הזו אנחנו בהחלט מכירים, וכבר זכינו לראות ממנה ימים יפים יותר, אז למה עכשיו, דווקא ברגע האמת, הכל הולך הפוך? ותתפלאו: עוד אפשר לצאת מזה. המפתח: תנו להלפרין לנצח.

כשאתה קולט את עצמך לובש חולצה אדומה ומפגין ביום חמישי בערב מול שני חתולים וראש עיר שלא ממש איכפת לו ממך, כנראה שאתה בכל זאת מאמין שעדיין אפשר לשנות. וכן, אני תמיד מאמין שתמיד "עדיין אפשר לשנות", ובגלל זה בחרתי לעסוק בטור שכולו חיובי וטוב, כי אני פשוט מאמין בו, בדיוק כמו שאני מאמין שכל כך הרבה דברים אחרים יכולים להשתנות, אם רק נדע להאמין בהם.

זה ממש לא סוד שהנבחרת שלנו נראית רע בקמפיין הזה, אבל עוד סוד לא ממש גדול הוא שאותה חבורה, פחות או יותר, דווקא כן הצליחה בעבר לעשות ניסים ונפלאות, במקומות בהם אף אחד לא האמין שתצליח. אז נכון, באסה שהמצב עכשיו הרבה פחות תלוי בעצמנו, ולמען האמת קשה לראות סיטואציה בה בכל זאת נצליח לסיים את הבית במקום הראשון, אבל האופציות עדיין פתוחות, גם אם חלילה נאלץ לשוב ולחשוב על טורניר ההזדמנות האחרונה. ירידה לדרג ב'? אפילו לא בצחוק. אם דיברנו על כלל האופציות הפתוחות, הרי שאת זו דווקא כן אפשר לנעול מאחורי סורג ובריח. כאן, עדיין הכל תלוי בנבחרת של צביקה שרף, שבהחלט יכולה ומסוגלת.

מסעות ה"השתמטות" או איך שלא קראו לזה בקיץ שעבר, הפכו במעט את כל עסקי נבחרת ישראל בכדורסל לדבר זול. שחקן מגיע לנבחרת לא כי הוא עושה טובה למישהו אלא כי באמת חשוב לו לייצג, ומסע השחיטה התקשורתי, ואפשר גם לומר המסורתי, שעוברים אלה שכן חשוב להם לא ממש מקנה אווירה של נועם ונינוחות באוויר. תראו לי מאמן אחד שהנבחרת חשובה לו יותר מאשר צביקה שרף, שחקן אחד ששאלת השתתפותו בכל קיץ במשחקי הנבחרת, שנה אחרי שנה, לא עלתה אפילו על הפרק כמו מאיר טפירו. אפשר וצריך למצוא בכל אחד משחקני הנבחרת את הייחודיות שלו, אבל הנקודה החשובה והמרכזית כאן היא שכל אחד הגיע לשם, ומשחק שם, כי חשוב לו. מהנקודה הזו אפשר בהחלט לעלות הלאה ולהמשיך קדימה.

אז למה בכל זאת הכל נשאר תקוע? שאלת השאלות.

אם הנבחרת הזו קמה או נפלה (בעיקר נפלה) בארבעת המשחקים האחרונים על מאיר טפירו, שמה לעשות - איבד קצת ממה שהיה פעם וש- 80 דקות משחק בשבוע זה אתגר שקצת קשה לו לעמוד בו, אז אין מה לעשות - כדי להשיג תוצאות הפוכות צריכים שינוי. אם לגבוהים שלנו קשה להשיג נקודות בצבע מול מסה, כח ואתלטיות, ומלבד יכולת האלתור המופלאה של ליאור אליהו תפוקת הנקודות של כולם יחד עומדת על מספר חד ספרתי - אז צריכים שינוי. אם הנבחרת שלנו מתאמצת ומתאמצת, אבל חוטפת כל כך הרבה נקודות קלות במתפרצות ובהזדמנות שניה - אז נכון - צריכים שינוי. הבעיה הגדולה היא, ששינויים שכאלה צריכים להגיע מלמטה ולהתפתח בהדרגתיות, ותוך שבוע קשה מאוד עד בלתי אפשרי בעליל להטמיע אותם. ובכל זאת, יש שינוי שדווקא כן אפשר לעבוד עליו, ולהשתמש בו היטב. שינוי תפיסתי באווירה.

שבועיים תמימים (אפשר אפילו להגיד שגם הרבה יותר, אם להחשיב את כלל הקייצים האחרונים) ורק חיצים נורו מסביב. בואו נחליט שבשבוע הקרוב - חדל הרג תקשורתי. יש בנבחרת הזו חבורת ישראליים טעונת פוטנציאל שמסוגלת, וכבר הוכיחה שהיא מסוגלת. יש בנבחרת הזו מאמן, שאולי עבר כמה נקודות שפל בשנה האחרונה, אבל עדיין הגיע למה שרבים וטובים אחרים לא הצליחו להגיע, או פחדו לנסות. אבל מפתיע כמה שזה אולי יישמע לאור ההתלהמות הבלתי מוצדקת מסביב - יש בנבחרת הזו את הילד, הביישן הזה, שכבר כינו לא אחת "המפחד לקחת אחריות", שיכול אם הוא רק רוצה להפוך את מה שנשאר מהקמפיין הזה ב- 180 מעלות. מה שלא עבד ארבעה משחקים לא יתחיל לעבוד פתאום בשבוע אחד; לעומת זאת, מה שלא ניסו בארבעה משחקים, אבל על אמת, שווה לנסות לפחות פעם אחת. תנו להלפרין את הביטחון במקום ליידות מסביב. תנו להלפרין לנצח.






כתבות אחרונות באתר
Print



ארכיון טורים
עד לפעם הבאהאין עוד מלבדומאחורי הספסל: פותחים עונהגאווה אדומהמחשבות של קיץ, תהיות באביבליגת השאלותבמחוזות באריגאווה לאומיתכי היה בינינו משהואליפות אירופה, אנחנו באיםתעודת עניותשותה מן הבארצאתכם לשלוםמה נשתנה?מכבי שוהם חבל מודיעיןאליצור רמלהאליצור מכבי נתניההפועל נצרת עיליתהפועל יקנעם/מגידוהפועל לב השרוןאליצור יבנהמכבי חיפהמכבי הוד השרוןמ.ס. גבעת שמואלבית"ר בנימינההפועל באר שבעאליצור קריית אתאמכבי אשדוד



© כל הזכויות שמורות
cker();