אליצור יבנה
אלירן כהן ,12/10/2007

הקטר של העולה החדשה מהארצית מסרב לעצור. אחרי שרשמה שתי עליות ליגה בשנתיים האחרונות תרצה יבנה להמשיך במסורת ולהשיג את השלישית, הקשה מכולן. אי אפשר לדעת איך זה ייראה אחרי השינויים הקיצוניים שנעשו בסגל, אבל מה שבטוח - הסגל המעניין של רוני צוקרמן לא יאכזב גם השנה.

לדף הבית של הקבוצה

העונה שהייתה:

קחו את הסגל שעמד לרשותו של רוני צוקרמן בליגה הארצית בשנה שעברה, תוסיפו לו איזה אמריקאי נחמד ויש לכם קבוצת ליגה לאומית אטרקטיבית למדי, במונחי עונת 06-07 כמובן. צוקרמן והחברים רשמו בשנתיים האחרונות שתי עליות ליגה דורסניות שחברו לדאבל כפול וחביב בדמותו של גביע האיגוד, כשבין חברי הסגל ניתן היה למצוא שמות כמו ג'ו דאוסן, יניב וייצמן, רועי גופר, מאיר יצחק, פיני לוי ועידן בזק..

הקיץ האחרון:

ת'אמת? בדיוק כמו בקיץ הקודם, לא האמנו שהסגל של יבנה יצטרך לעבור איזשהו מקצה שיפורים דרמטי בכדי שיתאים את עצמו לליגה החדשה. כמו שכבר אמרנו, ללא יומרות עלייה, מספיק היה לשדך לקבוצה ההיא זר בצבע ולצחוק כל הדרך אל הפלייאוף. אבל ביבנה חושבים עמוק, ורחוק. רביעיית נציגי הליגה הלאומית שהוזכרה בפסקה הקודמת (ג'ו, גופר, יצחק, לוי), בתוספת לבולטים שבשחקני הליגה הארצית (ניסים טויטו, שחר גולן) בשנים האחרונות נפרדו לשלום והתפזרו שוב בליגה השלישית, כשאת מקומם תפסה המושבה ההוד-השרונית בדמותם של אנדריי זלינבבא, דדי ביטון ואלעד הופמן. אלא, שאת השוונג הרציני לקו האחורי קיבלה הקבוצה עם הצטרפותם של פביאן ליפרמן, בעונה שעברה ברחובות ויוני שחר, בוגר מחלקת הנוער של הפועל ירושלים שפרץ לפני שנתיים ברמלה. בנוסף לזלינבאבא, חזקה הקבוצה את קו הפנים שלה במישור ההגנתי עם שר ההגנה אסף הררי (לא שיחק בעונה שעברה), בגיבויו של ברק דה פז (עירוני נס ציונה). דיימון ת'ורנטון, אמריקאי בן 30 ששיחק בשנים האחרונות בארגנטינה ובאוסטרליה נבחר להיות שחקנה הזר של הקבוצה, שאף התחמשה במספר שחקנים צעירים שינסו לפרוץ החוצה איכשהו, כשהבכיר שבהם, מלבד הופמן, הוא עידו בלכר.

שחקנים מובילים:

אנדריי זלינבאבא

גם בקיץ שעבר, אחרי שנים ארוכות בליגת העל, האמין זלינבאבא שמציאת קבוצה בליגה הראשונה בעידן החוק הרוסי לא תהיה עבורו משימה בלתי אפשרית. ההצעה המעניינת מהוד השרון קצת טרפה מחדש את הקלפים, אבל איכשהו הושג הסכם לחמישה מחזורים, שהיה מקובל על כולם. לא צריך להזכיר לכם איך הסתיימה העונה ההיא ואיפה היה אנדריי, אבל עושה רושם שהלאומית דווקא עשתה לו טוב. אחרת, הוא לא היה נענה להצעת ההמשך שהגיעה מיבנה. אז נכון, הוא כבר לא כל כך צעיר, ובהתאם לכך גם היכולת קצת ירדה, אבל על המלחמה שלו בצבע ועל חכמת המשחק יבנה הייתה מוכנה לשלם הרבה מאוד. וסביר להניח שהיא לא הייתה היחידה.

בעונה שעברה: 12 נקודות, 5.2 ריבאונדים ו2.3 אסיסטים בממוצע למשחק.


אנדרי זלינבאבא

פביאן ליפרמן

אם מישהו חיפש את ליפרמן בעונה שעברה ולא מצא, ייתכן מאוד שהוא לא עשה זאת מספיק טוב. אחרי שנת מנוחה שכללה כמה מעללי היי-טק עצבניים יחד עם ארבעה חודשים מוצלחים במכבי רחובות מהליגה הארצית הוא שוב איתנו. ליפרמן, שיחבור לקו אחורי נפלא, אמור לשמש בו כשחקן המרכזי מכולם, ביכולות ההתקפה המגוונות שכולנו מכירים (קליעה, חדירה, מסירה, עוד משהו?) ובעיקר בהגנה. שמישהו יודיע לשאר הרכזים בליגה שהחופשה הסתיימה.

בעונה שעברה: 21 נקודות בממוצע למשחק בליגה הארצית.

השגריר: דיימון ת'ורנטון

אם את בניית הסגל המתחדש של יבנה יכולנו לנקד באיזשהו סימן שאלה מרחף, הרי שהבאתו של דיימון ת'ונרטון ארצה, בפעם הראשונה ב 30 שנות חייו, בהחלט נראית מעט תמוהה. זה לא הכישרון, כי מזה, כך אומרים, יש לו די בשפע. ת'ורנטון, פורוורד-סנטר אתלטי שיתפקד ביבנה בעיקר מתחת לסל, ישחק תפקיד מרכזי במערך ההגנה של צוקרמן יחד עם הררי וליפרמן, הוא אתלטי, ארוך, ויכולת החסימה שלו יוצאת מן הכלל. בהתקפה הוא קצת פחות מגוון ומעניין, אבל לפחות בצבע הוא אמור להיות דומיננטי מאוד. אז מה כאן בעצם התמוה? תשאלו את השוטרים שתפסו אותו נוהג בשכרות וללא רישיון או את אלה שמצאו לידו שקיקי מריחואנה (אם כי זה היה די מזמן, כך שלא נזכיר את זה יותר מהפעם הזו).

בעונה שעברה (ליגה ארגנטינאית): 9.2 נקודות, 6.4 ריבאונדים, 0.8 אסיסטים ו 1.4 חסימות בממוצע למשחק.

שימו עין: אלעד הופמן

את אלעד הופמן, באותה המידה, יכולנו לשבץ במקומם של ליפרמן או זלינבאבא ולפנות את נקודת הציון הזו, למשל, לעידו בלכר שצריך להמשיך במומנטום האדיר שצבר במהלך העונה שעברה. למען האמת זו הייתה התלבטות לא פשוטה בעליל, אבל בסופה החלטנו לשלוח את הופמן לעוד עונת ניסיון. ללא עמי נאווי שנתן קרדיט אינסופי אבל עם תואר "השחקן המשתפר" של העונה החולפת, ינסה הופמן להתקדם צעד נוסף בדרך להתבססותו הסופית כשחקן מוביל בליגה הלאומית. עכשיו, כשאנחנו יודעים מה בדיוק הוא יכול - אנחנו יכולים להרשות לעצמו גם לבקש - לא רוצים פריצה - דורשים התפרצות.

בעונה שעברה: 16.2 נקודות (57% מהשדה), 5.9 ריבאונדים ו 2.9 אסיסטים בממוצע למשחק.

סגל הקבוצה:



תחזית:

בואו נשאר על הקרקע. למרות שבסוף העונה יעפילו לליגת העל שלוש קבוצות, רוב האצבעות אינן מכוונות, לפחות בינתיים, לכיוונה של יבנה. למה? בעיקר בגלל שלמרות שמדובר בקבוצה חזקה מאוד על הנייר, ניתן למצוא לכל הפחות עוד ארבעה שלא נופלות ממנה. אז נכון, בפלייאוף כל סרט אפשרי בהחלט יכול להתרחש, אבל בעניין הזה - היתרון היחסי שיש לקבוצות האחרות עשוי לשחק לרעתה של יבנה. אבל נו, לא נהיה קטנוניים. בשנה שעברה שמחנו לראות את העולות חדשות מפגיזות בשמינייה הראשונה. ביבנה, סביר להניח, ישמחו בשמחתנו גם העונה.







כתבות אחרונות באתר
Print



ארכיון טורים
עד לפעם הבאהאין עוד מלבדומאחורי הספסל: פותחים עונהגאווה אדומהמחשבות של קיץ, תהיות באביבליגת השאלותבמחוזות באריגאווה לאומיתכי היה בינינו משהואליפות אירופה, אנחנו באיםתנו להלפרין לנצחתעודת עניותשותה מן הבארצאתכם לשלוםמה נשתנה?מכבי שוהם חבל מודיעיןאליצור רמלהאליצור מכבי נתניההפועל נצרת עיליתהפועל יקנעם/מגידוהפועל לב השרוןמכבי חיפהמכבי הוד השרוןמ.ס. גבעת שמואלבית"ר בנימינההפועל באר שבעאליצור קריית אתאמכבי אשדוד



© כל הזכויות שמורות
cker();