ספסל- הבית של הכדורסל הישראלי - אינפורמציה, סטטיסטיקה וחדשות יומיות על כל השחקנים, הקבוצות והליגות

פירסון חוסמת את פליישר

1 - 1 או 3 - 0?
ליאור קלינגר ,09/04/2007

זו לא טעות במתמטיקה. אם רמת השרון רוצה לנצח את רמלה בגמר הזה, היא צריכה להתחיל הערב – במשחק 2 אצלה בבית (18:45, שידור ישיר בספורט 5+). ליאור קלינגר עדיין משוכנעת שזה לא יקרה, ואתם מוזמנים לקרוא למה.
לחצו כאן למפתחות של טל נתן למשחק

למראית עין, סדרת הגמר בין אליצור רמלה לאנדה רמה"ש פתוחה לחלוטין. המשחק הראשון היה משחק של נקודה לפה נקודה לשם, נקודה הפרש עם שלוש דקות לסיום, רמה"ש פשוט עשתה כמה החלטות לא טובות. אם לימור מזרחי או ראדה וידוביץ' היו ביום קצת פחות גרוע, דברים היו נראים אחרת, נכון?

אז... משחק 2 ביום רביעי. שישה ימים לאחר המשחק הראשון בגלל החג, המון זמן כדי לכתוב פריוויו. מספיק זמן כדי לדבר עם שתי הקבוצות,לשאול איזה לקחים הן למדו מהמשחק הראשון, לעשות הייפ רציני. אבל אני לא יכולתי לעשות את זה. אין לי שאלות, ואני לא רוצה להקשיב לקלישאות.

שקלתי פשוט לא לכתוב שום דבר. זה לא שאני רוצה שהסדרה הזו תיגמר בשלושה משחקים. אני לא רוצה לשבור את רוחה של רמה"ש, וחוץ מזה כבר חזיתי סוויפ בפריוויו. מבין העיתונאים שדיברתי איתם אף אחד לא הסכים איתי, דרך אגב, אבל האופן בו התנהל משחק 1 של הסדרה רק חיזק את הביטחון שלי בתחזית הזו, ואני לא חושבת שיש מישהו שראה את רמלה משחקת יותר פעמים ממני העונה ולא מקבל משכורת מהקבוצה.

רמלה לא צריכה לשחק 40 דקות מושלמות כדי לנצח. השחקניות לא חיות תחת האשליה שהן צריכות לנצח כל משחק בעשרים הפרש, רק בגלל שמבחינה תיאורטית הן כנראה מסוגלות. ניצחון זה ניצחון בפלייאוף, אם זה בשתי נקודות הפרש או 15, זה עדיין מקרב אותן באותה מידה לאליפות ולנסיעה לנתב"ג ולא אכפת להן משום דבר אחר.
מוניק קורי מוקפת באדום (מוטי קלינגר)

במשחק הראשון, רבע שלישי מצוין של רמלה הספיק לה כדי לנצח. רמלה ניצחה את הרבע השלישי 21 – 9 וגם הורידה 15 ריבאונדים לעומת שישה בלבד של רמה"ש. בשאר שלושת הרבעים יחד, רמה"ש קלעה יותר נקודות והורידה יותר ריבאונדים מרמלה. זה לא עזר להן יותר מידי. אני לא יודעת אם רמה"ש מעודדת מכך שבפעם השנייה העונה היא נתנה לרמלה פייט או מאוכזבת מכך שזה שוב לא הספיק. אולי טמישה ג'קסון אמרה את זה הכי טוב, שקבוצה צריכה יתרון רציני על רמלה בדקות האחרונות כדי לנצח את המשחק כי רמלה פשוט טובה מידי ויודעת לנצח משחקים צמודים.

הדבר שאפיין את רמלה יותר מכל בפלייאוף הזה הוא החוזק המנטאלי של הקבוצה. הן החזיקו מעמד מול קאמבקים מדהימים של רמת חן בחצי הגמר, ובמשחק 1 של הגמר הן חזרו מפיגור 7 מול רמה"ש במחצית הראשונה שזה הפיגור הכי גדול שרמלה הייתה בו אצלה בבית העונה (קרה גם במשחק 3 מול רמת חן ופעם אחת נוספת במהלך העונה הרגילה). נראה ששום דבר לא עושה רושם על רמלה, הן תמיד יכולות ללכת לפלנט פירסון או לאטויה תומאס בפנים ואם זה לא עובד, לתת למוניק קורי את הכדור והיא כבר תביא את עצמה לקו העונשין. טלי נוי ואינה גורביץ' קלעו גם הן לא מעט זריקות קלאץ'. רמלה כבר נהייתה טובה מאד בלחפור לעצמה בורות, אבל הן עדיין לא חפרו בור שהן לא יכלו לצאת ממנו.

שוב, אל תבינו אותי לא נכון. אני אשמח מאד אם הסדרה הזו תלך לחמישה משחקים ותהפוך לסדרה שכולנו עוד נדבר עליה חמש שנים מעכשיו. אולי הסיבה האמיתית מאחורי הכתבה הזו היא לנחס את רמלה, לשמוע את אלי רבי אומר אחרי המשחק משהו כמו "אנחנו משחקים באש כבר הרבה זמן והיום נכוונו".דברים לא צפויים קורים בספורט כל הזמן, אבל אני אשאיר את זה לטל נתן לדבר על מה רמה"ש צריכה לעשות כדי להוכיח אותי על טעותי.

לפני חודשיים רמה"ש הפסידה לרמלה ב-30 הפרש, כן המשחק היה חסר משמעות ורמה"ש הייתה עם הראש באירופה אבל זה אמר משהו. רמה"ש לא הייתה מפסידה לאשדוד או לרמת חן ב30 באותו מצב. בדרך החוצה מהאולם דיברתי עם אחת השחקניות היותר חביבות של רמה"ש, והתוודיתי שיש לי תחושה שגם אם רמה"ש תשחק מול רמלה עוד עשר פעמים היא לא תנצח משחק אחד. מצטערת, אבל אני עדיין מרגישה ככה.