לא תתפסו אותה בתמונות החגיגות
|
אלופה מסוג אחר
ליאור קלינגר
,26/04/2005
קריסטל רובינסון, אישיות שפוגשים פעם בדור, סיפרה ל"ספסל" על האליפות של רמלה מהזווית האישית שלה: ראיון מיוחד עם שחקנית מיוחדת
סיקור משחק האליפות של רמלה
רביעית בכל הזמנים ברשימת הקלעיות בניו יורק ליברטי, שלישית באסיסטים, ראשונה בשלשות. אחת הקלעיות, השומרות והמנהיגות הגדולות ביותר במשחק כיום, נחתה ברמלה באוקטובר בלי יותר מידי רעש וצלצולים. נראה שאפילו עכשיו, אחרי האליפות, עדיין בארץ לא ממש קולטים לאיזה כבוד זכינו העונה.
0.9 שניות על השעון, השופטים מנסים לגרש את מי שכבר עלה לפרקט חזרה ליציע ו/או לספסל המקומי. השחקניות של רמלה כבר במרכז המגרש, גורביץ' משגרת כדור אחרון אי שם לתקרה והחגיגות רשמית מתחילות – אבל לא אצל כולם. קריסטל רובינסון כבר נמצאת ליד הספסל המאוכזב של אנדה רמת השרון, עוברת משחקנית לשחקנית ומברכת אותה על משחק טוב, סדרה טובה ועונה נהדרת. שאמיקה כריסטון כבר על כתפי האוהדים, אינה גורביץ' כבר איתרה מספריים ורובינסון, מטר מהמדרגות לחדר ההלבשה פתאום נזכרת שיש בטח איזה טקס עכשיו.
למי שלא הספיק להכיר קצת את רובינסון העונה, רק ההתנהלות הזאת מסבירה לא מעט. "אני מאד עקבית, אותו דבר כשמפסידים או מנצחים. אני שמחה בשביל הקבוצה וכי אני יכולה ללכת הביתה עכשיו" היא אומרת ברוגע בעוד חברותיה לקבוצה חוגגות בקולי קולות. "זה מצחיק, העונה הזו היא כנראה העונה הכי פחות נעימה שאי פעם שיחקתי" אמרה רובינסון וכן זו חתיכת אנדרסטייטמנט.
רובינסון לא נמנתה בחוג המעריצים של טל נתן אבל מעטים האנשים שנגעלו מן המהלך של ההנהלה יותר ממנה. האוהדים פיתחו יחסי אהבה-שנאה כלפיה על פי מספר הנקודות שלה בכל משחק. עיתונאים כאלה ואחרים התרעמו על המשכורת הגבוהה שהיא מקבלת, לא הבינו את ההצדקה. מבין עשרת מאמני ליגת העל לנשים, רק שניים בחרו ברובינסון לחמישיית העונה, תמר מעוז ודומיניק קאנטי קיבלו הרבה יותר קולות. רובינסון כבר הסבירה לכל מי שהיה מוכן לשמוע שהיא לישראל לא באה כדי לעשות חברים, והיא בהחלט לא סופרסטארית למרות שהרבה אנשים ציפו ממנה להיות כזו. אמרו לנו שבמקום לבחור אותה לחמישיית העונה של 'ספסל' היינו צריכים לבחור אותה לאכזבת העונה, אבל לנו לא היה פה ספק. השומרת הכי טובה בליגה, הקלעית הכי טובה בליגה, שחקנית שעושה את העבודה בשקט, ווינרית.
את מתחרטת שהגעת לרמלה העונה?
"לא, אני לא מתחרטת שבאתי לרמלה בכלל. פגשתי כמה אנשים טובים, ובתקווה נשאר חברים לכל החיים. למדתי הרבה, על עצמי, השתפרתי בדברים שבכלל לא יוצא לי לעשות בWNBA. אני אף פעם לא מתחרטת על שום דבר, אני מנסה ללמוד מכל חוויה. אולי לא הייתי שמחה כאן אבל למדתי המון".
ראית פעם ראש עיר מעורב כל כך בקבוצת ספורט, עד כדי לדבר עם השחקניות ולתת טיפים למאמנים במגרש?
"לא. עד כמה שהWNBA מצליחה בארה"ב, אפילו ג'נרל מנג'רס לא יושבים על הספסל ואומרים למאמן מה לעשות. אבל הוא אוהב את הקבוצה, מאד מחובר אליה ושונא לראות אותה נכשלת. לא ראיתי מימי מישהו שאוהב כל כך קבוצה."
אם רמלה תציע לך לחזור בעתיד, תשקלי את זה?
"אממ..... אני לא חושבת שכדאי לי לענות על זה. בכל מקרה בשנה הבאה אני לא מתכוונת לשחק באירופה עד חג המולד לפחות, אז לא נראה לי שלרמלה יש מספיק כסף לשלם לי."
אין ספק שלפעמים ניתן לראות באין תגובה תשובה מאד ברורה.
עונה מאד קשה עברה על רמלה. אין מכה יותר קשה מאשר התאונה הטרגית שקטפה את נילי נתאכו, אחותה דיאנה ובת דודתן ראג'ה, שממזערת את כל השאר. למרות הכאב רמלה המשיכה כי אין ברירה, והדרך לא הייתה קלה. חילופי זרות, הפסד ב-22 הפרש ברמה"ש, הפסד עוד יותר כואב לרמה"ש בגמר הגביע. לאורך כל העונה, הביקורות כלפי רובינסון לא מפסיקות עד שהיא מנצחת לרמלה את סדרת חצי הגמר מול רמת חן. מגיע המשחק הראשון בסדרת הגמר, אישית גרוע לרובינסון וקבוצתית נוראי לרמלה, ובסיומו פוטר טל נתן לעיני המצלמות בשידור ישיר בערוץ הספורט. בעקבותיו פרשה אלומה גורן, והתפטרו עוזרת המאמן לורי אבידר ומאמן הכושר ג'קי וישנייה. פחות משבועיים לאחר מכן, רמלה חגגה אליפות לאחר שלושה ניצחונות רצופים. רובינסון קלעה 17 נק' למשחק ב-46% מהשלוש, וספק אם הייתה לה זריקה אחת קלה בכל הסדרה.
העובדה שניצחתם את שלושת המשחקים הבאים בסדרה לאחר הפיטורין של טל מצדיק לדעתך את הצעד של ההנהלה?
"אולי בענייהם זה מצדיק את הצעד שהם נקטו אבל בעיני, יש דרך להתייחס לבני אדם. גם אם הם רצו לפטר אותו, לא מפטרים מישהו ככה בטלוויזיה, זה חסר כבוד לחלוטין".
מאיפה מביאים את המוטיבציה לשחק עבור מועדון שמתנהג באופן כה פסול? אחרי שאחת השחקניות פורשת ושניים מהצוות המקצועי מתפטרים כמחאה?
"אחרי כל מה שעברנו השנה, עברנו הרבה יותר מידי כדי לא לזכות באליפות הזאת בשביל עצמנו וזה מה שאמרתי לקבוצה. אנחנו חייבות את התואר הזה אחת לשניה. אנחנו לא חייבות לשחק בשביל אחרים, אנחנו משחקות בשביל עצמנו וברגע שהתחלנו לעשות את זה, להניע טוב את הכדור ולקבור זריקות חופשיות, זה עשה לנו טוב."
אם מתעלמים לרגע מהאופן בה הם פיטרו את טל, את חושבת שלפטר אותו היה מהלך חכם?
"אני לא בטוחה, אני ממש לא בטוחה. בכנות, אני חושבת שהיינו לוקחות את הסדרה הזו גם עם טל. לא הפסדנו את המשחק הראשון בגללו, טל לא יכול לעלות למגרש ולקלוע נקודות, החטאנו שם 25 זריקות חופשיות לגמרי ובמשחקים הבאים קלענו אותן. אחרי המשחק הראשון, טל היה הראשון שאמר לנו לא להתרגש, שאנחנו עדיין ניקח את הסדרה כי אנחנו קבוצה יותר טובה. בשורה התחתונה היינו זוכות באליפות גם עם טל."
בטופס המשחק, לודה רום נרשמה כשחקנית מאמנת וברמלה אמרו שהיא תדריך את הקבוצה יחד עם היועץ המקצועי שהביא שבתאי קלמנוביץ' העונה לרמלה מאקטינבורג הרוסית, נייג'ל לאזיץ'. בפסקי הזמן גם רובינסון, גורביץ' וז'אקולה לא בדיוק חסכו במילים. אבל, לפני שהקורבן השנתי של מכבי ת"א בליגת העל לגברים ממהרת להשפיל את מאמנה לאחר הפסד חוץ ב-20 הפרש במשחק הראשון בגמר, לדברי רובינסון זו לא הייתה קבוצה בלי מאמן. בלי מאמן בעל תעודת מאמן כשרה בישראל, אבל לא בלי מאמן. "נייג'ל הוא זה שאימן בשלושת המשחקים האחרונים. הוא שקט והרוגע שלו השפיע על כולן, לא היה לחץ – נפסיד נפסיד, ננצח ננצח. כולן תרמו, אני לא אגיד שהיינו מאמנות אבל נייג'ל כיבד את העובדה שלחלק מאיתנו יש הרבה ניסיון והקשיב לדברים שהיו לנו להגיד".
אי אפשר להתעלם מההרגשה שהאליפות הזאת קצת נפלה לחיקה של רמלה "כברירת מחדל". אין ספק שרמלה באמת שיחקה מצוין בשלושת המשחקים האחרונים, רובינסון נתנה תצוגה בלתי נשכחת במשחק מספר 3 וכריסטון במשחק מס' 4 ורמלה נהנתה מהתקפה מאוזנת, אבל תיקחו להם את רובינסון או אוסיפובה, או חס וחלילה את שתיהן, ותראו מה קורה. יש תחושה שאנדה רמה"ש הייתה הקבוצה הכי טובה בליגה העונה, אבל חוסר מזל הביא אותה לגמר בלי 30% מההתקפה שלה.
את מרגישה שהאליפות הזו מגיעה לרמלה?
"ובכן, אני עדיין טוענת שרמת השרון קבוצה יותר טובה מרמלה. אני חושבת שיש לנו שחקניות יותר טובות, אינדיווידואלית, במספר עמדות והשחקניות האלו חיברו כמה משחקים טובים יחד בסוף וזה הספיק אבל איך שאני רואה את זה, אין ספק שרמה"ש יחידה יותר מלוכדת מאיתנו."
אם רמת השרון הייתה בהרכב מלא, רמלה עדיין הייתה זוכה באליפות לדעתך?
"אני חושבת שהסדרה הייתה יותר צמודה אם רמה"ש הייתה בריאה, אני לא חושבת שהיינו מנצחות אותן ב-20 הפרש ומשחקים היו מוכרעים בזריקה האחרונה אבל כן, אני מרגישה שיכלנו לנצח אותן, כבר ניצחנו אותן ב-20 עם ג'ואנה וקאנדס. אני חושבת שקאנדס שחקנית צעירה נהדרת, היא הולכת להיות שחקנית גדולה. ג'ואנה, הדבר העיקרי אצלה זה שהיא מותחת את ההגנה. אני לא רוצה לומר משהו שלילי אבל היא קלעית שלשות וזהו, זה כל מה שהיא עושה. קאנדס זה סיפור אחר, היא סקוררית, היא שומרת, היא עושה קצת מהכל."
דבר נוסף שאפשר להגיד על אנדה רמת השרון, הוא שהן נראו כמו משפחה גדולה ומאושרת כל העונה. פתחו נהדר, דרסו את הליגה ואת אירופה, וכל הזמן דיברו על האחווה הקבוצתית. רמלה נראתה יותר כאופרת סבון, ולפחות מבחוץ הכימיה הקבוצתית לא נראתה משהו.
"הכימיה שלנו אף פעם לא הייתה נהדרת, אבל זה לא בגלל שהשחקניות לא הסתדרו אחת עם השניה. היו כל כך הרבה בעיות מסביב לקבוצה שגרמו לשחקניות להיסחף לכיוונים שונים. אבל כמו שראיתם, כשאנחנו משחקות ביחד אנחנו קבוצה מצוינת, קבוצה שקשה לנצח. אני קלעתי את הזריקות שלי אבל החברות שלי לקבוצה, הן שיחקו טוב. ז'אקולה, אינה, טל זלץ. אף אחד לא יודע את זה אבל טל היא הקלעית הכי טובה בקבוצה, ברצינות. טל (נתן) מעולם לא מצא דרך להכניס אותה לרוטציה, כי הוא היה סגור על זה שהאמריקאיות שלו יעשו הכל. אני שיחקתי באירופה הרבה שנים ולדעתי האמריקאיות לא עושות את ההבדל, אלא המקומיות. האמריקאיות יעשו את הנקודות שלהן אבל ניצחון במשחק תלוי במקומיות. אם השחקניות סביבי לא משחקות טוב, זה לא משנה מה אני אעשה, בכל מקרה נפסיד את המשחק".
בעשר דקות למשחק בשלושת הניצחונות של רמלה בגמר, זלץ קלעה 6 נק' לערב ב62.5% לשתי נקודות ו66.7% לשלוש. הישראליות של רמלה, זלץ, גרינבויים וגורביץ', עלו מעשר נקודות ב-31% מהשתיים במשחק הראשון ל-21.3 נק' למשחק ב-61% מהשתיים בשלושת הניצחונות בגמר. עכשיו תנסו להתווכח עם מה שרובינסון אמרה.
סוכנת הנסיעות של רובינסון אמרה שהיא תצפה במשחק ביום שני ותזמין לה כרטיס ליום שלישי ברגע שהעסק סגור, אבל רובינסון אמרה לה לא לחכות. אין לה כוונה לתת לסדרה להיגרר למשחק חמישי, היא רוצה קצת זמן בבית באוקלהומה לפני שהיא מצטרפת למחנה האימונים של ניו יורק שהחל ביום ראשון.
יש סיכוי שנראה אותך שוב בישראל?
"לא יודעת, אני באמת לא יודעת אבל זה בלי קשר לישראל. אני מתכננת לפרוש בגיל 32. אם הייתי מקבלת את ההצעה המתאימה לאמן בארה"ב מחר, הייתי פורשת מחר. אני בשלבי סיום של הקריירה שלי, אני לא חושבת שאלוהים שם אותי כאן כדי לשחק כדורסל ולהרוויח כסף. אני חושבת שהושמתי כאן כדי להביא לשינוי חיובי בחיים של אחרים ואני מוכנה להתחיל שלב חדש, אם זה לאמן במכללות או בתיכונים. כל כך הרבה אנשים בחיי עזרו לי, והגיע הזמן להתחיל לתת חזרה. הכדורסל היה נהדר עבורי, אבל אני בשלב בחיים בו אני רוצה לתת חזרה."
אם קודם לא השתכנעתם שרובינסון הייתה האישיות הכי מיוחדת בליגה, נקווה שעכשיו הוסר כל צל של ספק. לפני עונת 2004 בWNBA הציעו לה לאמן קבוצה בתיכון קטן באוקלהומה בה שיחקו שלושה אחיינים שלה, והיא כמעט פרשה לטובת זה כי "אף אחד לא מלמד אותם איך לשחק", אמרה אז. העונה ברמלה כנראה רק חיזקה את הרצון לעבור לאימון, והעונה הקרובה בניו יורק שיוצאת לדרך ב-21 למאי לא תהיה קלה יותר לליברטי שלא נראות כמועמדות לפלייאוף. משחק האליפות של רמלה ייזכר כנראה כמשחק האחרון של רובינסון באירופה, שתחגוג 32 קיצים בינואר.
כתבות אחרונות באתר
|