לירון כהן
|
"את הגשמת לנו את החלום"
ליאור קלינגר
,13/06/2012
לירון כהן, קפטנית נבחרת ישראל, הפכה בשנתיים האחרונות לאלילה של ממש באיטליה. החלטת הקבוצה להיפרד ממנה עוררה גל מחאה חסר תקדים. בראיון רגע לפני שהיא מנסה להוביל את ישראל לאליפות אירופה, סיפרה כהן על האהדה המטורפת מעבר לים, הדרך שהיא עברה ועל המנטאליות שהובילה אותה למעמד בכיר ביבשת.
היא שיחקה הכי הרבה משחקים במדים הלאומיים, 107 סה"כ, הראשון היה בנובמבר 2001, כשהיא הייתה רק בת 19. היא שיחקה רק שלושה משחקים באותו קמפיין, ורשמה בו שלוש נקודות. שנתיים לאחר מכן באליפות אירופה ביוון לירון כהן כבר הייתה שחקנית מפתח בנבחרת, והשאר היסטוריה. לזכותה יותר נקודות במדים הכחולים לבנים מאשר כל שחקנית אחרת, 1457 נקודות צברה ב-11 שנים. בגיל 29, קפטנית נבחרת ישראל היא אגדה מהלכת שרוצה להוביל את הנבחרת לאליפות אירופה בפעם החמישית בקריירה.
אמנם קשה עד כדי בלתי אפשרי לדמיין את הנבחרת בלי לירון, אבל בארץ היא לא משחקת כבר חמש שנים ברציפות. העונה האחרונה הייתה העונה השישית שלה באירופה בשמונה השנים האחרונות. זה התחיל בעונת 04/05 ביוון כשהיא רק בת 22, לאחר מכן היא חזרה לשנתיים ברמת השרון שבסיומן עברה לספרד ומאז לא הסתכלה לאחור. בשנתיים האחרונות כהן שיחקה בסקיו האיטלקית, והפכה שם לסופר סטארית ברמות שבארץ בכלל לא מתחילים להבין.
"גיבורת על שנראית כמו בחורה רגילה"
"תמיד תהי בליבנו", "שום דבר לא יהיה יותר כפי שהיה", "הלב שלנו תמיד יפעם בשבילך", "ליבי כתום ועליו חרוט #7 בענק", "חיוכך האיר את האולם, תודה על כל לחיצת יד וכל חיבוק", "תמיד נאהב אותך לאן שלא תלכי", זהו תרגום מאיטלקית של קמצוץ מהפוסטים שמאתרים בימים האחרונים את הפרופיל של קפטנית נבחרת ישראל בפייסבוק, לאחר שהנשיא של סקיו החליט לבצע שינוי בקבוצה ושיחרר את כהן למרות שכבר לפני שנה היא חתמה גם לעונה הבאה.
כאשר החלו השמועות כי סקיו מתכוונת להפר את החוזה עם כהן, קם קול מחאה גדול בקרב האוהדים. בעיתונים המקומיים כתבו כי מעולם לא היה דבר כזה. 1,000 פליירים עם תמונות של הרכזת הישראלית והכיתוב "את החיוך הנדיר הזה אי אפשר למכור" הופצו ברחבי העיר, פוסטרים ענקיים נתלו בכיכר העיר ומול ביתו של נשיא הקבוצה, העצומה להשארת כהן הגיעה עד לקפטנית הקבוצה, רפאלה מסיאדרי. אוהדים פרסמו מכתבים ודרשו מנשיא הקבוצה שלא ייקח מהם את השחקנית האהובה עליהם ביותר. "לא זכורה לנו אף שחקנית, בטח שלא זרה, שנכנסה לליבם של האנשים בסקיו כל כך עמוק והפכה לפנים של הקבוצה. לירון היא סמל, דוגמא עבור כולנו, צעירים וזקנים, היא מביאה את הקהל והיא הובילה אותנו לכל התארים. הייתכן שבמשחק הבא לא נראה את #7 שלנו על המגרש"? הפציר אוהד אחד, ולא חסרות דוגמאות נוספות. בקליבלנד לקחו פחות קשה את העזיבה של לברון.
כבוד הנשיא, אנחנו מבקשים מכל הלב: תשאיר אותה קרובה. אנחנו רוצים לראות שוב, מחוות שכאלה!!!
"זה באמת יצא מפרופורציות שם, זה הגיע למקומות ולרמות שלא תיארתי לעצמי וזה החמיא לי באמת", סיפרה כהן על המאמץ של האוהדים להשאירה בקבוצה. "כמות האהבה שקיבלתי שם מהאוהדים ומכל מי שמלווה את הקבוצה היא באמת משהו שלא קרה לי מעולם בשום מועדון", היא הסבירה. "גם בקראקוב היה חיבור טוב אבל זה שונה, זו מנטאליות אחרת של אנשים. האיטלקים אנשים הרבה יותר חמים. זו עיר קטנה גם אז זה מרגיש כמו משפחה גדולה, משפחה של 3000 אוהדים שפעמיים בשבוע ממלאים את האולם", המשיכה כהן. איך זה בא לידי ביטוי? "שלטים, פוסטרים, דברים שמאד מביכים אותי, כי אני אדם מאד ביישן. אז להיכנס לאולם ולראות שלט ענק, עם תמונה שלי, או לפתוח את העיניים בבוקר, לרדת לאוטו ופתאום יש שלט ענק 'את הגשמת לנו את החלום', קיבלתי קופסא יפה עטופה של דגלים של ישראל, אוהדים נתנו לי מין חתיכה מרעף של בניין ישן שמישהי ציירה אותי על זה, דברים שבאמת אמרתי וואו, זה לא יאומן", סיפרה כהן.
לא היה משחק בית בו כהן, השולטת בשפה האיטלקית ברמה מרשימה, לא נשארה במגרש עד שאחרון האוהדים זכה לחיוך, תמונה או חיבוק. "האוהדים בסקיו מאד נלהבים, ואני חושב שהם ראו בלירון סוג של גיבורת על שנראית כמו בחורה רגילה ובגלל זה הם מאד התחברו אליה. אי אפשר שלא לאהוב את המשחק שלה", סיפר לנו העיתונאי האיטלקי קארלו גרילי, המסקר את כדורסל הנשים בארצו שנים רבות. "בשנתיים האחרונות לירון הייתה ללא ספק אחת הרכזות הטובות בליגה האיטלקית. יש לה יכולת טכנית מדהימה והבנת משחק יוצאת מן הכלל, חבל שבעונה האחרונה סקיו סבלה מפציעות וגם מבעיות בכימיה הקבוצתית", הוא הסביר.
"הבנתי כמה אני מוכנה להקריב"
בואו נחזור עכשיו קצת אחורה, כדי לנסות להבין איזו דרך עברה כהן שהובילה אותה למצב בו היא נמצאת. עונת 2007/8 בלאון הספרדית הייתה עונת הפריצה של כהן, כאשר היא הובילה קבוצה שהייתה במרכז הטבלה בעונה הקודמת לגמר הגביע ולחצי גמר הפלייאוף. כהן נבחרה לMVP של טורניר גביע המדינה למרות ההפסד הדחוק על חודו של סל בגמר, ובסיום העונה בחרו בה מאמני הליגה לרכזת השנה. ההצלחה של כהן חצתה את האוקיינוס והיא קיבלה זימון למחנה האימונים של האל.איי ספארקס, אך שוחררה שלושה ימים לפני תחילת העונה.
בעונת 2008/9 כהן קיבלה החלטה לעבור לבמה הגדולה באמת, וחתמה בקוסיצ'ה הסלובקית עם מטרה לעלות שלב ביורוליג. קוסיצ'ה אכן הצליחה להעפיל לשמינית הגמר אך לא מעבר, וכהן סיימה את שנת 2008 המצוינת מבחינתה גם עם תואר הרכזת האירופאית של השנה במשאל שערך אתר יורובאסקט בקרב 300 עיתונאים. זו הייתה העונה הטובה ביותר של כהן ביורוליג מבחינת מספרים בלבד, עם 12.5 נקודות ו-5.3 אסיסטים למשחק. כהן סיימה את העונה בבשיקטאש הטורקית, שכן בליגה הסלובקית קוסיצ'ה יכלה לשחק רק עם שתי זרות על המגרש וניצחה משחקים ב35 הפרש בממוצע.
לאורך כל התקופה הכלל לא קלה הזו, המחשבה לחזור לארץ לא עברה לכהן בראש כאופציה ממשית. "זה מאד קשה אבל אני פשוט מוכוונת מטרה", סיפרה כהן, "חלמתי להגיע לרמות הגבוהות וזה מה שהוביל אותי לאורך כל הדרך. הרצון הזה להיות שם, השאיפה להיות בין הגדולות. יש קשיים ויש הקרבה אבל בסופו של דבר ההצלחות וההישגים מפצים על ההשקעה. ההקרבה משתלמת כשאת זוכה בתואר או מקבלת כזאת אהבה ופרגון. בשורה התחתונה כמובן שיש געגועים למשפחה ולחברים אבל זאת העבודה שלי, זה מה שרציתי ואני לוקחת את זה עם כל מה שמתלווה", היא הוסיפה.
מוסר העבודה והמסירות של כהן לכדורסל זה לא משהו שהיא נולדה איתו או בער בה מגיל צעיר. "כשהייתי צעירה לא עבדתי כמו שאני עובדת היום, זה משהו שקרה עם השנים. כששיחקתי בליגה בארץ הכישרון שלי הספיק, ויכול להיות שאם לא הייתי יוצאת לאירופה לא הייתי מבינה שאני יכולה להוציא מעצמי יותר. נפל לי האסימון בפעם הראשונה שעזבתי את הארץ", הסבירה כהן, "אז הבנתי בפעם הראשונה מה באמת אני רוצה. הבנתי איפה ממוקם הכדורסל בחיים שלי וכמה אני מוכנה להקריב ולהשקיע". אז מה זה אומר להיות מהגארדיות הטובות באירופה, ברמה היומיומית? "זה לקחת מאמן אישי, להסתכל על כל מיני דקויות, לנסות לשפר דברים שאני חלשה בהם, את הדברים שאני טובה בהם לחזק, לטפל בגוף שלי בכל הקשור לתזונה ומנוחה, ובעיקר מנטאלית, הכל בראש בסופו של דבר."
"המון אמונה ונחישות"
לאחר עוד הופעה באליפות אירופה ב2009 שם קלעה 17.7 נקודות למשחק בממוצע, עברה כהן לאחת מקבוצות הפאר של היבשת, ויסלה קראקוב הפולנית, מועדון שזכה עד אז ב20 אליפויות. מאחר ובעונה הקודמת קראקוב סיימה רק במקום הרביעי בליגה המקומית היא מצאה את עצמה מחוץ ליורוליג בעקבות שינוי בתקנון של פיב"א, אך שבועיים לפני מחזור הפתיחה של היורוליג צסק"א מוסקבה הודיעה על התפרקות ופיב"א החזירה את ויסלה לליגה הטובה באירופה. קראקוב, שנבנתה במטרה לזכות מחדש בכרטיס ליורוליג, מצאה את עצמה מנצחת את שמונת המשחקים הראשונים של העונה תוך שלושה חודשים. הקבוצה הבטיחה את יתרון הביתיות לאחר שלב הבתים, שמרה על מאזן מושלם בבית והעפילה לפיינל פור בתסריט שאף אחד לא יכול היה לחזות. כהן השתתפה לראשונה בקריירה במעמד השיא של הכדורסל האירופאי, אך קראקוב נוצחה בחצי הגמר ע"י ולנסיה החזקה.
בקיץ 2010 כהן מונתה לקפטנית הנבחרת, וחתמה בסקיו לעונה הבאה. עונת 2010/11 הסתיימה כעונה חלומית עבור סקיו וכהן שזכו בגביע ובאליפות. כהן אשר השתתפה באולסטאר היורוליג באותה עונה, חתמה עם סיום העונה לשנתיים נוספות בסקיו, והתפנתה לעוד קמפיין מוקדמות אדיר במדי הנבחרת בקיץ. במוקדמות ליורובאסקט 2011 כהן הובילה את ישראל למקום הראשון בבית, וסיימה כמלכת הסלים (20.8 נקודות למשחק) ומלכת האסיסטים (6.7 אסיסטים למשחק) של הטורניר כולו. בעקבות העונה המצוינת שלה נבחרה כהן לאחת מ16 המועמדות לתואר שחקנית השנה באירופה, וסיימה תשיעית. בעונה החולפת סקיו הסתפקה בהעפלה לגמר הגביע, לגמר הפלייאוף ולפיינל 8 של היורוליג.
אין ספק שכהן עברה דרך מאד ארוכה וקשה כדי להיות איפה שהיא נמצאת כיום. לשחקניות שחולמות ללכת בעקבותיה, יש לה הרבה מה לומר. "זה המון עניין של החלטה. ברגע שאת מחליטה את צריכה לעטוף את עצמך באנשים שרוצים בטובתך ויעזרו לך לממש את הפוטנציאל. חשוב להבין שצריך סבלנות ובגרות, את רומא לא בנו ביום אחד", הסבירה כהן. "יש גם עניין של הבנה וקבלה עצמית, לדעת להסתכל בראי ולהיות כנה עם עצמך - מה טוב, מה לא טוב ומה צריך לעשות, ובעיקר צריך המון אמונה כמובן ונחישות", היא המשיכה. "אני לא הסכמתי לוותר ולא הסכמתי להתפשר בכל מה שקשור לקריירה שלי. רדפתי אחרי כל מה שרציתי בלי להסתכל לצדדים. רציתי להיות ביורוליג, חלמתי לשחק באיטליה, חלמתי לשחק בספרד. זה ישמע מצחיק ודי קלישאה, אבל לא ראיתי שום דבר אחר. זה כל מה שעניין אותי ולא הייתה לי בראש שום אופציה אחרת. בסוף זה המון את, את לבד שם וזה קשה, צריך להיות באמת חזקה בשביל להצליח", סיכמה.
אז ביום שבת תעלה כהן לפרקט בבית מכבי ותנסה שוב להוביל את נבחרת ישראל לאליפות אירופה. עם כל ההישגים והתארים שהיא השיגה, הדבר היחיד שעוד חסר לה זה ניצחון עם הנבחרת באליפות אירופה. "אני נמצאת במקום שאני לא יודעת עוד כמה קמפיינים יהיו לי בנבחרת. לחזור כל פעם וללבוש את המדים של הנבחרת זה משהו מיוחד שהוא נטול אינטרסים, זה כולם למטרה אחת, פה את באה ונותנת מעצמך", אמרה כהן. "אני קוראת לזה מילואים כי אני לא נמצאת כאן הרבה, אני מרגישה שזאת התרומה שלי למדינה חוץ מזה שאני מייצגת אותה בכבוד באירופה. הנבחרת בשבילי היא באמת מעל ומעבר ואני מאד רוצה לנצח באליפות אירופה".
התפקיד של כולנו הוא לבוא ולתמוך בנבחרת כולה וב#7 בלבן בפרט, לפחות כמו שהחבר'ה בארץ המגף היו עושים לו רק היו יכולים.
כתבות אחרונות באתר
|
|