החיים ברמלה
ליאור קלינגר ,06/03/2005

האמת היא שרצינו לעשות את זה כבר די הרבה זמן, אבל איזה תירוץ יכול להיות יותר טוב כדי לערוך ראיון עם שתיים מהכוכבות הכי גדולות בליגה שלנו ובכדורסל הנשים בכלל מאשר גמר גביע המדינה. על המשחק עצמו אין יותר מדי מה לדבר, שתי קבוצות מצוינות ש-40 דקות מפרידות בינן לבין התואר. קריסטל רובינסון ושאמיקה כריסטון דיברו על איך זה להיות באותה קבוצה גם באירופה, על איך זה לשחק ברמלה, על האוהדים, על טל נתן ועוד הרבה יותר רק לא על הלחץ לקראת יום שני. לחץ? איזה לחץ?

לכל מי שעדיין לא יודע, צמד הזרות הדינמי של רמלה הגיע הישר מהניו יורק ליברטי אבל המצב ששתיהן משחקות באותה קבוצה בפגרה היה רק צירוף מקרים לדבריהן. "זה קרה בטעות, אני לא יודעת איך, לא תכננתי לבוא לישראל בכלל, שאמיקה תעני על זה את" אמרה רובינסון והעמידה את כריסטון במצב הלא נעים. "זה לא היה מתוכנן בכלל, קריסטל חתמה לשחק בקבוצה לא בישראל ואני רק באתי לביקור. שתינו התגלגלנו לרמלה במקרה אבל אנחנו שמחות להיות כאן", אמרה. הרבה מזל יש לרמלאים, מסתבר.

רובינסון מבוגרת מכריסטון בת ה-23 בשמונה שנים ובניו יורק, כריסטון בעונתה הראשונה בליגה הייתה המחליפה של רובינסון. ברמלה המצב כמובן שונה ואפשר לומר שכריסטון היא היותר בולטת מבין השתיים בקבוצה. "אני יודעת שאני בדרך החוצה מניו יורק ושאמיקה היא העתיד", אמרה רובינסון. "אני מנסה לעשות את כל מה שאני יכולה כדי לעזור לה להשתפר וככה זה צריך להיות בכדורסל לדעתי. כל משחק אני אומרת לה שאנחנו צריכות לעצור את שתי היריבות שאנחנו שומרות על 12 נקודות, ולקלוע יחד כמות מסוימות של נקודות אז יש לנו מטרות משותפות כחברות לקבוצה".

כיצד לדעתן שיתוף הפעולה בניכן בפגרה יעזור לכן בניו יורק?
רובינסון שוב ממהרת לענות בעוד כריסטון מקשיבה ומהנהנת. "אני חושבת שאני מכירה יותר טוב את שאמיקה כשחקנית, ואני יכולה לספר למאמנים שלנו על הדברים שהיא יכולה לעשות שהם לא מודעים שהיא יכולה לעשות. למשל, אני חושבת שהיא צריכה לשחק קצת בעמדה מספר 4 בניו יורק בעונה הבאה".

בעונתן הראשונה בישראל רובינסון וכריסטון עושות חייל, ורמלה עם מאזן 15-4 בהחלט מתכוונת להגן על שני התארים שלה מהעונה שעברה.
פחדתן קצת להגיע לישראל?
"כן, אני דאגתי, אני לא הולכת לשקר", אמרה כריסטון. "למען האמת הייתה לי הצעה בשלב מוקדם של העונה בניו יורק מקבוצה בישראל אבל אחרי כל מה שראיתי ושמעתי בטלוויזיה אז הגבתי ב'לא, אני לא יודעת אם דווקא לשם אני רוצה ללכת'. ברגע שהגעתי לכאן הבנתי שהמצב מאד שונה, זה לא כמו מה שאנחנו רואים בארה"ב. בינתיים זה טיול נהדר, די בטוח, מיני-אמריקה אז אני יכולה להסתגל, אני אוהבת את המקום," סיכמה. "אני לא פחדתי בכלל, ויקי ג'ונסון מתה על ישראל" אמרה רובינסון שלא ממש התרגשה מהנאום של שאמיקה.

למה היה לכן הכי קשה להסתגל בישראל, על המגרש או מחוצה לו?
"אצלי הבעיה הכי גדולה הייתה להתרגל לסגנון המשחק, זו העונה הראשונה שלי בכדורסל האירופאי אז הייתי צריכה להתרגל לשופטים, לסגנון המשחק ולהבין מה הקבוצה שלי צריכה ממני, מה הם רוצים", אמרה כריסטון. "הכל סגור כאן בימי שישי, לזה היה לי הכי קשה להסתגל" התבדחה רובינסון למרות שהיא נשמעה רצינית ביותר. "אני רגילה לשחק באירופה, זה לא בדיוק סוד שאיטליה היא כמו הבית שלי".

עם 13.6 נקודות למשחק, רובינסון מדורגת במקום ה-24 ברשימת הקלעיות של הליגה. לא צריך יותר מטיול קצר ביציע או בשורת העיתונות במשחק ביתי של רמלה כאשר הקבוצה בפיגור כדי לשמוע ביקורת כלפיה.
שמתן לב שהאוהדים כאן מצפים מאמריקאיות, ובוודאי משחקניות עם רקורד כמו שלכן בWNBA, לסיים כל משחק עם 20 נקודות?
"כן, אבל לא ממש אכפת לי, אני לא שופטת את המשחק שלי על פי מה שאנשים אחרים חושבים. לא אכפת לי אם אנשים בישראל יאהבו אותי או לא, אם הקבוצה שלי מנצחת זה לא משנה אם אני אקלע 20 או לא", הגיבה רובינסון. "אני חושבת שאנשים שמים על זה יותר מידי דגש, זו פעם ראשונה שאני חווה את זה" אמרה כריסטון לפני שרובינסון מיהרה להרגיע אותה. "רק בישראל זה ככה, כי לא כולם פה מבינים כדורסל". "אנשים מצפים ממך לעלות למגרש ולקלוע לקלוע לקלוע, ואם את לא עושה את זה אז לא שיחקת טוב. אני לא חושבת ככה, לדעתי הגנה מנצחת משחקים. הייתה לי בעיה עם כל הקטע הזה, אני לא חושבת שאנשים מבינים שלא צריך לקלוע 20 כל ערב. אם הקבוצה מנצחת ומשחקת טוב, יש כימייה ועושים נכון את כל הדברים הקטנים אז הניצחון יגיע", אמרה כריסטון. "לכן זה משחק קבוצתי", סיכמה רובינסון. "אם זה היה ספורט אינדיווידואלי וכל מה ששינה היה הסטטיסטיקה שלי הייתי הולכת לשחק טניס". אגב, רובינסון באמת שיחקה גם טניס בקולג'.

טל נתן היה נושא השיחה הבא.
יש לכן סיפורים משעשעים על קוואץ' טל שתרצו לחלוק עם הקוראים?
"הוא צועק יותר מידי. אין לי שום סיפור מצחיק עליו, לשאמיקה אולי יש אבל לי אין, הוא לא משעשע לדעתי בכלל" אמרה רובינסון שדי משעשעת בעצמה. כריסטון הסכימה להיכנס לקצת יותר פרטים. "הוא ללא ספק המאמן הכי נלהב שאי פעם היה לי. הוא מצחיק בטירוף ובמהלך המשחק אני משתדלת לא לשים לב לקטעים שלו. כשאני רואה את זה אחר כך בטלוויזיה אז זה 'וואו' כזה, הוא היפר", צוחקת כריסטון ומוסיפה "אבל הוא אוהב את העבודה שלו, יש לו תשוקה לאימון".

מהדרמות על הספסל עברנו לדרמות ביציע. הקהל של רמלה הוא יחיד במינו, אוהדים שהולכים עם הקבוצה לכל מקום ורועשים מאד במשחקים.
מזהים אתכן ברחוב? עוצרים לדבר?
"הם רודפים אחרי שאמיקה", מספרת רובינסון ושתיהן צוחקות. "כן זה קורע, אין לי בעיה עם זה ואני חושבת שהאוהדים שלנו הם ללא ספק הכי טובים בליגה, אני אוהבת אותם אבל זה מצחיק כי יצאתי לסיבוב באוטו ופתאום כל הילדים האלה התחילו לרדוף אחרי חזרה לדירה ולשיר 'שאמיקה, שאמיקה, שאמיקה!' זה מטורף".

אוהדי רמלה כידוע יכולים להיות גם פחות נחמדים, במיוחד כלפי הקבוצה היריבה. רוב הזמן רובינסון וכריסטון לא מבינות מה נאמר אבל הן פה כבר מספיק זמן כדי לדעת. "שמענו שהם מקללים הרבה", אמרה רובינסון וכריסטון ניסתה להסביר. "לי זה נראה שכאשר הם באים למשחק, זו הזדמנות בשבילם לשחרר הרבה אנרגיה. יש להם הרבה אנרגיה והם מאד אוהבים את רמלה. אני אוהבת אותם ואם הם מקללים, ובכן אני חושבת שכולנו כאן בוגרים אז שיעשו מה שהם רוצים לעשות. אני לא אומרת שאני הולכת לקלל את היריבות אבל אני אוהבת את האוהדים שלנו. יש להם הרבה התלהבות כלפי הקבוצה".

למרות שהבטחתי לא לדבר על הגביע, אי אפשר היה לא לשאול.
אתן מרגישות איזה לחץ לקראת יום שני? יש יריבות גדולה בין רמלה לרמה"ש, משחק מאד חשוב.
"אני לא אוהבת להסתכל על זה כלחץ, לחץ לנצח. אני חושבת שאם נשחק חזק, חכם ונשחק יחד אז דברים טובים יקרו", אמרה כריסטון. "הלחץ מגיע מהאנשים מסביב לקבוצה שאומרים שאם רמלה לא תיקח את הגביע אז כל העונה הלכה, אבל אני לא רואה את זה ככה. אני לא מרגישה לחץ משאר השחקניות או מהקבוצה, זה רק האנשים מסביב".

"אני לא מרגישה לחץ במשחקים, כל משחק זה אותו דבר בשבילי" אמרה רובינסון לפני שאינה גורביץ' התפרצה כדי לזרז את שתי השחקניות לחדר ההלבשה ולאוטובוס הקבוצה. קצת נימוס, אם אפשר. "אני רוצה לנצח וזה לא משנה אם זה הגביע או האליפות. אני לא חושבת על יריבות כזו או אחרת, זה רק משחק, משחק שאנחנו חייבות לנצח אבל זו הגישה שלי בכל משחק", סיכמה רובינסון.






כתבות אחרונות באתר
Print



ארכיון טורים
יש אלופה"את הגשמת לנו את החלום"קרב אלופותומי דואג לשחקניות?האם יש קריטריונים למינוי מאמני נבחרת? נשות השנה האמיתיות"העמק הוא חלום"ככה לא מגדלים שחקניותשלוש בסירה אחתשחקנית מכוכב אחר1 - 1 או 3 - 0?ליגת הנשים: עונה אחת, עשרה סיפוריםקונגו, ישראל, וזו שבניהןפקטור או לא פקטור?ליגת העל לנשים - פריוויו 06/07אפקט דומינושגעון מרילנדפרסי העונה של 'ספסל' 05/06המתכון להצלחההזווית הישראליתחוזרים ללימודיםליגת העל לנשים - פריוויו 05/06העתיד כבר כאןנמאס להאלופה מסוג אחרבעקבות הגביע הקדוש - יומן מסעפרסי העונה של 'ספסל' בליגת העל לנשיםיומן מסע - איסטנבולמניו יורק לישראלדברי המלכהצרות של עשיריםרמת השרון המתחדשת



© כל הזכויות שמורות
cker();