|
מודעות עצמית זה לא מספיק
נדב כהן
,15/02/2010
גם גודס וגם קטש מודעים לחסרונות של קבוצתם, אבל כרגע רק הראשון מצליח להתמודד איתן. נדב כהן עם תובנות ממשחק הצמרת בגן-נר בין גלבוע/גליל לירושלים.
"מודעות עצמית זה לא מספיק, צריך גם לעשות משהו". המשפט הזה הגיח לשאריות התודעה שלי באיזה ערב הזוי של חשבון נפש ותיקונים עצמיים, ואפילו הפכתי אותו לסטטוס בפייסבוק וקיבלתי לייק מכמה אנשים. אחרי המשחק של גלבוע/גליל והפועל ירושלים בגן-נר המשפט הזה שוב צץ באופן רלוונטי, אבל נראה שרק בצד של ירושלים אפשר לעשות לו לייק.
וכי למה? גם גיא גודס וגם עודד קטש מודעים היטב לבעיות בקבוצות שלהם. גודס ראה את ההגנה החלשה, הבין את בעיות הרוטציה ואת חוסר הביטחון של שחקניו. קטש ידע שהוא נסמך יותר מדי על משחק הגארדים ושהקבוצה הצעירה שלו יכולה לקרוס מנטלית בשלב מסוים. אלא שמבין השניים, נראה שגודס הוא זה שהחליט לצעוד קדימה ואשכרה לעשות משהו בנידון.
ירושלים הפכה בתקופה קצרה יחסית מקבוצה שאין לה מוביל כדור שאפשר לסמוך עליו לקבוצה שיש לה בעל בית מובהק (יוגב אוחיון) ושמרשה לעצמה לקבל את פו ג'טר כשחקן האסל מהספסל. הקבוצה עובדת חזק על ההגנה שלה, ואת התוצאות ראו בערב שבו אפילו יובל נעימי - לא בדיוק הביאה השנייה של נדב הנפלד בימים כתיקונם - מרוויח את הדקות שלו על המגרש בזכות ההגנה ולמרות משחק התקפי לא טוב.
אותו נעימי סיפר בסוף המשחק על מה שברנדון האנטר אמר לו כששניהם ישבו על הספסל (וגם טרה סימונס), והקבוצה הגדילה הפרש: "זאת הגדולה של הקבוצה הזאת, כולם כאן עובדים בשביל כולם". סביר להניח שמי שהיה מספר את זה על הפועל ירושלים המבולגנת והנוטה למצבי רוח שראינו רק לפני חודש וקצת, היה זוכה למנה נאה של גיחוכים. האבחנה של האנטר נעשית חדה יותר כשרואים את קווין פינקני, הגבוה שהאנטר דחק מהרוטציה, עולה לרבע אחרון גדול שמביא את הניצחון לירושלמים. פתאום החלקים בפאזל מתחברים, פתאום יש תכלית לרוטציה.
אז כן, כמו שאומר גודס, הפועל ירושלים נמצאת עכשיו בזכות במקום השני בליגה, והמטרה היא לשמור על יציבות ולהתקדם. מודעות עצמית לא הספיקה לו, הוא גם עשה משהו. ומה עם קטש?
למעט הניצחון בעפולה, הקבוצה מהגלבוע נמצאת בתקופה לא טובה כבר מעל חודש. עודד קטש תולה את זה בחוסר הניסיון של השחקנים הצעירים שלו וברמת התמרון הנמוכה שיש לו בתוך חומר שחקנים שמבוסס על גארדים. "למדו את ג'רמי פארגו", הוא אומר, ומקווה שהכוכב שלו יתאפס על עצמו ויחזור ליכולת דומה לזו שהציג בתחילת העונה. עם כל הכבוד לתקווה, צריך גם לחשוב על השפעת צירופו של גל מקל לקבוצה על משחקו של פארגו, ואיך מצליחים לשלב בין השניים בצורה יעילה-אם בכלל. יכול להיות שמרגע שנלקחו מפארגו המושכות כמנהיג הבלעדי של הקבוצה, הביטחון העצמי ו/או הפוטנציאל שלו לממש את היכולת נפגעו באופן משמעותי.
"הקבוצה היריבה שיחקה פנימה וניצלה את המחסור שלנו בגבוהים", נשמעת טענה שרק המאמן בעצמו אחראי עליה. גם אחרי שטוני גפני נפצע, לקטש היה זמן רב להביא גבוה כלבבו והוא דיבר על כך שמחכים לשחקן הנכון. זה היה מוזר לראות שאותו "גבוה נכון" הוא מרכוס קאזין, עוד ילד שרק סיים את הקולג' ולאף אחד לא היה ברור כמה זמן ייקח לו להסתגל לקבוצה מקצוענית מעבר לאוקיינוס. אז בינתיים קאזין לא מסתגל, לגלבוע/גליל אין משחק פנים מעבר למה שאלישי כדיר מנסה לעשות, והמסקנה היא שקטש בהחלט מודע לבעיות בקבוצה שלו, אבל עוד לא ממש הצליח לעשות משהו שיפתור אותן באופן משמעותי.
כתבות אחרונות באתר
|
|