טיילר. הפרסום לא תמיד חיובי
|
ג'נינגס הוא לא
נדב כהן
,30/11/2009
נדב כהן לא השתכנע מהשיווק האגרסיבי של ה"סופר 0:1" והלך לצפות בניסיון שיווק אחר. הוא ראה את סל השדה הראשון (ואפילו השני) של טיילר, אבל ממש לא הרגיש שיפור גדול. יום אחרי, הוא מרשה לעצמו להגיד את מה שאשכנזי לא יכול: חיפה צריכה זר גבוה נורמלי.
"ראינו היום את חיפה כפי שאתה רוצה לראות אותה?", נשאל אבי אשכנזי במסיבת העיתונאים בתום המשחק נגד נתניה. "כמעט", ענה אשכנזי, "חסר עוד קצת". "ומה זה קצת?", שאלנו שוב, מחכים לתשובת קפטן-אוביוס של "תביאו לי כבר זר גבוה נורמלי". אשכנזי לא אמר את זה בפירוש, אבל את הבעת הפנים כולם הבינו. תביאו לו כבר זר גבוה ונורמלי.
שמעתי אחרי המשחק דיבורים על שיפור מסוים אצל ג'רמי טיילר. בהחלט היה שיפור. הילד קלע סוף-סוף את סל השדה הראשון שלו בליגת ווינר, ואפילו לא נגח בשחקן יריב. ייתכן שבמנהלת הליגה ובמערכות העיתונים כבר מסמנים את שמו כ"תגלית העונה", שלא לדבר על אתרי המוק דראפט שבהם הוא בוודאי יטפס לעשירייה הראשונה. או שלא.
הגיע הזמן להגיד את האמת: ג'רמי טיילר הוא לא הכישרון הגדול שמדברים עליו, לפחות לא כרגע. זה נכון שיש לו גוף מדהים שלא מתחבר לגילו הפעוט, זה נכון שהוא נתן סטטיסטיקות מצוינות בתיכונים וזה נכון שיש סביבו הייפ מסוים בארה"ב. אבל כשמתקרבים להסתכל על פרטי התמונה, מגלים שלכל דבר יש הסבר וגם לומדים דבר או שניים על תרבות השיווק האמריקאית.
לדברי אנשים שראו את טיילר מקרוב באימוני חיפה, היה ברור מההתחלה שמדובר בסוג של בלוף. "הבנאדם חזק, יש לו מובים, אבל לא מסוגל לשים כדור בסל", אמירה שמסתדרת היטב עם 28.6% מהשדה שמחזיק השחקן בינתיים בליגה. טיילר הוא אתלט מצוין, ואת המספרים היפים שלו בתיכון השיג כשהטביע על הראש של שחקנים נחותים ממנו משמעותית מבחינה פיזית. במשחק מקצועני הרבה יותר קשה להגיע למצבי הטבעה, ואז מתגלה שהסיומת של טיילר מתחת לסל היא לא פחות ממביכה, כפי שניתן היה לראות גם ב"משחק השיא" שלו נגד נתניה.
סיומת מתחת לסל בהחלט ניתן לשפר, וממילא שחקנים גבוהים מתפתחים לאט. אלא ששחקנים שמוגדרים כ"פרויקט פיתוח" הולכים לשפר יכולות בקולג' או עובדים בשקט בקבוצת הNBA שלהם עד שהם מגיעים לרמה מקצועית נדרשת. ג'רמי טיילר מקבל כסף טוב (אמנם פחות מהפרסומים המקובלים בתקשורת) כדי לתרום משהו מקצועי לחיפה, אפילו אם קולות במועדון מדברים על התועלת מההייפ השיווקי שנוצר כתוצאה מהחתמתו.
אותו הייפ שיווקי שיש מסביב לטיילר, ואותו מייצר בכישרון רב סוכנו בי.ג'יי ארמסטרונג (שחקן הבולס לשעבר וסוכנו של דרק רוז) הוא חרב פיפיות עבור חיפה. מצד אחד שומעים על המועדון בארה"ב, דבר שמסייע למאמצי השיווק שמתניע ג'ף רוזן בשוק האמריקאי. מאידך, הפרסום לא תמיד חיובי (וראו ערך ההתמרמרות הפומבית של טיילר כלפי כתב ESPN שעשה עליו כתבה בתכנית "מחוץ לקווים") והקבוצה לא מקבלת תרומה מקצועית. לאבי אשכנזי אין סיבה לצאת בפומבי נגד הימצאותו של טיילר בקבוצה, אבל דעתו וקוצר רוחו כלפי השחקן כבר נחשפו בכמה הזדמנויות. שיווק זה סבבה, אבל כשהזר שאתה מביא בעמדה 5 הופך לסייד-קיק של בן סטרונג, אתה בבעיה מקצועית.
יש אנשים שהתחילו להשוות את טיילר לברנדון ג'נינגס, אותו רוקי פורץ דרך ששיחק ברומא בגיל 18 ודילג על הקולג', והפך העונה לשחקן NBA מצוין. הנה, הם אומרים, תראו את ג'נינגס. לא היתה אליו סבלנות ברומא, אמרו שהוא גרוע, תראו איזה כוכב הוא נהיה. אלא שיש הבדלים בסיסיים בין ג'נינגס לטיילר, הראשון והחשוב מביניהם הוא רמת הכישרון. ג'נינגס הוא כישרון כדורסל אדיר, והיכולות המקצועיות שלו לא עמדו בספק. טיילר הוא חומר גלם פיזי מצוין, שחייב לשפר וללטש את כישורי הכדורסל שלו. ג'נינגס סבל משיטת המשחק האירופאית הסגורה יותר, אבל פורח במגרש הפתוח ונהנה מהאמון שהוא מקבל מסקוט סקיילס (דווקא הוא, מכל מאמני הNBA) במילווקי. אם טיילר לא מסוגל להיות דומיננטי מול גבוהי ליגת העל הישראלית, אי אפשר להאמין שהוא יפרוץ פתאום ב-NBA.
סביר להניח שנראה יום אחד את ג'רמי טיילר במדי קבוצת NBA, אולי קבוצה אירופאית בכירה. יש לו את מבנה הגוף הנכון, יש לו הרבה שנים של קריירה לפניו, יש לו סוכן טוב. אלא שבשאלת ה"כאן ועכשיו" לגבי כדאיות ההחתמה שלו, אם לדבר במונחים מקצועיים שלא קשורים לאלמנטים שיווקיים, די ברור שלחיפה אין מה לעשות איתו כרגע. רוזן, תביא כבר זר גבוה נורמלי.
כתבות אחרונות באתר
|