ספסל- הבית של הכדורסל הישראלי - אינפורמציה, סטטיסטיקה וחדשות יומיות על כל השחקנים, הקבוצות והליגות

חם במלחה במוצ"ש
נדב כהן ,22/01/2010

המשחק במלחה במוצאי יהיה משחק חם בין שתי קבוצות רעבות. חיפה רוצה להוכיח שהיא היא האלטרנטיבה למכבי. ירושלים רוצה להוכיח שהיא יכולה להגיע מוכנה למבחנים. נדב כהן מכין אותנו למשחק גדול

לאחר התבוסה שספגה הפועל ירושלים בנוקיה ביום ראשון, העלה גולש באחד הפורומים העוסקים בכדורסל ישראלי דיאלוג קצר שניהל עם חברו:

"זה ממש נורא", אמר החבר, "אנשים הסתובבו כמו זומבים, מבט בוהה בעיניים, לא יודעים לאן ללכת ומה לעשות. לא מספיק שהם באים ממקום עני ומלא בעיות גם ככה, הם עוד חוטפים את המכה הזו".

ענה הגולש, מחובר לאקטואליה ולצרותיו של העולם: "זה באמת נורא מה שקורה בהאיטי".

"מי מדבר על האיטי?..." תהה החבר, מחובר יותר לאוסף האקלקטי שהתנהל בגופיות אדומות על הפרקט הדרום תל-אביבי.

אז נכון, אסונות אמיתיים כמו זה שהתרחש במדינה הקריבית הענייה מחזירים לפרופורציה אינצידנטים (ואני תמיד נזכר בירון לונדון כשאני משתמש במילה הזאת, לא שזה קורה הרבה) ספורטיביים כמו איך שנראתה ירושלים בנוקיה, אבל פרופורציות זה לא הכל בחיים. אם אתה קבוצת כדורסל, אתה צריך גם קצת הגנה.

ההגנה של הפועל ירושלים היא בין הגרועות בליגה (רק סוגרת הטבלה מר"ג והפועל עפולה גרועות ממנה), נתון בלתי נסבל לגבי קבוצה ששואפת לצמרת. מעבר לנתון הסטטיסטי היבש, צפייה במשחקי הפועל ירושלים נותנת לך את התחושה ששחקניה-ותסלחו לי על חוסר המקוריות המשווע-מסתובבים כמו זומבים, מבט בוהה בעיניים, לא יודעים לאן ללכת ומה לעשות. נכון שכמה משחקני המפתח של האדומים ממילא לא ידועים כשומרים גדולים במיוחד (נעימי, סימונס, ששון) ואפשר לקבל טעות הגנתית פה ושם, אבל בעיות ההגנה של ירושלים עושות רושם עמוק יותר מלקות של שחקנים.

14 שלשות ב67% הפציצה אריס סלוניקי על ירושלים במלחה, במשחק קריטי על ראשות בית ביורוקאפ. הפיצוץ ההתקפי הזה הגיע אחרי 48 נק' שקלעו היוונים במשחק הליגה האחרון שלהם לפני ירושלים, וגם אם נכון לומר שחלק מהשחקנים היו בזון (שלום לך ג'רמי ריצ'רדסון), כמות הפעמים ששחקני אריס זרקו כשהם פנויים היא על סף השערוריה.

גרוע מכך היה מה שקרה להגנה (?) הירושלמית נגד מכבי ת"א. מעבר ל13/25 מחוץ לקשת שהפציצו הצהובים (וגם במקרה הזה חלק נכבד מהשלשות מגיע כשהיריב פנוי לחלוטין), יותר מדי התקפות של מכבי ת"א גרמו למיס-מאצ'ים מביכים בהגנה הירושלמית, כאלה שהפגישו את יובל נעימי (שומר מזעזע בזכות עצמו) עם גבוהים מתחת לסל או את ששון עם שחקנים אתלטים שעשו מולו ככל העולה על רוחם.

ופה, מן הסתם, האחריות היא על המאמן. גיא גודס דיבר לפני המשחק בנוקיה על הקבוצה האיכותית שלו, שלא מפחדת לשחק נגד שום קבוצה. המילים האלה נראות ריקות מתוכן נוכח הצגת האימים של חניכיו (ושלו) ביום ראשון האחרון, והן יכולות לקבל משמעות רק אם ירושלים תעלה להתפוצץ על חיפה במוצאי השבת הקרוהב.

ולהתפוצץ על חיפה זה לא עניין של מה בכך. ג'ף רוזן ואבי אשכנזי חטפו לא מעט ריקושטים בתחילת העונה, עם ההחתמה השנויה המחלוקת של ג'יימי טיילר, הויתור על אירופה והלוק הלא מהוקצע של הקבוצה. מפה לשם, העניינים מתחברים על הכרמל. מקום שני, הגנה חזקה במיוחד (מובילה את הליגה יחד עם מכבי ת"א) והיררכיה קבוצתית ברורה ומגובשת עם דבון ג'פרסון אחד מעל כולם.

חיפה קבוצה קשוחה, מחוברת, יודעת מה היא רוצה מעצמה. כרגע, היא הנגטיב של הפועל ירושלים. ניצחון חיפני במלחה יכול להגדיר מחדש יחסי כוחות בין המועדונים האלה, להחדיר עוד יותר את התודעה שחיפה היא האלטרנטיבה הראויה של הליגה-היא ולא ירושלים שכושלת שוב ושוב במבחנים החשובים שלה, בעונה הקודמת ובאלה שכבר היו לה בעונה הנוכחית.

יהיה חם במלחה, חייב להיות חם ומעניין. צריך להיות שם כל מה שרוצים לראות מקבוצות רעבות שיש להן על מה להילחם. מחיפה אנחנו מצפים לזה, ירושלים כבר צריכה להוכיח שהיא מסוגלת לבוא מוכנה למבחנים. אחרת, אולי אפילו המורה יצטרך ללכת הביתה.