להתראות מוישל'ה
נדב כהן ,04/11/2008

בני השרון החזירה את מוישל'ה ויינקרנץ לקווים בקול תרועה רמה, אבל מסתבר שהכדורסל קצת השתנה בעשור האחרון. נדב כהן לא מצליח להסתיר את אכזבתו הקשה מהוויתור המהיר של המאמן הכי וותיק בליגה.

קיץ זה זמן טוב לחגיגות, וביולי השיקה בני השרון פסטיבל משלה. במרכזו של האיוונט עמד אדם רך דיבור בגיל העמידה, מוישל'ה שמו. האיש חזר לבמה המרכזית במקצועו, במה אותה עזב לפני 8 שנים ומאז לא ראה לעצמו סיבה לחזור. עד שבא אלדד אקוניס, שידל ופילל, דרש ולחש, ולבסוף התרצה מוישל'ה.

מה רבה היתה השמחה. כל עורך מיהר לשלוח כתב נמרץ אל מוישל'ה החביב, שהתמסר בנועם הליכותיו המפורסם אל הזרקורים. כן, הוא מאמן יקר ולא מוכן להתפשר על שכרו. למה? כי יש דרך וצורה, כי למאמן יש מעמד והוא חייב לשמור עליו ולא להיות תלוי בחסדיו של יו"ר כזה או אחר. "אם אתה זול, מתייחסים אליך בזול", נאום מוישל'ה ויינקרנץ. דברים כדורבנות. סוף-סוף מאמן שמכבד את המקצוע, לא מתפשר, מתעקש על דרך ותשתית בריאה.

לא, הוא לא שכח כדורסל. הוא עוקב אחרי הענף והמשחק הוא אותו משחק. קיצרו את שעון ההתקפה בשש שניות? נו, ביג דיל. הוא יבוא ויראה לכולנו שהשועל הזקן שם את כל הגורים בכיס הקטן של החולצה המגוהצת. הוא היה בכל המצבים, הוא מכיר את כל הסיטואציות, מה כבר יכולים ללמד אותו.

נניח, דני פרנקו והחולון הזאת שלו. אלופה עלק, שלא מצליחה לסגור את קאדר הזרים לפני תחילת העונה ומזעיקה את ליאור ליפשיץ ברגע האחרון. לא עושה שום רושם. אבל שריקת הפתיחה נשמעת, ומתברר שהחבר'ה האלה משחקים מהר. ממש מהר. והחילופים של מוישל'ה לא ממש במקום, הרוטציה לא הכי ברורה, ניהול משחק אפור ורדום. מזל שריצ'ארד רובי היה שם ברבע האחרון טו סמולר ד'ה השפלה.

טוף, נוסעים לגלבוע. אוהב את המקומות האלה, מוישל'ה, הוא גדל במשחקים נגד קיבוצים. שני זרים פצועים אמנם, אבל זה קורה בכדורסל. נכון, מוישל'ה? אתה זוכר את זה? דינמיקה של קבוצה, פציעות וכל זה. קורה. אבל גם בגן-נר יש איזה ילד על הקווים וגם הוא עושה לשועל בית ספר, וזה אפילו יותר משפיל.

מה עושים? הרי יש מעמד של מאמן, צריך לבנות תשתית נכונה ולא לעשות הכל חאפ-לאפ ומעכשיו לעכשיו. זה בתיאוריה. במציאות מוישל'ה לא מבין מה הוא עושה כאן. הוא בא לליטופים, לפרגונים, לכותרות על שועלים ותיקים. אז הוא קם והולך, אומר שהקבוצה צריכה זעזוע. לא, מוישל'ה, את הזעזוע היא כבר חטפה. ממך. והימים היפים של הפסטיבל בשרון נראים קצת רחוקים עכשיו, אבל כנראה שככה זה כשנגמר הקיץ.






כתבות אחרונות באתר
Print



ארכיון טורים
הצבעת אי-אימוןשובה של הקלישאה הלאומיתרגרסיה בתחרותיותשלשה לפוריםמודעות עצמית זה לא מספיקחם במלחה במוצ"שאקטיביזם שיפוטיסומכים על הניסיםמעבר אחד, שלוש שאלותג'נינגס הוא לאעברו את סימסטר א'מכבי "אנדרסון" ת"אמשחק של הפכיםעשינו הפוך, קיבלנו נס. ועכשיו לקצפתהתקווה האפריקאית בבייג'יןלהחזיק מעמד עוד יומייםטובה תחת טובה



© כל הזכויות שמורות
cker();