|
מחשבות לקראת הסיבוב השלישי
עידו אשד
,18/04/2006
עידו אשד במספר מחשבות נוגות יותר ונוגות פחות לקראת הסיבוב השלישי בליגת העל.
1.העובדה שאין לנו פלייאוף – זהו אנטי ספורט מקצועני במיטבו, הפלייאוף הוא חלק העונה בה מתמצות היכולות הפיזיות המנטליות והניהוליות של קבוצות ושחקנים. תחושת התחרות, הגעה לשיא ברגע נכון, עניין מהקהל. זוכרים את הסדרה של אשקלון ונהריה בשנה שעברה, עם הכרעה על הבאזר של קורי קאר? ממש חבל...
2. הסיבה הרשמית היא – ההחלטה על הפיינל פור. אז הלכו המחליטים ועשו לעצמם חיים קלים. יש פיינל פור, אז לא נעשה פלייאוף. שני סיבובים זה קצר מדי, אפילו הצלבה תהיה קצרה מדי, איך נמלא את הזמן? נעשה עוד סיבוב. אבל עם קצת יותר מחשבה אפשר היה לעשות את זה הרבה יותר טוב. למשל: אחרי 2 סיבובים מחלקים לפלייאוף עליון ותחתון – 6 הראשונות משחקות ליגה של שני סיבובים, וכנ"ל 5 התחתונות. כך גם ניתן פרס למצליחים להתברג לחלק העליון, וגם סדרות משחקים מרתקות בסיבוב השלישי (מכבי ת"א, ירושליים, נהריה, ראשון, גליל, הפועל ת"א בליגה בית חוץ – פיצוץ לא.) מאבק אמיתי על ירידה. חבל שלא חשבו עד הסוף... הדבר היחיד שדומה לפלייאוף יהיה העובדה שלרוב ישוחקו שני משחקים בשבוע, מה שיעמיק את השימוש בספסלים וייתן לנו יותר כדורסל ישראלי כבר השנה...
3. בעיה נוספת: מעבר לחוסר העניין, ליגה ארוכה כל כך תיצור בהכרח בטן רכה...קבוצות שלא יהיה להן עניין בליגה בגלל שירדו ליגה, או בגלל שבוודאות לא יהיו בפיינל פור ובוודאות כבר לא ירדו. במקרה כזה עלולות הקבוצות האלה לשחרר שחקנים כמו בשנה שעברה (גליל, בני השרון) ומטעמי חיסכון (אשקלון, הפועל ת"א) וזה עלול לגרור הכרעות לא ספורטיביות עבור הקבוצות שיש להן עדיין עניין. חשוב שהמנהלת תחמיר עם קבוצות שישחררו שחקנים לפני תום העונה.
4. חסרונו של הפלייאוף גם גורם להמשך העיוות ההיסטורי לפיו המשחקים "הגדולים" משוחקים בנוקיה, מה שהופך את עניין הביתיות לבדיחה. מעבר לגמר הגביע, גם הפיינל פור ייערך השנה בנוקיה, ושוב ייתן יתרון למכבי. זה יהיה עקום במיוחד, אם ירושליים תסיים ראשונה את הליגה. ההפסדים לבני השרון ולגליל היו יכולים להוות מהפכה של ממש בליגה עם פלייאוף, אבל יכול להיות שהידיעה שזה לא ממש משנה כי אין פלייאוף, מורידה את רמת המתח במכבי ומאפשרת לה להתכונן רק לפיינל פור, ולדאוג לליגה רק אחר כך.
5. לכן – ההשפעה החשובה ביותר של ארקדי גיידאמק לא תהיה הבאת זרים ושחקנים גדולים לירושליים ואפילו לא אליפות. הדבר הגדול שהוא צריך לעשות זה לבנות אולם כדורסל גדול ומודרני בירושליים, עם 15 אלף מקומות, ואז כל האירועים הגדולים ייערכו בבירת ישראל. גמר פלייאוף, גמר גביע, משחקי הנבחרת. ובבניין היכל ירושליים ננוחם!
6. ודרך אגב, נניח שהפועל ירושליים תיקח אליפות בנוקיה? So what? בכל מקרה, רק מכבי ת"א תשחק בשנה הבאה ביורוליג, וירושליים תשמח אם תמשיך ביול"ב... עולם כמנהגו נוהג, והקיבעון הוא אבי השיעמום... אישור לעוד נציגה ישראלית ביורוליג הוא מפתח להגדלת העניין בליגה (לא הגיוני שיהיו שתי קבוצות מהמדינה שזוכה ביורוליג פעמיים ואולי 3 ברציפות?)... הבעיה היא שהאיש החזק ביותר ללחוץ על היול"ב לעשות זאת הוא... שמעון מזרחי. אני מקווה ומאמין שטובת הכדורסל הישראלי עומדת מעל שיקולים אישיים של מכבי ת"א. ואתם?
7.ונסיים שוב עם החוק הרוסי – קרה הרבה העונה שבקבוצות זר נפצע או שוחרר, הן משחקות עם 3 זרים, הרבה פעמים אפילו 3 ישראלים על המגרש – ומנצחים...זה לא מפתיע שזה קורה בעיקר בקבוצות הקטנות, שהביאו זרים זולים ולא ממש טובים, ולפתע מבינות שישראלי טוב שווה יותר מזר גרוע (ממש הפתעה גדולה...) 4 זרים זה ממש יותר מדי והיתה החלטה שגויה של המנהלת, שכבר דנו בה רבות. לקראת השנה הבאה קבוצות צריכות להכין סגל ישראלי טוב, שזה אומר לפחות 5 ישראלים בכירים שיכולים לשחק 20+ דקות, במיוחד בהתחשב באורך העונה ופציעות... העובדה שמותר להביא זרים בלי הגבלה אמורה להיות רלבנטית רק לקבוצות של היול"ב (מכבי וירושליים). כל השאר – יביאו שלושה או גג ארבעה שחקנים זרים (עדיין לא ידועים לי חוקי ההחלפה של זרים תחת החוק הרוסי) וישחקו עם ישראלים. עופר ברקוביץ' כבר התחיל במצווה וישחק עד סוף העונה עם שלושה זרים. לא כדי לחסוך כסף, אלא כי הוא מאמין שהקבוצה שלו נראית טוב יותר במבנה הזה. ומי שחושש שקבוצות יביאו 7 זרים יתבדה. זה לא כדאי, זה גורם למתח וחוסר חיבור, והקבוצות שיעשו את זה לא יצליחו. טוב תעשה המנהלת אם תוסיף את עניין הרשמת 4 זרים בטופס המשחק לחוק. זה יעזור לכל הקבוצות...
לשנה הבאה נקווה שהפלייאוף יחזור ואיתו ההבטחה לתחרותיות ועניין. המחזור האחרון היה מרתק ולשמחתנו אין אף משחק עם תוצאה בטוחה... שימשיך ככה עד הסוף ונהיה שמחים בחלקנו. חג שמח.
כתבות אחרונות באתר
|
|