ספסל- הבית של הכדורסל הישראלי - אינפורמציה, סטטיסטיקה וחדשות יומיות על כל השחקנים, הקבוצות והליגות

עבים בעפולה וגשם של סלים
עידו אשד ,19/02/2008

עידו אשד נזכר בנסיעות של הפועל חולון לעפולה בשנות ה 80 ומתרשם מחולון של שנות האלפיים.

בקבוצה העליזה של חולוניה בשנות ה 80, אהבנו באופן מיוחד את המשחקים בעפולה. זו היתה הנסיעה הרצינית הכי קרובה, כך שגם הרגשנו באמת שזה משחק חוץ, אבל לא סבלנו יותר מדי מהדרך. בעיקר היו אלה עופר יעקובי ומוטי דניאל עם הטייפ הענק בספסל האחורי, משמיעים שירים ומשנים להם את המילים: cherish for love הפך ל"שמש גדולה", get down on it נהיה "יש כאן אונס", והפזמון של drop the pilot התדרדר מ I am the one you need ל "אנו מאוננים"... אתם מזמזמים את זה עכשיו? דמיינו את דייזי בארמור צועק את זה בלי להבין מה הוא אומר... המשחקים אז היו בגורן יזרעאל, ונפגשנו שם עם אושיות כדורסל כמו קארל נברסון, אריאל פורת והסנטר הגדול צ'ט נלסון.

אתמול היו הרבה עבים בשמיים, ועוד כמה באולם. ווטסון הוא עבה מהיר, רכישה מצויינת של דורסמן. משחק על תקן ישראלי, חזק ואתלטי, ויוצר מיסמץ' לשומרים. הוא נהדר בפתיחת כל משחק ואחר כך מתקרר. מולו פותח טונג'י, שהוא עבה אתלטי. קריירת האיגרוף בנתה לו גוף מדהים, והמקום שבו מתאגרפים חזקים הוא בעיקר הבטן. מי שראה את האקורדיון שיש לו שם מבין. זה מה שמאפשר לו לקפוץ לאותו גובה בדקה הראשונה וגם ה 40, גם אם שאר הגוף עייף כבר. טונג'י הוא סנטר מוסר ברמה של וויצ'יץ', אם לא יותר טוב. הוא מוסר לשחקנים פחות טובים מהמטרות שיש לניקולה, אבל מצליח לסדר אותם ללי אפ קל מעמדת הרכז בהיי פוסט. לצלם וללמוד.

טראומת חצי הגמר עושה את שלה, ומחליפי חולון מתגלגלים למגרש בקצב טוב, נותנים לכוכבים לנוח. בסוף הרבע הראשון איכות הספסל בולטת. מצד אחד קובייל מחטיא קרש סל לבד, מצד שני עמית תמיר מוסר מאחורי הגב לקמפבל שבא כ(סמי) טריילר לדאנק קל. אבל הרבע השני של חולון נוראי. סימונס מתחיל כל משחק גרוע, לוקח לו הרבה זמן להתחמם ולמצוא את הקצב שלו. אולי במשחק הבא יעלה מספסל? הוא מאבד המון כדורים (8 במשחק!), משחק לבד, ומעצבן את החברים שלו. טונג'י מחלק סוכריות להול, וחולון נכשלת בהגנה עליו. כדי למנוע מסירה פנימה צריך ללחוץ אותו ולסגור זויות מסירה, לא רק לנסות לסגור את הגבוה בפנים. במחצית 16-6 באסיסטים לעפולה!

הגור של אריאל פורת הגדול כאילו נשאר תקוע בזמן, ונראה כמו שחקן מהקבוצה של אבא שלו. לא אתלטי, לא מהיר, לא גבוה, אבל איזו חוכמת משחק, איזו התמצאות, ואיזה סט שוט. שם את הכדור על המצח והרשת לא זזה. לוקח ריבאונדים מעל הקפיצים של חולון, יודע להיות במקום הנכון. אבל עפולה מסתבכת במחצית השניה במשחק העומד. היא יודעת שהיא חייבת להשיג נקודות קלות במתפרצות, אבל דווקא שם הם מאבדים שוב ושוב את הכדור, וכשאתה מאבד במתפרצת, זה סל קל בצד שני. סימונס מתחמם וחולון נכנסת לקצב לקראת רבע רביעי משובח.

הכי עבה על הפרקט הוא פי ג'יי טאקר. דורסמן התאמץ להביא אותו לחולון בתחילת העונה, כי הבין שהוא ייתן לו משהו מיוחד ויתאים לו לקונספציה. הוא רחב כל כך, שהוא עושה פאולים רק כי הוא עובר ליד שחקנים. אבל דורסמן הפך אותו מחיית טרף שדורשת את הכדור כל הזמן, לשחקן קבוצתי שלוקח 9 ריבאונד, מוסר 4 אסיסטים, וקולע רק כשהוא יכול. כמו כן מנצל הפי ג'יי את האתלטיות והכח כדי לשמור ולשתק כל מי שמיקי מבקש ממנו. ממש מטאמורפוזה רצינית, שתשתלם לחולון בהמשך. הוא סיים עם מדד 21, נקודת מדד פחות מסימונס וקמפבל שקלעו הרבה יותר. נהדר.

אבל הכי עבה באולם הוא מיקי דורסמן. כששיחקנו יחד בנוער של חולון הוא היה נער חתיך ואתלטי, קלעי ואיש מצחיק מאוד. הוא נשאר מצחיק, ועדיין יכול לקלוע מקרוב. אבל הוא מבין כדורסל, ובנה קבוצה לפי תפיסת עולמו. העבודה מתחילה לתת פירות, וגם שכר הלימוד של הסיבוב הראשון וחצי גמר הגביע מתממש. ניהול משחק נהדר, שימוש מצוין בסגל, החלפת הגנות במחצית השניה שחנקה את עפולה, והעיקר בשבילו – ההחזרה לחיים של אבישי גורדון. מיקי הוא אדם רגיש, והייבוש של גורדון הטריד אותו. הוא מאוד שמח על ההזדמנות, שלח את אבישי לקלוע את הטכני שקיבל אבנר יאור, ומשם העסק התעורר. למרות שמורן רוט היה טוב, כבר משחק שני שברבע הרביעי מקבל את המושכות גוני יזרעאלי, שהתרגש מאוד מהחזרה לעמק המשפחתי שלו. גוני הוא רכז אמיתי ששולט בקצב, והוא יעיל יותר בסוף משחק ממורן שרץ כמו השפן של אנרג'ייזר בלי הפסקה. בדקה האחרונה מיקי מרכיב אותם יחד כדי לשמור על הכדור, וזה הרכב מעניין שאולי נראה יותר בהמשך. סימונס מלהטט נגד הגנה מותשת, וקמפבל הרוצח השקט גומר את העבודה ומאפשר לגוני לשפר את מאזן האסיסטים שלו, כיאה למלך המוסרים של העונה שעברה.

כשהיינו מסיימים את המלאכה בגורן בניצחון, היינו יורדים חזרה דרומה ועוצרים במסעדת יונס. כשהבעלים היה רואה את האוטובוס הוא היה מתחבק עם העובדים. מעולם לא ראיתם שולחנות עמוסים כל כך, מחוסלים על ידי מעטים כל כך, מהר כל כך. כמויות בשר עצומות נעלמו בדקות. אבל אם היינו מפסידים, יוז'י המנהל היה מוציא קרטון עם סנדוויצ'ים פסטרמה. בגלגול הזה של חולוניה, דורסמן לוקח את הקבוצה למסעדות יוקרה בתל אביב. פלא שהם עבים?