ספסל- הבית של הכדורסל הישראלי - אינפורמציה, סטטיסטיקה וחדשות יומיות על כל השחקנים, הקבוצות והליגות

עלילות הילד רובי ומיקי קם
עידו אשד ,29/01/2008

עידו אשד היה אתמול בזיסמן ומביא את הרשמים שלו מהקרב בין חבורת רובי והישראלים לבין כנופיית מיקי והזרים

בשנים האחרונות, היית יכול להגיע לזיסמן 10 דקות לפני המשחק, ולחנות בחניון המסודר הצמוד לאולם. אתמול היה משמח לחנות "בצל" האקליפטוסים בחורשה שליד האולם, כמו בימים של רמת גן הגדולה של שנות ה 90. האחראי על האולם היה אופטימי, וחשף לאור הניאונים מתוך הקיר את היציעים הלבנים שמאחורי הסלים, שלא ידעתי שבכלל קיימים. אבל חולוניה מילאו את היציע המרכזי, והאוהדים של רמת גן הם עדיין בעיקר הדי ג'יי והכרוז. אנשי רמת גן עורו נא, יש לכם אחלה קבוצה מתחת לאף!

מיקי דורסמן לוקח מחברו ומנכ"לו טובי שוורץ כוס קפה שחור אחרי טקס הצגת השחקנים. יש לו זמן. אחרי השלשה הראשונה של אורי יצחקי, מיקי עדיין בפינה של המגרש, שותה קפה ואפילו לא רואה את הסל. רובי בלינקו שגדל עם ריח פרדסים של כדורסל ישראלי משובח, מגרשי הבלטות בשרון וצלצול הפסקות של בתי ספר תיכון, מעלה שלושה ישראלים בחמישיה, ומשתמש בזרים רק כשהוא חייב. רק בסוף המשחק אתה נזכר שג'רום "ביסלי גריל", שהיה אמור להיות היתרון הגדול שלו, בכלל לא שיחק.

חולון לא משחקת שום תרגיל. מתפרצת, מעבר, ומקסימום בין שניים וחדירה. כדורסל NBA אבל עם ביצוע של ליגה ב' איזור שפלה. מורן רוט וסימונס מאבדים כדור אחד על כל מסירה מוצלחת, ורמת גן בורחת. אורי יצחקי הנפלא עושה 11 נקודות ברבע הראשון, ומזכיר לנו את הפוטנציאל שמדברים עליו מכיתה ז'. החברים יניב וטל כבר מלהטטים באירופה הרבה זמן, ואורי בדרך. מוטב מאוחר... הרכב הפורוורדים של חולון יכול להיות קטלני אם זה הולך. הבעיה שהוא מאוד תלוי בסימונס, שאמור לשחק כמספר 2 ולעזור לרכז. אבל סימונס הוא לא סווינג מן, מקסימום ווינג מן, שחקן כנף שמחכה לכדור ולא יוצר בשביל אחרים. רק טאקר הוא באנקר, כל כדור ליד שלו מגיע לתוך הטבעת. אז למה לא מוסרים לו יותר? מיקי מרגיש שהעסק צולע ומכניס את גוני איש העמק ומאליק דיקסון. טובי שוורץ לידי אומר – זה היום של מאליק. דיקסון עונה בשלשה מהירה ושוורץ מחייך.
הקבוצות קולעות 7 שלשות יחד ברבע, עם תוצאה של ה"ישראל סברס" בליגה הבין יבשתית (מי שזוכר שיגיד מ.ל. קאר 3 פעמים).

מיקי עדיין יושב, הפעם באמצע הספסל ליד אבישי גורדון. הוא מחזיר את החמישיה הראשונה למגרש, גוני ומאליק יושבים מאוכזבים. אבל ההרכב דורש מספר 2 אמיתי ומאליק נזרק חזרה, וגם אבישי עולה אחרי הרבה זמן, וההרכב הזה זורם טוב ומצמצם. בדקה ה 14 תדהמה – מהומה קטנה מתפתחת לתגרה, ורוב בראון יורק על פי ג'יי טאקר. חוץ מזה שהוא מגעיל, הוא גם מתאבד. לטאקר נדלקה נורת הכבוד האדומה, ולוקח הרבה זמן להרגיע אותו. מי שבולט בדקות האלה הוא סמי בכר, שמזכיר כמה חשוב ששופט יהיה החלטי, נחרץ וסמכותי, בלי קשר לשריקות נכונות או לא. בהיעדר גבוהים אמיתיים, דורון קרמר, עמית וקולגה, הופך לגוליבר בארץ הפורוורדים, לוקח שחקנים על הגב ונלחם בסבא לקסר. היינו כחגבים. רובי עושה את החילוף הסוציאלי ומכניס את אור ברנר, הבן של הבוס. חולון לא מנצלת את זה, ואור דווקא משחק טוב, ורמת גן יורדת ב 7 הפרש אחרי מחצית מצויינת. חולון משחקת זוועה, ובזכות אחוזי עונשין נדירים (22 מ 22 בחצי!) עדיין במשחק. הקהל של חולוניה מדהים במחיאות כפיים של כדורגל אנגלי. לשחקנים שיורדים. אשקרה התבגר הקומץ.

פתיחת החצי השני, סימונס מחרב את חולון, מאבד כדורים ואת יצחקי, וכבר 13 הפרש. מיקי קם, מוריד את המעיל. נהיה לו חם. יצחקי אדיר, כדיר נדיר, והילדים של רובי משחקים ללא אגו, מוצאים שחקן חם, סבלניים ויעילים להפליא. מולם חולון נראית עצבנית ולא מחוברת. ב 15 הפרש מיקי קם שוב, זורק חזרה את גוני, ובלית ברירה מכניס את הג'וקר – טוני ווישהאם. הבנאדם חי בזון 24 שעות ביום, רק תן לו פיגור וכדור. 5 מ 5 עם שלוש שלשות כשהרשת לא זזה, כמו נגד בני השרון, וההפרש נאכל במהירות. רובי מגיב מצוין. כדיר מקבל את פרס הטוני, ומחבק אותו חזק. טוני מחטיא 3 רצוף, ורמת גן חוזרת לשלוט. ווטסון וגוני זורקים עקום, אבל מאליק מסדר יתרון ראשון לחולון, ושוורץ בעננים. משחקים כאלה מוכרעים על הקו. יצחקי וטולברט לא ממצמצים, ורמת גן עושה execution, תרתי משמע (28 מ 30 מהקו במשחק). המזכירות נותנת לשעון לרוץ 4 שניות. חולון קצת מוחים, אבל לא מתייחסים. אולי זה עלה להם במשחק. טוני מקבל את ההזדמנות הגדולה מסמי בכר. 3 הפרש, 3 זריקות, שניה על השעון. זה מאוד קשה. טוני קולע שתיים באדישות, ואז מחטיא את האחרונה. חולון כואבת אבל יודעת שלא הגיע לה לנצח את סיירת חרובי. בליגה של חוק רוסי עקום, 6 זרים בחלק מהקבוצות, רובי עדיין חולם על כדורסל ישראלי, משתמש בישראלים ומחזק עם זרים, כמו שצריך, ואתמול קיבל על זה פרס ראוי: סגירת ניצחונות על כל ה"גדולות", והכרזה של היושב ראש על חוזה לשנה הבאה. הילד רובי מתבגר ועולה כיתה, ואפשר להבטיח לכם, שהפטל לא יעלה לו לראש.