קר שם בפנים
עידו אשד ,14/01/2008

עידו אשד זכה להיות בין המעטים שקפאו הערב באולם הפחים, וחזר עם תובנות על ווטסון, הרוטציה, סימונס ונהריה, ועל הדרך גם מסכם בקטנה את הסיבוב שהיה.

הכנסתו של כריס ווטסון לחמישיה הופכת את החוק הרוסי לבדיחה עבור חולון, ומעניקה למיקי דורסמן גמישות מקסימלית בשימוש בסגל העמוק שלו. ווטסון לוחם על, מסיים טוב מתחת לסל ושומר בשביל כולם, ובעיקר הופך את טאנוקה בירד לנער הפוסטר היקר בהיסטוריה של הליגה.

בפתיחה חולון משחקת מבולגן, אבל ליד הברדק של נהריה זה מספיק להובלה ברבע הראשון. הקור העז מקצין את בדידותם של השחקנים על המגרש, ובזכות חוקי המנהלת, קבוצת המעודדות קופאת בצד בלבוש מינימלי, ורוקדת בפסקי הזמן לעיני 20 עיתונאים ומצלמות הטלוויזיה. הקור מחייב פרקי משחק ארוכים לכל שחקן, וחימום ארוך לפני כניסה מחודשת. גם המשרוקיות קפאו, ואיפשרו להרביץ חופשי, אבל לפחות היו יציבות בשתיקתן.

טרה סימונס, האיש והטייטס, משמש כתחנה סופית, מחפש רק לקלוע, וכשזה לא נכנס (1 מ-10 בחצי הראשון) הוא נראה אומלל. אבל מיקי מתעקש עליו, כי הוא יודע שבמאבקים עם הגדולות באמת הוא יהיה משמעותי, ואכן במחצית השניה הוא יישר את המספרים.

חזרתו של גוני יזרעאלי מוסיפה עוד מימד לחולון, ובעיקר מדרבנת את מורן רוט לעבוד ללא ליאות ולא לשמור כוחות, כי הוא יודע שיש לו מחליף מצוין על הספסל. חזרתם של ווטסון ויזרעאלי לרוטציה הכניסה לפריזר גם את אבישי גורדון, שהיה הגארד הפותח עד לפני הפגרה. היום הוא התחמם 40 דקות ולא נכנס לדף הסטטיסטיקה.

דורסמן לומד מהטעויות של קטש, וקיצץ את הרוטציה. טאקר הבלתי עציר, סימונס, מורן רוט ואריק קמפבל הבלתי נלאה הם העוגנים (כולם עם 34 דקות פלוס!), והשאר חוטפים פירורים. זהו ספסל יקר ועמוס, שהכסף של מיקי הבעלים יאפשר למיקי המאמן לנהל בשקט.

קבוצתו של אריאל בית הלחמי, בעיני מהמאמנים הטובים בליגה, נקלעה בסיום הסיבוב הראשון למיני משברון. העסק לא מתחבר כבר מתחילת העונה, ובכל נקודת מבחן הם מפספסים בקטן. אריאל מנסה הרכבים, ודווקא כשהוא מתייצב עם קוז'יקרו וסוכר, הוא חוטף טכנית וההפרש חוזר ל-20.

הקבוצה שלו נראית קצת חסרת מנוחה, חלק מהשחקנים הזרים עושים פרצופים, ורק ברק פלג, כמגדלור על נחל הגעתון, אוסף את כולם ומרצה בהם תורת לחימה מימי הסיירת. אשאנטה ג'ונסון הוא שחקן בקלאסה אחרת. זז וקולע ברמת יורוליג גבוהה, אבל הערב לא היה לו עם מי לשחק. דווקא הוא מאבד כדור מומנטום וההפרש עולה חזרה. העבירה החמישית של קוז'יקארו סותמת את הגולל על סיכויי נהריה לחזרה.

נראה שאנחנו משחקים כבר עונה שלמה, ורק סיימנו סיבוב. שלושה מאמנים כבר התחלפו, מכבי נחלשה והספיקה להתחזק חזרה עם צביקה, ירושלים מדשדשת... יש לנו ליגה צפופה ומרתקת, אין אף משחק בטוח מראש, ואתמול ניצחה האחרונה את הראשונה, בחוץ. רצף נצחונות קצר יכול להרים קבוצה לטופ, בעוד שניים שלושה הפסדים יכולים להביא לסכנת ירידה.

הרבה ישראלים משחקים טוב ומתקדמים, וכל הקבוצות רציניות ותחרותיות. כך ליגה צריכה להיות, ונקווה לסיבוב שני טוב לא פחות. ובמקום להתעקש על מזגנים באולמות, נא להוסיף לתקנון – הוראות למפעילי התנורים.






כתבות אחרונות באתר
Print



ארכיון טורים
עבים בעפולה וגשם של סליםגע-גע-גע ופולועלילות הילד רובי ומיקי קםסיפור ראשון ליונתן הקטןערב כחול עמוקשנת המאמןכח צביקההטוב, הרע והלא נוראאז מה היה לנו שם?לראות ציפורים אדומותזה שעולה, או זה שיורד?מחשבות לקראת הסיבוב השלישיסיפור על 4 זרים מוזריםתנו לו צ'אנס



© כל הזכויות שמורות
cker();