את ההערכה הרבה שלי כלפי אוהד יתום רוב קוראי ספסל מכירים ("מלח הארץ" טור שנכתב עליו ע"י לפני שנה ), אבל משהו במשחק אתמול קצת הפריע לי ובטח לשתי קבוצות במיוחד, הפועל כפ"ס/כוכב יאיר והפועל יקנעם/מגידו.

אליצור רמלה, קבוצתו של יתום, אירחה למשחק הראשון בפלייאוף התחתון את הפועל לב השרון המסובכת עד עמקי נשמתה במאבקי ההישרדות בליגה. עבור רמלה שקצת התאכזבה מהעובדה שלא העפילה לפלייאוף העליון המשחק מול האדומים מה"סאונה" לא קבע דבר שכן הם כבר הבטיחו את הישארותם בלאומית עוד לפני פתיחת הפלייאוף התחתון.

מספר ימים לפני ההתמודדות קיבלתי כמה פניות מאנשים שמבינים דבר או שניים בליגה שטענו כי למשחק מול לב השרון רמלה "תעלה עם הנוער". אלה משפטים אותם אני מקבל על בסיס שבועי ובד"כ לא מתרגש מהם. מה גם שאני מכיר קצת את יתום ויודע עד כמה חשובה לו קבוצתו לשעבר, הפועל יקנעם/מגידו, שנמצאת במאבק ישיר מול לב השרון כנגד הירידה לליגה הארצית.

אלא מה, כנראה שהחששות של אותם גורמים התממשו על המגרש. כבר מהחמישייה שבה פתחה רמלה הבנתי שלא הולך להיות כאן משחק רגיל. יתום בחר לפתוח עם אסף אוחנה ועידן רג'ואן שלא קיבלו יותר מדי צ'אנסים העונה, אור זינדרמן, אילן ברקוביץ' וראיין בייקון. סטייסי מורייני שסחב על גבו את הקבוצה במשך שלבים רבים בעונה "חיכה" להזדמנות שלו על הספסל.

ללב השרון לקח קצת זמן להבין מה קורה אבל בשלב מסוים היא הצליחה לפתוח פער דו ספרתי. רמלה חזרה למרות שיתום לא הכניס את התותחים הכבדים ונתן להם מנוחה גדולה (בשלבים רבים במשחק רק זר אחד של המקומיים היה על המגרש, ברקוביץ' שמשחק מדי ערב מעל ל-35 דק' הוגבל ל-23 דק', מורייני כמות זהה ואוהד כהן רק 14 דק'). בסופו של דבר הצליחה רמלה לחזור לעניינים תודות ליום התקפי טוב של אסף גוטרמן שלקח את הצ'אנס שקיבל בשתי ידיים, אבל את המשחק עצמו לב השרון השכילה לנצח אחרי שבעה הפסדים רצופים! מעניין מה היה קורה אם רמלה הייתה משחקת בשיא הכוח.


מורייני. מחכה לטיסה הביתה

בסיום המשחק ביקשתי מהכתב שלנו במגרש, שלום סיונוב, שישאל את יתום לפשר ההחלטה לשתף כ"כ הרבה שחקנים בזמן שהמשחק הזה כה קריטי עבור קבוצות התחתית. לזכותו של יתום ניתן לומר שתשובתו מתקבלת, אם מסתכלים על זה מהכיוון של רמלה: "רצינו מאוד לנצח אבל מצד שני רצינו גם לתת הזדמנויות לשחקנים שלא שיחקו השנה יותר מדי כמו עידן רג'ואן ואסף גוטרמן שלדעתי היו טובים מאוד. אנחנו נמשיך באותו קו עד סוף העונה.".

באותו הזמן עירוני נהריה של שי מינסטר התמודדה בביתה מול הפועל כפ"ס/כוכב יאיר. הצפוניים נמצאים במצב זהה לזה של רמלה וכבר הבטיחו את הישארותם בליגה. גם בנהריה יש סגל שחקנים צעיר ואפילו כזה שגדל במחלקת הנוער בעיר, אבל למינסטר היה חשוב יותר לשמור על ספורטיביות ולנצח את המשחק. אריק טריימל כמעט ולא ירד מהמגרש (37 דק') מרכוס גיניארד קיבל כמעט 31 דק' ואבי אליהו 32 דק'. את המשחק מיותר לציין שנהריה ניצחה.

חשוב לי להבהיר נקודה אחת כדי שהדברים יהיו ברורים. אני לא מטיל דופי ולו לרגע אחד באמינות וביושרה של אוהד יתום או אנשי רמלה. ברור לי שהדברים נעשו בתום לב וללא כוונה לפגוע באף קבוצה, אבל הציפייה שלי ושל כל חובבי הכדורסל הישראלי בכלל והליגה הלאומית בפרט היא שעד לרגע האחרון מאבקי התחתית יוכרעו על הצד הספורטיבי ביותר כאשר כל קבוצה עושה את הכול בשביל לנצח את השנייה. נקווה שהדברים שנכתבו ישנו משהו בתפיסה של חלק מהקבוצות לגבי הפלייאוף התחתון ושבשונה מהכדורגל הישראלי, בספורט הקבוצתי המצליח ביותר של מדינת ישראל ההכרעה תינתן על המגרש.


כהן. בקושי ושותף