המסע של הפועל ת"א בעונה החולפת בגביע המדינה היה באמת מופלא. יש כאלה שהשוו אותו לזה של קבוצת הכדורגל ברחבי אירופה ב-2001/2 שהסתיים כזכור רק בסן סירו מול מילאן הגדולה ברבע גמר גביע אופ"א. האדומים שהגיעו כאנדרדוג מובהק לכל הסיבובים בגביע המדינה הצליחו לנצח את הפועל חולון ומכבי חיפה בדרך להפסד המרגיז בנוקיה לברק נתניה.

הבעיה היא שמאותו הרגע החלו הבעיות. אין מה לעשות, קבוצה בליגה השנייה בישראל שמשחקת עם שני זרים בלבד ועם סגל ישראלי טוב ככל שיהיה, אבל כזה שלא מתאמן ומשחק באינטנסיביות של הרמות הגבוהות ביותר בארץ, לאורך זמן יתקשה ויסבול מההרפתקה, אפילו בסטנדרטים של מדינתנו הקטנה.

לראייה ניקח את המשחקים של האדומים בגביע ונשליך אותם על הליגה. ב-9 לינואר ניצחה הפועל את מכבי חיפה ברבע הגמר לאחר מותחן גדול שהסתיים בהארכה, 92-106. שבועיים לאחר מכן כשהראש של מתן נאור וחבריו נמצא עמוק עמוק בחצי הגמר הפסידה הקבוצה להפועל כפ"ס/כוכב יאיר בהדר יוסף! וזאת לאחר שהתעללה בכל קבוצות הלאומית במשך סיבוב שלם בתוצאות שלא נראו כבר הרבה זמן בליגה השנייה.

אוקיי, אז אולי זה היה הפסד מפתיע שלא יחזור על עצמו? מסתבר שלא. לאחר חצי ההפסד המר בחצי גמר הגביע לברק נתניה, 78-77, הגיעה המפלה הגדולה. שחקנים החלו להיפצע, הכושר כבר לא היה כמו בתחילת העונה והעומס וההשקעה של הפועל בגביע התחילה לתת את אותותיה על הליגה.


אוטר בחצי הגמר נגד ברק נתניה

ניצחונות בשיניים על קבוצות כמו עירוני ר"ג, באר יעקב ויקנעם/מגידו אותם הביסו האדומים בסיבוב הראשון, ההפסד להוד השרון ב...הדר יוסף, קבוצה שכמעט ירדה ליגה בסיום העונה, מ.כ הבקעה (והפציעה של אדריאן אוטר), ההפסד במשחק מס' 1 ברבע גמר הפלייאוף ליקנעם/מגידו (בו נפצע גם מתן נאור) וגולת הכותרת, הסוויפ המאכזב נגד הבקעה.

איך כל זה מתקשר לליגה הבלקנית? מאוד פשוט. מסגרת נוספת לקבוצה בליגה השנייה, חזקה ככל שתהיה ועם מאמן גדול ככל שיהיה, זה פשוט דבר לא הגיוני בעיקר בנושא של העומס ובוודאות יפגע לארז אדלשטיין בעונת המשחקים הקרובה.

הליגה הבלקנית היא לא היורוליג, היורוקאפ ואפילו לא היורוצ'אלנג', אבל בכל זאת משחקות שם כמה אלופות של מדינות הבלקן וקבוצות צמרת ש"קצת" יותר חזקות מהוד השרון, כפ"ס/כוכב יאיר או אפילו אליצור יבנה.


האינפלציה תפגע באדומים


טענה שנייה למה להפועל אסור לשחק בליגה הבלקנית היא חומר השחקנים שלה. ביטולו של החוק הרוסי יגרום לאינפלציה בכדורסלנים הישראלים ששיחקו בעונה החולפת בליגה הלאומית וירצו בוודאות לעשות את הקפיצה לבמה המרכזית של הכדורסל הישראלי. מספיק שנסתכל על תחילתו של שוק העברות בקיץ הנוכחי כדי לראות את תחילת הנדידה של שחקני הליגה השנייה לראשונה (נמרוד טישמן – מיקנעם/מגידו לגלבוע/גליל, גלעד קרני מבאר יעקב לאשדוד והיד כמובן עוד נטויה ובשבועות הקרובים נשמע על עוד כמה החתמות באותו הסגנון).


טישמן. הוא עבר עזב את הלאומית

עם כל הכבוד לשם הפועל ת"א ולאדלשטיין (ויש לא מעט כבוד) שחקנים צעירים וגם כאלה שכבר מאסו ברמות של הלאומית ינצלו את האפשרות שניתנה להם ויגיעו לקבוצות ליגת לוטו גם במחיר של הכנסה יותר נמוכה.

במצב הזה להפועל למעט מתן נאור לא יישארו ישראלים ברמה באמת גבוהה שיוכלו להתמודד גם העומס ובעיקר עם הרמה הגבוהה בהרבה מזו שיש במחוזות הליגה השנייה. שני אמריקאים טובים ככל שיהיו לא מספיקים בשביל לשחק בשתי מסגרות או אפילו שלוש (גביע המדינה) וגם להצליח בהן, אחת מהמסגרות תיפגע וההיסטוריה מוכיחה כי הליגה המקומית היא זו שסופגת את המכה החזקה ביותר.


החתמת דרכונים


לוחות הזמנים זו עוד סוגיה בעייתית מאוד עבור הקבוצה מהדר יוסף. מבדיקה ראשונית עולה כי משחקי הליגה הבלקנית משוחקים בימי שלישי או רביעי. גם משחקיה של הפועל ת"א בלאומית נערכים ביום שלישי, ככה שלאדומים יש בעיה.

נניח ויימצא הפתרון ואיגוד הכדורסל יסכים להזיז את משחקיה של הקבוצה או שהנהלת הליגה הבלקנית תזיז את שלה (מה שמסתמן כפחות סביר כי היא צריכה להתחשב גם בשאר הקבוצות שמגיעות מסרביה, מקדוניה, בולגריה ועוד), עדיין נוצר מצב בו הפועל תשחק שני משחקים בטווח מאוד קצר של יומיים-שלושה. מה גם שהנסיעות למזרח אירופה הן לא פיקניק וכל משחק באחת ממדינות הבלקן מצריך בד"כ טיסה קשה אחת או אפילו שתיים אליהן תתלווה גם נסיעה ארוכה באוטובוס עד להגעה ליעד הנכסף. לא דברים אידיאלים לשום קבוצה ולא משנה אם זה מכבי ת"א, הפועל ירושלים או הפועל ת"א.

שיקול נוסף הוא כמובן הנושא הכלכלי. בעונה שעברה להפועל ת"א היה את התקציב השני בגודלו בלאומית (לאחר מ.כ הבקעה) ועמד על סביבות ה-2 מיליון ₪. בכדי לשחק באירופה ולא משנה באיזו מסגרת, הנהלת הקבוצה תצטרך למצוא לפחות עוד כמה מאות אלפי שקלים ואולי קצת יותר מכך כדי לגרום לרצונותיה להתממש. אסור לשכוח שכל משחק באירופה כולל טיסה, אוטובוסים, לינה במלון ועוד דברים נלווים). אז נכון שלא מזמן הקבוצה חתמה על חוזה פרסום עם ספונסר חדש (מצרפלס) שמכניס לה סכומי כסף נאים ובמקביל ארז זייציק, המנהל השיווקי של המועדון, עושה עבודה נהדרת בחיפוש אחר עוד ועוד נותני חסות, אבל בסופו של יום השתתפות במפעל כזה יכולה להכניס את הפועל בסיטואציה מסוימת גם לגירעונות.




הטענה האחרונה היא נושא ה-"צעד צעד". למי ששכח הפועל אוסישקין ת"א הוקמה לפני ארבע שנים בלבד. היא אומנם עשתה דרך יפה מאוד בשלוש שנותיה הראשונות כשהצליחה להעפיל שלוש פעמים ברציפות עד לליגה הלאומית, אולם המכה הקשה שספגה השנה יחד עם ההשקעה הגדולה בכל האספקטים מצד אנשי הקבוצה (מקצועיים, כלכליים ואפילו תקשורתיים) בניסיון להעפיל לליגת לוטו (בצורה ערכית וספורטיבית), גרמה ללא מעט אוהדים וגם אנשים בתוך המערכת, להיות קצת יותר שקולים ולהוות את הקול השפוי בתוך ראשו של הסוס הדוהר.

הפועל ת"א זה דבר חדש בכדורסל הישראלי, קבוצת אוהדים שבינתיים מצליחה מעל למצופה. עד עכשיו כל ההחלטות שלקחו אנשי המועדון היו נכונות ובעיקר שקולות ולא מופרזות. הרצון או יותר נכון החשיבה להשתתף במפעל אירופאי, מסתמנים כסדק הראשון בסדרת ההחלטות הנכונות של הנהלת הקבוצה. אין מה לעשות השתתפות באירופה לקבוצה בליגה השנייה בישראל גדולה ככל שתהיה זוהי פשוט הרפתקה עם יותר מדי סימני שאלה ואפשרויות להפסיד מאשר להרוויח, אז כדאי לאדומים לעצור את השאיפות והרצונות שלהם להשתלב בחזרה באירופה לעונת המשחקים 2012/13 כי אחרת הם עוד ימצאו את עצמם בלאומית גם בעוד שנה.