שניים משלנו
שלומי פרי ,02/07/2006

שלומי פרי חושב שבחירת שני ישראלים בדראפט ה NBA הוא הישג מדהים שלא קיבל מספיק הכרה בתקשורת הישראלית.

שני שחקנים ישראלים נבחרו בשבוע שעבר בדראפט ה NBA והעולם שותק, כמעט דומם לגמרי. אז פיני גרשון חתם באותו ערב באולימפיאקוס ואיזה נבחרת ניצחה נבחרת אחרת במונדיאל, זו לא סיבה מספיק טובה להקטין כל כך את ההישג המדהים הזה. הישג מדהים לספורט הישראלי והישג אישי מדהים לכל אחד מהשניים. לא ראיתי כתבות פרופיל ענקיות בעיתוני סוף השבוע, אולי פספסתי אבל ליאור או יותם לא התארחו אצל יאיר לפיד או דומיו וחבל, הם בהחלט ראויים להערכה הרבה יותר גדולה מאשר אזכור פה ושם בשולי מדורי הספורט המתעסקים במונדיאל.

מדי שנה נבחרים 60 כדורסלנים בלבד בדראפט ה NBA, הם נבחרים מתוך מאגר עצום של שחקנים מדהימים, בוגרי קולג'ים מארצות הברית שעבדו 4 שנים בשביל הרגע הזה, עוד כמה עשרות של צעירים אמריקאים שיצאו מהקולג' לפני ארבע השנים, אלו הם בדרך כלל גם השחקנים המוכשרים יותר, ועוד שחקנים רבים מאירופה, מדרום אמריקה, אפילו מאסיה...עיניהם של הסקאוטרים מה NBA מגיעות לכל העולם...מתוך כל מאגר השחקנים הזה נבחרו שני שחקנים ישראלים משלנו. בעיני זה שקול למדליית כסף באליפות אירופה לעתודה .שני ישראלים משלנו שגדלו אצל דני פרנקו, חנוך מינץ, ויקטור סקורניק ולא אצל מייק ששבסקי או פול ווסטפאל או ג'ים קלהון. שני ישראלים ששיחקו בגיל נערים ונוער באולם השלום בר"ג ובאולם הגימנסיה הרצליה בת"א, שני אולמות שרק לשחק בהם זה כבר הישג גדול.
את הקרדיט על גידולם של יותם וליאור והפיכתם לשחקנים שראויים להיבחר בדראפט אפשר בוודאי לתת להרבה אנשים אבל אבל חשוב מכל לתת את הקרדיט לכל מערך הנבחרות הצעירות שמנוהל בשנים האחרונות על ידי יורם חרוש, מערך שהפך להיות מקצועני לעילא למרות בעיות תקציב קשות והצליח להוציא לא רק נבחרות טובות אלא גם לטפח כשרונות אינדיבידואליים.

כמו שכתבתי בתחילה ההישג של יותם וליאור הוא לא רק הישג מדהים לספורט הישראלי אלא הישג נהדר לכל אחד מהשניים. את יותם הלפרין ראיתי לראשונה במשחק אליפות המדינה לנערים בין מכבי ת"א להפועל ירושלים, באפריל או מאי 1999. נדמה לי שיותם היה קטן מכולם בשנה. זה לא הפריע לו לקלוע 32 נק'. (את האליפות דרך אגב לקחו הירושלים ומאמנם דן שמיר) קראתי שיותם מאוכזב מהבחירה הנמוכה שלו , בחירה מס' 53 .. במקומות מסויימים קראתי שמדובר בכשלון. לא דובים ולא כשלון. יותם לא 2.15, הוא לא אתלט מדהים ולא ספסימן גופני, הוא לא מהיר באופן מיוחד, הוא לא יכול להטביע מעל הראש של שאקיל אוניל. מה שהביא אותו לבחירה בדראפט הם השכל שלו, הרצון שלו והשקט הנפשי שלו. אני לא האמנתי בעידן של גובה, אתלטיות ומהירות שיותם יצליח בכלל להיבחר, אבל עצם העובדה שקבוצת NBA מכובדת העדיפה אותו על פני כל גארד אמריקאי אחר שהיה פנוי באותו רגע, היא סיבה לגאווה ליותם.

ליאור אליהו מאושר מבחירתו במקום ה 44 וכנראה שבצדק. הוא לא כיתת את רגליו באימונים אצל קבוצותNBA , הוא צעיר בשנה מהגיל המקסימלי והוא גם יכול לשבת על הספסל של מכבי ת"א בלי לדאוג שזה יפריע לו להיבחר בעונה הבאה. אליהו נבחר לדראפט למרות חסרונות מאוד בולטים, קודם כל הקליעה שלו מבחוץ, אחר כך הפיזיות והמסה שלא נמצאים אצלו ברמה הדרושה ל NBA וגם ההגנה שהיא תחום שאליהו אף פעם לא התמקד בו למרות חסימות לא רעות פה ושם. בלי קליעה, בלי פיזיות ובלי הגנה, ליאור נבחר במקום ה 44. עם שלושת הדברים האלה הוא היה נבחר בין עשרת הראשונים כי הכשרון שלו פשוט עצום. אליהו ניחן בכפות ידיים ענקיות שמאפשרות לו לתפוס את הכדור ביד אחת כאילו היה כדור טניס, יש לו צעד ראשון ארוך ארוך שמאפשר לו לעבור כל שומר כמעט בגובה שלו ויש לו קשר נהדר עם הסל שמתבטא באחוזי קליעה גבוהים למרות שרוב הזריקות שלו הן בתנועה.


שלוש הערות לסיום.
קודם כל, הכאה על חטא, אני באופן אישי, לא האמנתי שליאור ויותם ייבחרו בדראפט, חשבתי שכמו במקרים קודמים התקשורת הישראלית קצת מנפחת את העניין האמריקאי בהם, אין שמח ממני לאכול את הכובע ולהתבדות. אמנם המרחק של שניהם מה NBA עדיין גדול אבל אני כבר לא מפקפק יותר. הכדור במגרש שלהם , שניהם סימנו מטרה ואני מאחל לשניהם שיעמדו בה.
דורון שפר נבחר בדראפט בלי לשחק לפני כן במכבי ת"א, כנ"ל גם ליאור אליהו. יותם הלפרין נבחר רק לאחר שברח ממכבי ת"א. מה שמוכיח שכדי למשוך את תשומת לב הסקאוטרים לא צריך לשחק דווקא במדי האלופה, אלא רצוי וכדאי להתרחק משם.. לתשומת ליבו של עומרי כספי. האיש הבא שלנו בדראפט.

ודבר אחרון. מאותו מחזור שחקנים שעמדו לבחירה בדראפט 2006 יגיעו בעתיד לארץ עוד עשרות שחקנים אמריקאים שלא זכו להיבחר בדראפט, הם יגיעו לפה ויתפסו מקומות של ישראלים צעירים שיחלמו להיות כמו יותם הלפרין וליאור אליהו.








כתבות אחרונות באתר
Print



ארכיון טורים
ילדי מפתחפיינל פור הנוער - ארבע הערות10 הפנים החדשות בלאומיתארבע הגדולותיש עתיד !משפטים ממלחה"צעד וחצי" בפטרולעם הפנים למערבערב טוב לך אוהד הפועל חולוןחריש עמוק 2 - פלייאוף הנוער יוצא לדרךחריש עמוק 2 - תגובת האיגוד 2דבר המערכת: מדיניות הענישה הקלה ממשיכהמספר חזק: טפירו - הדלקת נגד הרצףהשופטים ניצחו לירושלים את המשחקשינויים בחוקה - הסבריםחריש עמוק מיוחדנוסטלגיה לאומית - העולות הגדולותלמה לעזאזל אני עושה את זהחריש עמוק - נזכרים בקאופמןרשמים מהגמריםדבר המערכת: הכל על הכתפיים של באר-שבע ור"גאיזה משחקרמת-גן 83 - עפולה 87: גלריית תמונותדבר המערכת: בנות של כדורגלניםדבר המערכת: בעקבות בארקלידבר המערכת: יודעים לקפוץ, אבל לא לקלועקיץ חורפיסיפורו של המחנה הקצר בעולםלא להיות רק תפאורהחוזר לחולוניההתסריט הכי הזויקדחת אפריל ב"ספסל"קליפורניה בידינודבר המערכת: הבו לנו אליפותלא כואב הלבזכאי ורע לובראש של פיניעל העיוורוןליגת העל מתחילה היוםכל כלי כליאיש השנה של שלומיאיזה הבדלהאנשים של האליפותיומן מסע – פרק ראשון – נוסעים לבלגרדגעגועים לימים טוביםהבמה שלכםקריזה - פרק ג'חוויות ורשמים מחצי גמר הגביעקריזה - פרק שניקריזה - חלק ראשוןבושות מהעונשיןתנו לו לאמן



© כל הזכויות שמורות
cker();