ספסל- הבית של הכדורסל הישראלי - אינפורמציה, סטטיסטיקה וחדשות יומיות על כל השחקנים, הקבוצות והליגות

התסריט הכי הזוי
שלומי פרי ,27/04/2006

שלומי פרי מסכם את הפלייאוף מהזווית האישית שלו.

התסריט הכי הזוי
כתסריטאי במקצועי יצא לי להגיש לא מזמן רעיון לסדרת דרמה על קבוצת כדורסל, בקבוצה שלי היו בעלים קמצן שלא משלם משכורות, היה שחקן שמכר משחק, היו שני שחקנים שלא דיברו ביניהם והיה שחקן זר מסומם וחולה מין ואפסנאי שגנב כסף מתיקי השחקנים, לא הצלחתי לשכנע את הזכיין להפיק את הסדרה, מחר אני אתיישב לכתוב סדרה קצת אחרת.
על קבוצה שהבעלים שלה זה זוג מליונרים משוגעים לדבר, המאמן שלה זה הבן של יו"ר האגודה שצריך להוכיח שהוא יודע לאמן ולא קיבל את הקבוצה בירושה, שחקנית אחת היא יפהפיה שבחרה לשחק במקום לדגמן והיתה פצועה רוב העונה, שחקנית שניה היא ותיקה שאף אחד לא ממש ספר כל השנים אבל פתאום היא פורחת, שחקנית שלישית היא ילדה ברזילאית מאומצת, שחקנית רביעית, זאת שאמורה להיות הבכירה מכולן, נפצעת באמצע העונה, זרה אחת עוזבת, מגיעה מחליפה ועוזבת גם היא, משאירה את הקבוצה עם שלוש זרות בלבד ואם זה לא מספיק דרמטי אולי כדאי להכניס משהו דמיוני, נגיד שהורסים לקבוצה את האולם באמצע העונה, אולי כדי להוסיף מתח צריך שהקבוצה תילחם נגד ירידה לליגה השניה ותינצל בשניה האחרונה, אולי מצד שני כדאי שהקבוצה תגיע בטעות לפלייאוף, תדיח את המועמדת לאליפות על שחקניותיה המליונריות ותזכה באליפות בעצמה. לא, לא ריאליסטי, אף זכיין לא יקח את זה.

האליפות של טלי נוי
מבחינתי מי שחתומה על האליפות של הפועל ת"א היא טלי נוי ואני בטוח שמכל שחקניות הפועל ת"א, היא שמחה יותר מכולן והתרגשה יותר מכולן. בגיל 31.5 נוי היא הישראלית הוותיקה בליגה. שנים רבות ברמת השרון היא היתה שחקנית ספסל, לא תמיד מוערכת, לאחר מכן שיחקה גם בחולון, רמלה ופתח-תקוה, אף פעם לא קלעה מעל 7 נק' למשחק, אבל תמיד שיחקה עם כל הלב, שמרה ונלחמה. תמיד צנועה עם חיוך ביישני. השלשה שלה מהפינה דקה לסיום המשחק הרביעי לא רק סידרה להפועל ת"א אליפות, אלא גם עשתה צדק ותאיר את הקריירה של טלי נוי באור חדש, בהיר יותר ונעים יותר. טלי נוי היתה בת פחות מחצי שנה כשהפועל ת"א זכתה באליפות האחרונה שלה. אני לא מכיר את יעל פיקרש, לייקי מלמד, רחל ריימן ושאר גיבורות האליפות האחרונה של הפועל ת"א אז ב 1975, אבל אני בטוח שטלי נוי, עם הלב שלה, עם הנחישות שלה ועם האופי שלה, היא ממשיכת הדרך הכי ראויה של שחקניות הדור ההוא.

תגלית העונה
במשאל סוף העונה של ספסל, נשאלתי מי תגלית העונה שלי ובחרתי בקטיה לויצקי, לכמה אנשים זה נראה מוזר, אבל אחרי הפלייאוף אין בכלל ספק שאם יש כוכבת עתיד לכדורסל הישראלי, מישהי שצריכה לסחוב אותו על כתפיה בשנים הבאות זו קטיה לויצקי. היא אמנם רק בת 20.5 אבל הרבה שנים חיכינו לגבוהה עם טכניקה, עם יד רכה, עם יכולת מסירה, עם קור רוח ועם רצון ושאפתנות כמו שלה. אם אני אלי רבי, מאמן נבחרת ישראל, כבר עכשיו בגילה הצעיר אני מעניק לה מקום בחמישיה הפותחת של הנבחרת הבוגרת ושוכר את שירותיה של ענת דרייגור שתעבוד איתה מבוקר עד ערב. גבוהה שקולעת 50% משלוש היא נכס שצריך לטפח בכפפות של משי. יחד עם מירב דורי, ליאל אוחנון ןקטיה אברמזון, מתחיל לגדול פה דור של בחורות גבוהות ומוכשרות
שנותנות הרבה תקווה לעתיד כדורסל הנשים הישראלי.

להפסיד בלי להיות לוזרים
אמבר הול היא הספורטאית הכי אצילה ששיחקה פה אי פעם ולראות אותה מפסידה זה קורע לב כי היא נותנת 300 אחוז מעצמה, כי היא תמיד ספורטיבית והוגנת , תמיד תומכת בחברות שלה לקבוצה, תמיד הולכת ראשונה לחבק את המנצחות. עדן ענבר הוא האיש הכי אציל בעולם ולראות אותו מפסיד זה קורע לב כי הוא תמיד רגוע ונעים הליכות, תמיד יודע להגיד מילה טובה, תמיד יפרגן לקבוצה שלה הפסיד ותמיד יאשים את עצמו בהפסד ולא את השחקניות שלו.
שני רגעים מהפלייאוף הזה אקח איתי גם לשנים הבאות. החיבוק של אמבר הול לכתבת ספסל הדומעת (והלא אובייקטיבית) והחיבוק של עדן ענבר לליקו ווילינגהם אחרי החטאת העונשין המכריעה שלה.