|
קליפורניה בידינו
שלומי פרי
,11/03/2006
שבוע אחרי שזכתה באליפות פאק-10 היסטורית ופחות משבוע לפני ההשתתפות בטורניר הNCAA הגדול, משתפת אותנו אורטל אורן בחווית הזכיה באליפות , מסכמת ארבע שנים בקולג, מביעה את דעתה הנחרצת על כמות הזרות בליגה ומספרת לנו על התחביב החדש שלה עם תמונות.
העונה שעברה הסתיימה באכזבה גדולה עבור UCLA שלא קיבלה הזמנה לטורניר הNCAA. העונה הן לא צריכות לחכות לטובות של אף אחד לאחר נצחון גדול בגמר טורניר הקונפרנס על סטנפורד החזקה. UCLA חזרה מפיגור 13 במחצית השנייה להארכה שבה שלטה עד לנצחון ולעשיית היסטוריה.
כדי להגיע לגמר הברואינס הפתיעו את המדורגת שנייה בקונפרנס, אריזונה סטייט, עם ניצחון 60 – 59. ברבע הגמר הברואינס גברו על קליפורניה, 80 – 63, עם שמונה נקודות ב-12 דקות של אורטל אורן.
אלופות הפאק-10
שבוע לאחר הזכייה הגדולה, התפנתה אורטל אורן לסכם את העונה ואת 4 השנים האחרונות.
אורטל, ספרי לנו על החוויה לשחק בגמר הטורניר ועל החוויה לזכות בו
"זוהי חוויה שאני לא אשכח בחיים. ההתרגשות, הלחץ, והטרוף זה משהו שמילים לא יכולות לתאר. צריך להיות שם כדי להבין. להשתתף בטורניר הפאק 10 זו חוויה בפני עצמה כי כל הנבחרות נמצאות באותו המלון ובכל העיר יש שלטים ותמונות. המפסידים נוסעים הביתה באותו היום והמנצחים ממשיכים ללון במלון. אז איפה שהוא זה הרגיש טוב לעלות במעלית ולראות קבוצות עוזבות עם המזוודות הביתה ואנחנו הולכות בחזרה לחדרים. המשחק עצמו היה מאוד מרגש, אני חושבת שהוא היה אחד המרגשים בחיי. עם שתיים וחצי דקות לסיום המשחק סטנפורד הובילו עלינו ב 9 הפרש. פה אני חושבת שהייתה התפנית, שהתחלנו להבין שאם לא נעלה את הקצב אנחנו הולכות להפסיד את המשחק. וזה מה שהיה. נתנו את הכל ואחרי הארכה יצאנו אלופות הפאק 10."
עם שריקת הסיום בגמר
הפתעתם את סטנפורד החזקות, האמנתן לפני הטורניר שתלכו עד הסוף?
"כמובן שהאמנו שנלך עד הסוף. סטנפורד היא קבוצה חזקה מאוד ויש להם שחקניות מצוינות בכל תפקיד. אבל את האמת באנו לטורניר הזה מוכנות בידיעה שאנחנו לא מסתפקות בכלום חוץ מהמקום הראשון. ידענו שאנחנו הולכות לסוף שבוע ארוך ומתיש של שלושה משחקים רצופים שבכל יום נתון הכל יכול לקרות. ולכן לקחנו כל יום כאילו זה היום האחרון שלנו."
איך חגגתן את האליפות? איך קיבלו אתכם בקמפוס?
"חוץ מהחגיגות באולם עם גזירת הרשתות שהיתה טקס בפני עצמו, הלכנו לאכול במסעדה עם כל הקבוצה ואז חגגנו במלון עד אור הבוקר. זוהי פעם ראשונה ש UCLA מנצחים את טורניר ה פאק 10 ולכן האנשים בקמפוס היו בטירוף. היה ממש כייף לחזור בידיעה שייצגנו את המכללה בגאווה ועשינו היסטוריה."
חוגגת באחד הטקסים
אתן הולכות לטורניר ה NCAA, את מרגישה שאתן יכולות להפתיע בו ולהגיע לשלבים המכריעים ?
"אין ספק שכן. יש לנו קבוצה מאוד תחרותית וכישרונית ב UCLA אבל תמיד זה היה נראה שאף פעם לא מיצינו את הפוטנציאל שיש לנו כקבוצה. התחלנו את העונה לא כל כך טוב אבל הגענו לשיא שלנו בדיוק בזמן הנכון. אני חושבת שאחרי שניצחנו את הפאק 10 הראנו לעצמנו ולעולם שאנחנו יכולות להתמודד עם כל קבוצה בארה"ב."
את מצליחה לעקוב אחרי הליגה בארץ? מה דעתך על כך שלכל קבוצה יש 4 זרות וכמעט ואין מקום לישראליות?
"כן, אני עוקבת מדיי פעם אחרי הליגה בארץ רק לראות תוצאות וסטטיטיקות. האמת היא שמאז ששירה העליון נפצעה הפסקתי לעקוב! לדעתי, ארבע זרות בכל קבוצה פוגע קשות בפיתוח וקידום הישראליות הצעירות בפרט והותיקות בכלל. זה לא עוזר לליגה שלנו מכיוון שכבר אין ישראליות דומיננטיות כמו בעבר. אני חושבת שהאנשים שאחראים על כדורסל הנשים בארץ צריכים לבדוק את השטח ולראות מה בעצם המטרה העיקרית."
איך את מסכמת את 4 השנים שלך בקולג' מבחינה מקצועית? במה את מרגישה שהשתפרת?
"לפני שנסעתי לקולג' כל מי שראה אותי משחקת ידע שההתקפה הייתה הצד החזק והדומיננטי שלי במשחק. היום אחרי ארבע שנים בקולג' אני יכולה להגיד שלמשחק שלי יש שני צדדים. התחזקתי, למדתי מה היא עבודה קשה וקיבלתי יותר מהכל את הרעב והטירוף בעיניים. התחרותיות והרמה הגבוהה פה לא מאפשרים לך להיות בינונית. בשביל להצליח צריך לעבוד, אין קסמים ואין נוסחאות להצלחה."
בסופו של דבר, שיחקת ארבע שנים כשחקנית ספסל, את לא מרגישה קצת תסכול על דקות המשחק שלך לאורך השנים?
"ברור שכן. אבל צריך למצוא את הצד החיובי בכל דבר בחיים. עד היום קשה לי עם העובדה שאני לא מקבלת את דקות המשחק המגיעות לי, אבל זוהי הדרך שהמאמנת שלי דוגלת בה וצריך להתחשב בעובדה שיש לנו שלוש שחקניות בתפקיד שלי שהן בין הטובות בכל ארה"ב. זה נורא קל להישבר, לוותר ולהשלים עם העובדה שלא משנה מה תעשה עדיין תשב על הספסל. אבל עם כל התסכול אני חושבת שיותר מהכל למדתי איך להתמודד עם מצבים שלא בשליטתי ולהוציא מהם את המקסימום. אז גם אם לא כיכבתי וקיבלתי את הבמה שרציתי לקבל אני יודעת שסיימתי פה כווינרית כי אף פעם אף לא פעם אחת השלמתי עם בינוניות."
הטירוף בעיניים
לא הרבה ישראליות שורדות ארבע שנים במכללה, תסבירי את החשיבות של להישאר ארבע שנים וגם ספרי לנו איך שרדת שם רחוק מהמשפחה ומהחברים.
"אם אני אגיד שהיה לי קל אני אשקר. כי זה לא קל זה אפילו קשה. אתה לומד להעריך דברים שאנחנו כבני אדם לוקחים כמובן מאליו, כמו המשפחה, השפה והחברים הקרובים. פה זה לא החממה. פה זה הישרדות ואם אתה לא חזק מספיק אתה יכול להשבר בשנייה. היו לי רגעים קשים וזמנים שהרגשתי לבד ופיקפקתי בעצמי אבל הזמנים האלה הם המבחן האמיתי. הם אלו שמפרידים בין להיות או לא להיות. בזמנים האלה אתה צריך להיות חזק וסבלני ולמצוא את האור בקצה המנהרה. אני חושבת שהזמן עשה את שלו ואחרי השנתיים הראשונות שלי פה התחלטתי באמת להסתגל ולהנות. יש משפט האומר "מה שלא הורג רק מחשל", וזה בדיוק כך היה. ברגע שהבנתי אותו והחלטתי ללכת עם זה עד הסוף מצאתי את האושר הפנימי שאיתו אני קמה כל יום בבוקר. אני רוצה לציין שהמשפחה שלי בארץ, הדודים שלי בארה"ב והחברים הקרובים שאני איתם בקשר יום יומי הם הסיבה שאני עדיין עומדת על שתי רגליים ומחייכת."
שמענו שאת מדגמנת, ספרי לנו על זה קצת? איך הגעת לזה?
"כן התחלתי לדגמן בשנה שעברה. זו היתה חוויה בפני עצמה. האמת אני לא התעניינתי כל כך בנושא אבל אנשים אמרו לי שאני חייבת לנסות. החלטתי שאין לי מה להפסיד ומה כבר יכול להיות רע בלשלב יופי וכדורסל ביחד. אז הלכתי למבחנים בתקווה שאני לא אפול מההעקבים ויעשה לעצמי פדיחות, ויצאתי משם בשוק בין ה30 שנבחרו מתוך 300 בנות. יש לי תצוגת אופנה בקרוב במאי. אני מקווה שגם בארץ אני אוכל לעשות משהו עם זה. זה לא קריירה שאני בונה עליה כרגע זה פשוט תחביב."
 
בתצוגת אופנה
בכלל יש לנו הרושם שהפכת להיות נערת קליפורניה (California girl), התאהבת באיזור?
"האמת שכן, התאהבתי באזור אבל הבית תמיד יהיה בארץ... אני לא חושבת שהפכתי להיות נערת קליפורניה כי ישראלית הייתי וישראלית אני אשאר. אלו היו ארבע שנים של התבגרות רחוק מהבית ומההורים מה שעזר לי לעצב את האופי שלי בעצמי בלי עזרה והשפעה של אף אחד מסביב. אנשים שלא ראו אותי הרבה זמן דיי בשוק מהשינוי שחל בי. אני לא חוזרת כנערת קליפורניה, אלא כבוגרת אוניברסיטת UCLA עם תואר ראשון בפסיכולוגיה וכבחורה בוגרת עם הרבה ניסיון גם בחיים וגם על מגרש הכדורסל. ויותר מזה, אני חוזרת עם חיוך על הפנים בידיעה שסיימתי את UCLA והשארתי את חותמי."
חיוך מנצח
כתבות אחרונות באתר
|
|