ספסל- הבית של הכדורסל הישראלי - אינפורמציה, סטטיסטיקה וחדשות יומיות על כל השחקנים, הקבוצות והליגות

חוזר לחולוניה
שלומי פרי ,22/05/2006

שלומי פרי, פעם אוהד שרוף, היום משקיף מהצד, התאושש מליל אמש והתיישב לכתוב על אירועי אתמול בחולון.

קודם כל כמה מילים על המפסידים. כל כך חבל שדווקא העונה כשיש שתי קבוצות ראויות לליגת העל, רק אחת מעפילה. הפועל עפולה/גלבוע שיחקה טוב יותר אתמול, קבוצות רבות היו קורסות ומתמוטטות מול קהל כזה, אבל דווקא חולון היא זו ששיחקה בלחץ בעוד עפולה הניעה כדור נהדר, הלכה פנימה כמו שכתוב בספר ושחקניה לא נראו מפוחדים אפילו לא לרגע. גוני יזרעאלי נתן הצגה, שי ברוך נלחם כמו אריה, שמוליק ברנר חכם כהרגלו,אבנר יאור הקרין שקט מהספסל, מגיע להם לעלות לליגת העל ואם בטעות המנהלת תעלה חזרה את ליגת העל ל 12 קבוצות מומלץ שתעלה את עפולה ולא תשאיר את רמת-גן או רמת השרון.

ואם כבר מדברים על המנהלת. ראשי המנהלת אבנר קופל ועדלי מרכוס היו אתמול בחולון וראו מקרוב איך ליגת העל היתה יכולה להיראות בלי עשרות הזרים שלה. רמה לא גבוהה, רחוק מזה, אבל הזדהות, חיבור, אהבה, דברים שלא קיימים בליגת העל. נקווה שיסיקו מסקנות.

למשחק השני בסדרת חצי הגמר בחולון (מול נתניה) הגעתי שעה קלה אחרי שהפועל ת"א זכתה באליפות ליגת הנשים, כתבתי אז באותו לילה על התסריט ההזוי של קבוצת הנשים התל-אביבית. התסריט החולוני הזוי לא פחות. בעלים שממנה עצמו למאמן וזוכה באליפות זו תפנית עלילית שכל מפיק נורמלי של סרט ריאליסטי לא היה מוכן לקבל, שלא לדבר על שלשת הנצחון של עדי פרג שלקוחה היישר מסרט הוליוודי קיטשי.

במהלך אותו משחק שני, שלחתי סמס לשוש אלוני מפיקת ערוץ הספורט ששהתה בפראג "אני בחולון, פלייאוף לאומית, אווירה מדהימה, חייבים לשדר מפה". שוש אלוני ואנשי ערוץ הספורט הרימו את הכפפה, שלחו את הצוות הבכיר שלהם ונתנו לנו להנות מהחוויה המדהימה. גם שידור הלאומית הקודם של ערוץ הספורט מרמת אפעל הסתיים בשלשה מדהימה מהפינה בשניה האחרונה על הראש של חולון, אז אם 2 מ 2 מהשדה אולי כדאי שבערוץ הספורט יעשו להם הרגל לשדר גם מהליגה הלאומית בעונה הבאה.

הפועל חולון הצדיעה אמש לשחקני העבר שלה והזמינה אותם למשחק. אני רוצה להצדיע ליניב פכטר, האיש שיזם ואירגן את כל העניין הזה. פכטר הוא אספן אובססיבי של פריטי עבר הקשורים להפועל חולון ואתמול הוא אסף את כולם והביא אותם למשחק. מדור ההיסטוריה באתר שלו הוא הוא אחד הדברים הכי מלבבים ברשת.

את מרבית הקהל אתמול לא הכרתי, אני כבר לא גר בחולון שנים רבות, אבל פה ושם הבליחו פרצופים מהעבר, שישבו איתי אז בשנים ההם בטריבונה שהיינו בני 16-17, את השמות אני כבר לא זוכר, אבל הפרצופים חקוקים אצלי, השיער האפיר (גם שלי, סעמק), הכרס יצאה החוצה (גם שלי, סעמק), כבר לא צרודים אחרי מחצית אחת כמו פעם, כבר לא קופצים כמו תיישים אחרי כל סל. בשבילנו הפועל חולון זו כבר אהבה ישנה, אהבה ראשונה עם טעם מתוק של זכרון, אבל כבר לא האהבה הגדולה של פעם. בשבילנו המשחק של אתמול היה מעין חזרה לילדות. שמחנו והתרגשנו אבל זו כבר לא אותה שמחה וכבר לא אותה התרגשות כמו פעם. בשבילנו זה היה בדיוק כמו לפגוש את החברה הראשונה שלנו מבית הספר, לראות שהיא כבר נשואה ויש לה שלושה ילדים והיא כבר לא יפה כמו פעם, אבל עדיין יש לה את החיוך שריגש אותנו אז.

ואם כבר אני משתפך פה, אז אתמול אח שלי, שנה הבאה בנוער לאומית של חולון ישב ביציע עם החברים שלו לקבוצה, אבא שלי חזר אתמול הביתה אחרי שלושה שבועות בבית חולים וראה את המשחק בטלוויזיה יחד עם הבן שלי, בן השנתיים, ולימד אותו להגיד "חולוניה עולה עולה". אייל חברי הטוב, שישב איתי בימים ההם ביציע, עמד לידי כל המשחק. יוסי, השלישי בחבורה שלנו, צילם את המשחק בשביל "ספסל" ובדיוק כמו אז בימים הטובים, שוב הסתבך עם השוטרים. מישמש של עבר, הווה ועתיד ששולח אותי ללכת לחפש טישיו בשביל לנגב דמעה שהתגנבה לה (סעמק).