ספסל- הבית של הכדורסל הישראלי - אינפורמציה, סטטיסטיקה וחדשות יומיות על כל השחקנים, הקבוצות והליגות

עם הפנים למערב
שלומי פרי ,08/08/2008

נבחרת הגברים הסינית אף פעם לא סיימה טורניר עולמי מעל המקום השמיני, נבחרת הנשים אמנם זכתה בכסף בברצלונה, אבל מאז לא מצליחה להעפיל אפילו לרבע הגמר. כדי לא לעשות בושות בבית, מונו מאמנים זרים לשתי הנבחרות שינסו להכניס שינוי מנטלי.

באולימפיאדת 2004 הסיניות קיוו למדליה אבל כשלו בבית המוקדם שם ניצחו משחק אחד בלבד מתוך חמישה. המשחק המכריע על עלייה מהבית המוקדם לרבע הגמר היה מול ניו זילנד, הסיניות הפסידו ולא עלו לרבע הגמר. מי שאימן אז את ניו זילנד, טום מאהר, הוא היום המאמן של נבחרת סין.

המזל לא האיר פנים למאהר. מיד כשהגיע לנבחרת קיבל הודעה על פרישתה של יה לי (1.90 מטר), הכוכבת של הנבחרת, בגיל צעיר יחסית בגלל מחלה. כיום אגב, היא עונה לשם גברת מינג לאחר שהתחתנה עם יאו.

מאהר האוסטרלי, זכה בשתי מדליות עם מולדתו (ארד באטלנטה וכסף בסידני), וכאמור הגיע לרבע גמר מפתיע עם זיו זילנד באתונה. זאת תהיה האולימפיאדה הרביעית שלו ברציפות ומי כמוהו יודע מה צריך בשביל להצליח ברמות האלה.

המאמן הבין מיד מה הבעיה של השחקניות הסיניות. כשרון לא חסר להן. גובה גם יש למכביר, השחקניות מהירות, קולעות טוב אבל דבר אחד חסר להן. אגרסיביות. מדובר בחבורה נאיבית, צעירה טובת לב וחייכנית. למאהר היה פתרון יצירתי. הוא הכניס לתוכנית האימונים גם שיעורי היאבקות ואגרוף בשביל להפוך את הבנות לאגרסיביות יותר. זה עבד. בבלוג שלה הודתה השחקנית היפהפייה סוי פייפיי למאמנה: Thanks for making me a fighter.

מאהר לקח על עצמו לטפח שתי שחקניות במיוחד. צ'אן איקסיולי (1.92 מ') וצ'אן נאן (1.95 מ'), צמד תאומות המגדל שלו, שזכו ליחס מיוחד והחלו לתרום בהתאם. בטורניר ה"דיימונד בול" שנערך כשבוע לפני האולימפיאדה קלעה אקסיולי 12.7 נק' ולקחה 6.0 ריב' למשחק, בעוד צ'אן נאן הוסיפה 13.3 ו-4.7. שתיהן קלעו באחוזים גבוהים מהשדה והבהירו לכל העולם שבכל הנוגע לקו הקדמי סין לא תהיה בנחיתות בטורניר הזה מול הגבוהות שיש למעצמות הכדורסל. אפילו לא מול לורן ג'קסון האוסטרלית, גם היא תוצר מבית הספר לגבוהות של מאהר.

בכל הקשור לקו האחורי מאהר סומך על מלכת הסלים הקבועה של הנבחרת, מיאו מיאו ועל סו פייפיי, שתיהן קלעיות שלשות ברמה הכי גבוהה שיש, כמו גם על סונג קסאיון, הרכזת שתמיד מוכנה להקריב את גופה ונפשה למען הקבוצה.

מאהר יודע שבכל הקשור לחמישיה הראשונה אין לו מה לדאוג, אבל הבעיה תהיה בירידה לספסל. כאן אולי יגיע התפקיד של הקהל, שידחוף את הצעירות המחליפות לרמה הכי גבוהה שהן יכולות. מעניין כמה גבוה זה יהיה.

פרוייקט קזלאוסקאס
באולימפיאדת אתונה 2004 ישב יונאס קזלאוסקאס על הספסל של נבחרת סין כיועץ מיוחד. הוא ראה את הסינים פותחים את האליפות עם תבוסה לספרד (83-58), ממשיכים בנצחון דחוק על ניו זילנד ואז מקבלים בראש מארגנטינה (82-57) ואיטליה (52-89). במחזור האחרון הם אמנם ניצחו את סרביה 66-67 אבל זאת היתה סרביה מוכה וחבולה שסיימה את הבית במקום האחרון עם נצחון אחד מחמישה משחקים.

ברבע הגמר פגשו הסינים, שסיימו במקום הרביעי בבית, את ליטא, הראשונה בבית המקביל ומולדתו של מאמנם. זה נגמר בניצחון קליל 75-95 לליטאים. הסינים וקזלאוסקאס הבינו את הבעייה העיקרית של הנבחרת. בניגוד לנשים, הגברים הסינים שמרו לא רע, אבל בהתקפה הם סיימו במקום האחרון בין כל תריסר הנבחרות, וכשמדברים על התקפה, אין כמו קזלאוסקאס בשביל לתקן את הדרוש תיקון.

הזכיה של קזלאוסקאס ביורוליג ב 98/99 עם ז'לגיריס שינתה את פני הכדורסל האירופי עוד לפני שפיני גרשון עשה זאת. העובדה שקבוצה בעלת סגנון אטרקטיבי והתקפי זכתה ביורוליג לשם שינוי לאחר שנים רבות שבהן ראינו קבוצת הגנה מכוערות מניפות את גביע אירופה, גרמה לעוד מאמנים לשחק התקפי ולחקות את הסגנון של קזלאוסקאס.

ז'לגיריס ניצחה בגמר את קינדר בולוניה כשהיא קולעת 82 נק'. שנה אחת לפני זה זכתה קינדר באליפות עם נצחון על א.א.ק אתונה 44-58. למעשה עשור שלם של גמרים הסתיימו עם קבוצות מנצחות שלא צלחו את גבול 75 הנק' ובדרך כלל עצרו את יריבותיהן על 55-65 נק'. קזלאוסקאס הראה שאפשר גם אחרת. ז'לגיריס שלו, בהנהגת תיוס אדני ושאוליוס שטומברגאס, היתה פשוט תענוג לעיניים.

שנה אחת לאחר מכן הוביל קזלאוסקאס את נבחרת ליטא למדליית ארד בסידני 2000. בחצי הגמר, במשחק שלא יישכח הפסידו הליטאים 83-85 לארצות הברית. מיד עם תום אולימפיאדת 2004 הציעו הסינים לקזלואסקאס לקחת את משרת המאמן הראשי של הנבחרת הסינית, בידיעה שהוא האיש המתאים ביותר לקחת את חבורת יאו מינג הכי רחוק שאפשר.

עם שני שחקני חמישיה ב-NBA (מינג וז'יאנליאן), עוד שחקן NBA לשעבר (וואנג ז'יז'י) ושני גארדים צעירים וסופר מוכשרים שמועמדים לליגה הטובה בעולם (סון יו וצ'ן זיאנגווה), מדובר בקבוצה הכי טובה בתולדות סין, כזאת שמסוגלת להגיע אפילו למדלייה.

לצערם, ההגרלה לא האירה פנים לסינים שקיבלו בבית המוקדם שלהם את ספרד, יוון, ארצות הברית וגרמניה, ארבע נבחרות שרואות עצמן מועמדות למדלייה ובצדק. הסינים בהחלט יצטרכו את הקסם של קזלאוסקאס כדי להעפיל לשמונה הגדולות.

לליטאי יש באמת חמישיה נדירה. יאו מינג חזר מפציעה ונכנס בזמן לכושר משחק אחרי כמעט חצי שנה בחוץ. לצידו בעמדה מס' 4 ישחק אי זי'אנליאן שנבחר שישי בדראפט 2007 ושיחק השנה בחמישיה של מילווקי באקס. הוא אתלט נדיד בגובה 2.11 שיכול להוריד כדור לרצפה, שמשחק בנבחרת מאז גיל 17. אמנם בטורנירים קודמים הוא היה חלש וחסר בטחון אבל הפעם הוא בא בלי צורך להוכיח את עצמו ויהיה מאוד משמעותי.

השאלה הגדולה לגביו תהיה בהגנה. הוא יצטרך להתמודד עם גאסול ונוביצקי ותהיו בטוחים שלא ישן בלילה בגלל זה. הגבוה המחליף הוא וואנג ז'יז'י שאמנם כבר לא ב-NBA, אבל עדיין כוחו במותניו. עם 2.14 הוא משחק בחוץ ודופק שלשות בלי הכרה, ובליגה הסינית השנה, זאת שגם רודני ווייט עבר בה לא מזמן, הוא קלע 26.3 נק' למשחק. בעמדת הסמול פורוורד נמצא את ז'ו פאנגיו ("רק" 2.00 מ'), שקלע השנה 31 נק' במשחק המכריע על אליפות סין וזכה בכמה תחרויות שלשות בקריירה שלו. ז'ו, קלעי אוטומטי שקולע תמיד מעל 40% מחוץ לקשת, יהיה מרכיב חשוב בהתקפה הסינית.

אם חשבתם שהקו האחורי של סין הוא נחות יחסית לנבחרות האחרות, פה הטעות שלכם. מספיק להסתכל ביו-טויב בקטעים בהם מככבים סון יו וצ'ן זיאנגווה כדי להבין שמדובר בשני שחקנים נפלאים, אם כי מנוגדים מאוד זה לזה. סון יו הוא רכז בגובה 2.06 מ', בן 23 בלבד, שבעונה הבאה אמור לשחק בלוס אנג'לס לייקרס, קבוצה שזוכרת לטובה רכזים גבוהים. מדובר בפנומן שמאלי, וירטואוז של שליטה בכדור ומוסר מדהים עם המון אנרגיה, אתלטיות ומהירות. כשרון אדיר שכיף לראות אותו משחק. יש לו רק בעיה אחת, וזה קשור לענין פעוט שנקרא לשים את הכדור בטבעת. בכל מקרה, כשהוא על המגרש, החמישיה של סין יכולה להגיע לממוצע גובה פשוט בלתי נתפס.

ז'יאנגווה הוא ההפך הגמור, הוא נמוך (1.85), צעיר מאוד (19.5) ואם סון יו הוא שחקן שמעדיף למסור והופך את השחקנים שלצידו לטובים יותר, זי'אנגווה הוא חתיכת אגואיסט בלתי נסבל. מדובר בשחקן וירטואוז, אתלטי, מהיר מאוד, מוכשר בטירוף שזכה באליפויות סטריט-בול בסין ובתחרויות הטבעות. בעל קרוס אובר מרשים, בעל שליטה מצויינת בכדור, הכל נראה אצלו קל וכיפי, כולל קליעה מבחוץ. כל זה טוב ויפה עד שזה מגיע למצב שצריך למסור. כאן ז'ינגווה שוכח שכדורסל זה בעצם משחק קבוצתי. אבל את קזלאוסקאס זה לא ממש מעניין, הוא מחפש שחקנים שיכולים לשים את הכדור בטבעת ומעדיף את ז'יאנגווה על פני סון יו בעמדת הרכז.

את החבורה הסופר מוכשרת הזאת שמגובה בשחקנים סולידיים ומנוסים על הספסל, קזלאוסקאס צריך לחבר ולהביא לשיא בדיוק בזמן. בטורניר הדיימונד בול הסינים קלעו 83 נק', אבל זה היה מול אנגולה. במשחק השני הם חזרו לסורם וקלעו 55 בלבד מול אוסטרליה עם אחוזים מזוויעים מתחת לסל ויחס מזוויע של 4 אס' מול 24 איבודים. במשחק השלישי הסינים התאוששו והביסו את אירן 46-75 אבל עדיין לא הוכיחו שהם מסוגלים לנצח את הגדולות, במיוחד לאחר שהפסידו במשחק אימון נוסף לרוסיה 72-66. עם עידוד הקהל והמנהיגות של מינג, הם לא יסתפקו בפחות מרבע הגמר, אבל לא בטוח שאפילו זה ריאלי עבורם.