|
אז למה לא סדרות בעצם?
שרון קינן
,21/05/2009
הפיינל פור הפיח בשרון קינן מעט גאווה בשנים האחרונות, ועל כן הוא מעוניין להודות לו על השירות הנאמן. ועם זאת, באותה נשימה, הוא ישמח להיפרד ממנו כבר בשנה הבאה.
אדם אופטימי אני. באמת. לא אחד שמשבית שמחות, בטח לא אחד שביום הגמר של הכדורסל הישראלי יעיז לעלות לדיון סוגיות פחות משמחות. באמת ש"הפיינל פור" עושה לי טוב. לפני שנתיים כססתי ציפורני ביחד עם ג'יימי ארנולד, בשנה שעברה עצרתי את נשימתי עם מאליק דיקסון ובגדול, האירוע הזה נתן תרומה משמעותית לתחושת הגאווה שלי כאוהד כדרוסל בארץ, כזאת שאיפשרה לי ברגעים של תחושת נחיתות, לרוץ לחבר'ה מהכדורגל ולעקוץ אותם על נחיתות הענף המדשדש שלהם בהשוואה לשלי.
אז יכול להיות שתיזמון היא לא אחת מהתכונות החזקות שלי ובטח שאני לא הראשון שמשמיע קול כזה, אבל שמישהו ינסה להסביר לי, למה כל מה שאני רוצה לעשות עכשיו זה לשלוח מכתב התנצלות בשם ליגת העל בכדורסל לממציא שיטת הפלייאוף, כנראה שיטת ההכרעה הטובה ביותר בספורט העולמי. באמת שניסיתי לחפש מיהו החלוץ האלמוני אבל כל ניסיונותי עלו בתוהו. הדבר היחידי שאני יכול לשער בנוגע לזהותו של המייסד הוא שהוא אמריקאי, כבר לא בן החיים היום והספורט האהוב עליו היה כנראה בייסבול, ענף הספורט שהיה הראשון להשתמש בשיטה המוכרת.
לכולם ברור הרי שמחבינה ספורטיבית אין הרי על מה להתווכח ולהתנצח. שיטה של משחק אחד היא פורמולה טובה ומעניינת למסגרות של גביעים, אשר מסורתית תמיד היה טמון בהם הפוטנציאל לקבוצות נחותות על הנייר לבוא ולהפתיע. עם זאת, חשוב ככל שיהיה, הגביע תמיד יהיה משני לדבר האמיתי- ליגה, שאמורה להיות מוכרעת בצורה ספורטיבית יותר. היורוליג למשל היא כיום הכלאה לא כ"כ ברורה בין ליגה וגביע. המסגרת שכונתה בעבר "גביע האלופות" נושאת היום את השם "הליגה האירופאית".
שיטת ההכרעה היא עדיין שיטה של משחק אחד אבל ככל שהיורוליג מאמצת עוד ועוד אלמנטים של ליגה (כמו למשל סדרות פלייאוף של הטוב מ-5 ברבע גמר ההצלבה), כנראה שלא רחוקים הם הימים עד שגם הפרה הקדושה הנקראת "פיינל פור" תעזוב את אירופה לטובת סדרות פלייאוף בחצי הגמר ובגמר, כפי שנוסה אגב בעונת הפיצול של 2001, שלצד זכייתה של מכבי ת"א בפיינל פור בפריז, הביאה לנו גם את סדרת הגמר המשובחת של טאו ויטוריה וקינדר בולוניה, אשר הסתיימה בניצחון 2-3 מרתק לאיטלקים.
יבוא אבנר קופל ויגיד שאת השאלה "מה ספורטיבי יותר?" נשאיר לפילוסופים ובואו נתמקד בשאלה "מה מעניין יותר?". האמת, יכול להיות שהוא צודק. שלא תבינו לא נכון, אני עדיין מאמין שהשאלה הראשונה צריכה להיות החשובה ביותר, גם אם זה אומר שמכבי תיתן פה בראש לכולם (מה שכנראה לא היה קורה בשנים האחרונות) אבל עם עובדה אחת אי אפשר להתווכח: בשלוש השנים האחרונות (ואני מרשה לעצמי להחשיב גם את הפיינל-פור הנוכחי, ערב משחק הגמר) הייתה פה קפיצת עניין משמעותית בענף. עכשיו, לך ותתווכח עם זה בתור מתנגד השיטה. משימה לא פשוטה וכנראה גם לא כ"כ כיפית.
אז גם השנה המשכתי להתחבט עם עצמי בסוגיה ולאחר משאים ומתנים ארוכים וקשים ביני לבין עצמי אני מוכן לשחרר את ההודעה הבאה בסוף העונה, שאמורה לספק את כל הצדדים:
"הכדורסל הישראלי רוצה להודות מקרב לב לשיטת הפיינל פור שליוותה אותנו במסירות בארבע השנים האחרונות. הענף רוצה להוקיר תודה מיוחדת לאירוע המחייב שהחזיר את האמונה הספורטיבית בקרב אוהדי ושחקני הקבוצות שלא לובשים צהוב כחול והביא אותנו משנים חשוכות שבהם המילה "אליפות" הייתה "מוקצה" אפילו בקרב שחקני יריבתה של האלופה הניצחית ערב סדרת הגמר לתקופות מלאות פלפל, בהן אפילו המאמן של עירוני אשקלון מרשה לעצמו לפזר פנינים לתקשורת, תוך כדי סדרת רבע הגמר מול מכבי. בראייה היסטורית, יאמר כי על אף חסרונותיו השונים, הפיינל פור היה הדבר הנכון בזמן הנכון ובאמצעתו הצלחנו להחזיר ואף לחדש אלמנטים ספורטיבים שונים שלצערינו נעלמו בשנים האחרונות ממפת הכדורסל שלנו. עם זאת, זהו הזמן הנכון לחזור לשיטת הפלייאוף, שיטת הכרעת הליגה הצודקת ביותר. חשוב יהיה לנו לראות את אותה רוח תחרותית באה לידי ביטוי גם בשנים הבאות לא רק במשחק אחד או שניים, אלא על גבי סדרות שלושה, ארבע ואפילו חמישה משחקים".
האמת שברצינות, ערכי "הספורטיביות" ו"העניין" לא חייבים להיות כ"כ מנוגדים כפי שמציגים אותם. קופל רוצה שואו-טיים? ערב גאלה? הצגת שחקנים מרשימה? פרסים מפוצצים? חלוקת BMW? אין בעיה, אני האחרון שאתנגד. אבל אף אחד לא אמר שזה חייב להיות מרוכז ליומיים וחצי תחת הכותרת של "פיינל-פור". גם ברוממה אפשר לעשות טקסים. זה לא יהיה פנסי כמו בנוקיהו אבל נעמוד בזה. במקום לקבל עכשיו משחק אחד עם טעם של עוד, כמו בשנה שעברה (טפו טפו טפו), אפשר היה להנות בימים אלו מסדרת גמר-סל מלאת-עניין בין שתי הקבוצות, שלא נדבר על הפוטנציאל של סדרות חצי הגמר. סדרות הפלייאוף, למי שכבר הספיק לשכוח בארצינו ולמי שחי את זה בימים אלו בארצו של הדוד סם, הן פוטנציאל ענק בסיפוק אחר סיפורים אנושיים מעניינים ויריבויות היסטוריות מרתקות. תשאלו את האוהדים הקצת יותר ותיקים של הפועל ת"א והפועל ירושלים, שבמהלך שנות ה-90 פיתחו קרבות פלייאוף בלתי נשכחים.
פיני גרשון אמר במהלך הקריירה שלו הרבה דברים מעוררי מחלוקות שעם חלק לא מבוטל מהם לא הסכמתי. מי שתנצח היום במשחק תקבל ממני את מלוא ההערכה ואין בי שום כוונה לגרוע מההישג שלה אבל כנראה שפיני צדק, המנצחת היום, כמו בשלוש השנים האחרונות, היא כנראה לא אלופה אמיתית, אלא רק "מחזיקת גביע הליגה". גמר שמח לכולם.
כתבות אחרונות באתר
|
|