NBA- המצעד השבועי - 4/12
שרון קינן ,04/12/2008

כמו בכל סוף שבוע, שרון קינן עושה לכם סדר בשבעת הימים האחרונים בליגה הטובה בעולם. הפעם: דווין האריס להט, סטפון מארבורי והניקס ממשיכים להתקוטט, דייויד לי, כריס דוהון וראג'ון רונדו שוברים שיאים אבל מעל כולם מככבת פורטלנד החמה.

5. אז מי השווה הלילה שיא של לארי בירד בבוסטון?
אחרי שהללתי את הלייקרס, הסלטיקס והקאבס במצעד של השבוע שעבר, הבטחתי לכמה גורמים בהנלהת הליגה שמעוניינים להגביר ב"ספסל" גם את החשיפה של מועדונים בינוניים, שלא תשמעו ממני אפילו מילה אחת במצעד של השבוע על אחת ממועדון "שלוש הגדולות". על ההפסד השני העונה של הלייקרס באינדיאנה עוד יכולתי להבליג אבל מה שעשה אחד השחקנים הלילה בגארדן של בוסטון, אילץ אותי להפר את מילתי.

אז מי הוא שחקן הסלטיקס שעולל לי זאת בכך שהשיג טריפל דאבל ראשון במדי הקבוצה מאז פול פירס בפרואר 2005? האם זה פירס עצמו? אולי קווין גארנט? אולי אפילו ריי אלן? לא, לא ולא. קבלו את רכז הסלטיקס, ראג'ון רונדו שעם טריפל דאבל ראשון בקריירה של 16 נק', 17 אס' ו-13 ריב', אפשר לאוהדי בוסטון לראות טריפל דאבל ראשון של קבוצתם אחרי כמעט 4 שנים שחונות. ההישג של רונדו מקבל משנה תוקף, לאחר שהאחרון שהצליח להציג במדי בוסטון טריפל דאבל של יותר מ-15 אסיסטים היה לא אחר מבחור בשם לארי בירד ב-1990. בהחלט מרשים.

בגיל 22 ולאחר האליפות המתוקה מאשתקד, מנסה רונדו, בעונתו השלישית בליגה, להפוך לשחקן מוערך ביותר, בעיקר ע"י שיפור הקליעה שלו. לרכז הפותח של הסלטיקס הייתה עונה לא רעה בשנה שעברה עם 10.6 נק', 5.1 אס' ו-4.2 ריב'. נתונים לא רעים בכלל, בהתחשב בעובדה שאיתך בקבוצה משחקים שחקנים כמו גארנט, פירס ואלן. עם זאת בחלקים מסוימים של העונה הוא סבל מחוסר יציבות, בעיקר בפלייאוף. העונה הוא עומד ביינתיים על מספר מצוין של 7.7 אסיסטים למשחק. ההתקפה של הסלטיקס בהחלט תצטרך את רונדו טוב יותר, בעיקר בשלבים מאוחרים יותר, בשביל להצליח להשיג את הרי-פיט המיוחל.

4. ערב של שיאים ב-MSG
"שווה כל סנט" או "מבחיל מבחינה הגנתית" אתם תחליטו, אבל מה שבטוח, אי אפשר להתעלם מה-125-138 של הניקס על גולדן סטייט ביום שבת האחרון, שהושג בלי הארכה/ות אם מישהו תוהה ובדרך גם שבר כמה שיאים אישיים וקבוצתיים מעוררי השתאות.

במישור האישי, דייויד לי, הפאוור פוורורד בן ה-25 של הניקס, ניפץ את שיאיו האישיים בנקודות ובריבאונדים כשקלע 37 נק' וקטף 21 כדורים חוזרים. "הוא היה צריך לסיים עם 50 (נק') ו-28 (ריב')", אמר בצחוק מאמנו, מייק ד'אנטוני בסיום המשחק. האחרון אגב שהצליח להציג משחק של "20,30" בנקודות ובריבאונדים במדי הניקס הוא לא אחר מפטריק יואינג, שקלע 35 נק' והוריד 24 כדורים חוזרים, לפני יותר מעשור בפברואר 1997.

22 האסיסטים של רכז הניקס, כריס דוהון, שברו באסיסט אחד את שיא המועדון שנקבע אי שם ב-1958. הניקס עצמם סיימו עם לא פחות מ-34 אסיסטים באותו ערב.

אל הרינגטון אמנם לא שבר אף שיא אבל נתן פייט מכובד לחברו לקבוצה, דיוויד לי, עם 36 נק' ו-12 ריב' במשחקו הראשון מול הוואריורס, מאז עזב אותם לפני יותר משבוע.

במישור הקבוצתי, 82 הנק' שקלעו הניקס במחצית הראשונה (לא טעות) מהווים שיא חדש במדיסון סקוור גארדן למספר נקודות שקבוצה קולעת במחצית ראשונה. 43 הנק' שנקלעו ע"י הקבוצה של מייק ד'נטוני ברבע השני (חישוב מהיר: ממוצע של 3.6 נק' לדקה) מהווים שיא ב-MSG למספר נקודות שקבוצה קולעת ברבע השני. כמה כיף שההגנה של גודלן סטייט (מדורגת 28 בליגה) הגיעה העירה.

לתקציר של המשחק

3. גירושים מכוערים
בשבועיים האחרונים עוד הצלחתי להתעלם וגם במהלך השבוע האחרון הפעלתי לחצים פוליטיים כבדים על-מנת להשאיר את "הרומן" בין סטפון מארבורי לניו-יורק מחוץ למצעד, אבל הסיפור הזה, שהוא בערך הכל חוץ מכדורסל, הפך בימים האחרונים לאחת השיחות היותר מדוברות בארה"ב ולמרות כל השגותי, לא נותר לנו, אלא ליישר קו ולהקצות לו מקום מכובד גם אצלינו.

זה מכבר שנתיים שמארבורי, להזכירכם אול סטאר בעברו הלא כ"כ רחוק, לא כ"כ מתעסק בכדורסל ובעיקר עסוק בריבים עם שחקנים, מאמנים, אנשי הנהלה, עיתונאים, אוהדים או כל דבר אחר בניו-יורק. הפוינט גארד בן ה-31 לא היה בתוכניות של המאמן החדש מייק ד'נטוני שלא נתן לו ולו דקת פרקט אחת העונה. הסגל הקצר של הניקס, שנובע בעיקר ממכת הפציעות שעוברת הקבוצה והטריידים האחרונים שביצעה, אילץ את ד'נטוני, כמעט בצעד נואש, לבקש ממארבורי לשחק נגד דטרואיט ביום רביעי שעבר. מארבורי סירב.

הסירוב של מארבורי רק הצית את כדור האש שהיה אמור להתפרץ כבר מזמן. דוני וולש, הג'נרל מנג'ר של הניקס, הורה למארבורי שלא להגיע למשחקים ולאימונים של ניו-יורק ובמקביל, פתח במו"מ איתו ועם וסוכנו בנוגע לקניית חוזה ה-21.9 מיליון דולר שלו, שאמור להסתיים השנה.

העסק לא מסובך, כפי שהוא עשוי להיראות: הניקס, כפי שהם התחילו להראות לכל הליגה, מעדיפים להיות עסוקים ב"פרויקט לברון 2010", מאשר ששחקן בחליפה ימשיך למשוך בכל ערב תשומת לב שלילית במשך יתר העונה הקרובה. הם מוכנים "לקנות" את החוזה של מארבורי לעונה הקרובה (ובכך להיפטר ממנו סופית) תמורת סכום הנמוך בכמה מיליונים טובים מה-21.9 מיליון שמארבורי אמור להרוויח. הבעיה היא שמארבורי, שכנראה גם היה מעדיף לסיים כבר את "הרומן" עם "התפוח הגדול", לא מוכן להוריד את הסכום ביותר ממיליון דולר. בינתיים המו"מ נמצא במבוי סתום והניקס נתונים ללחץ מטעם ארגון השחקנים שלא יתן ללקוח שלהם להישאר יותר מדי זמן בבית, בלי הכרעה בנושא. הארגון אגב הודיע כי בכוונתו לערער על הקנס הכספי שקיבל מארבורי (400 אלף דולר). לטובת כולנו, עדיף שזה יגמר ומהר.

2. הרוס על האריס
נציגי המצעד במדינת ניו-ג'רזי טענו בפני בשבועות האחרונים לקיפוח לא מוצדק, לאחר שהקבוצה שלהם, שלפי התחזיות המוקדמות הייתה אמורה לדשדש איפשהו בתחתית המזרח ולהיות עסוקה במחשבות על המעבר הצפוי לברוקלין ב-2010, מהווה בינתיים את אחת ההפתעות היותר גדולות של העונה עם מאזן חיובי של 8-9 (מקום שישי במזרח) ועם דווין האריס, שמתגלה כאחת ההפתעות היותר נעימות של העונה במישור האישי.

אחרי 34 הנק' שלו בניצחון הנטס ביוטה הייתי עדיין בהתלבטות, אבל 47 הנק' של האריס בניצחון המרשים בפיניקס ביום ראשון האחרון לא אפשרו לי יותר מדי ברירות, אלא להיענות לדרישותיהם של נציגי הנטס ולתת לפוינט גארד בן ה-25 מקום של כבוד במצעד השבועי שלנו. האריס, שקלע כבר 30 נק' ומעלה בששה משחקים מתוך 14 בעונה הנוכחית, מתגלה בינתיים כאחד הרכזים הטובים בליגה, במיוחד בעקבות הפציעות של סטיב נאש ודארון וויליאמס.

בוגר מכללת וויסקונסין מציג בינתיים בניו-ג'רזי את מה שדי התקשה להראות בדאלאס תחת אייברי ג'ונסון. האריס חודר, קולע מחוץ לקשת, לוקח זריקות על שחקנים מחצי מרחק, סוחט עבירות (מוביל את הליגה בתחום הזה עם יותר מ-11 זריקות למשחק, 9.2 מהם מוצלחות), מוסר 6 אס' למשחק ואולי חשוב מהכל, ממעט לאבד עם פחות מ-2 איב' ב-36 דק' למשחק.

בגילוי נאות, הכניסה של האריס למצעד התאפשרה אמנם בעיקר בזכות עצמו אף גם בזכות הדחף הבלתי נמנע שלי להוציא כרטיס צהוב לדאלאס, קבוצתו הקודמת של האריס, על ניהול בעייתי. מארק קיובן סירב להבין בשנה שעברה ששווה לשקול ברצינות כניסה לתהליך של בנייה מחדש בדאלאס, אחרי עשור מצליח אבל יבש מאליפות היסטורית. החמדנות של המאבריקס גרמה לה בסופו של דבר להיות חסרת סבלנות כלפי האריס ולוותר על העתיד שלה בצורה קלה מדי, לאחר ששלחה אותו ביחד עם שתי בחירות דראפט בסיבוב הראשון תמורת ג'ייסון קיד, אחד מהפוינט גארדים הגדולים בהיסטוריה של המשחק אבל כזה שנמצא בדעיכה משמעותית בשנים האחרונות.

כמו שהעונה מתפתחת, בהחלט סביר שמי שימצא את עצמו משחק כדורסל גם במאי (או לפחות בסוף אפריל) הם דווקא הנטס ולא המאבריקס, שכמו ניו-ג'רזי מחזיקם ביינתיים במאזן של 8-9 (מקום שמיני במערב) אבל יצטרכו להיאבק הרבה יותר קשה בשביל להכינס לפלייאוף במערב. אולי בדאלאס סוף סוף יבינו את המסר.

1. כבר מזמן לא הג'ייל-בלייזרס
עם כל הכבוד לאלילינו רודי, באמת הגיע הזמן שהבלייזרס יקבלו את הכבוד המגיע אליהם בזכות עצמם ובזכות הכדורסל שהם משחקים בזמן האחרון. ארבעה ניצחונות בשבוע האחרון, בינהם אחד מרשים מיוחד בפאלאס של דטרויט, משלימים ריצת 0-6 של פורטלנד ומעניקים לקבוצה של נייט מקמילן, ששנייה במערב רק ללייקרס עם מאזן של 6-14, את המקום הראשון במצעד החמישי שלנו.

אז נכון, למרות שהם מחזיקים בינתיים במאזן החמישי בטיבו בליגה, הבלייזרס לא יקחו השנה אליפות וכנראה גם שלא יגיעו קרוב לזה (תעשו טובה ואל תצטטו אותי בחלק השני של המשפט, זה בכל זאת ה-NBA, דברים בלתי צפויים מתרחשים שם) אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה שהעתיד נראה ורוד מתמיד.

לבלייזרס יש בסגל לא פחות משבעה שחקנים בני 24 ומטה שמשחקים לפחות 15 דק' למשחק. ארבעה מהם (ברנדון רוי, למרכוס אלרידג', רודי פרננדז וטראויס אאוטלו) קולעים כבר עכשיו במספרים כפולים.

ברנדון רוי, שקולע 21 נק' ומוסר יותר מ-5 אס' למשחק, הוא ללא ספק השחקן בכושר הטוב ביותר בקבוצה כיום. הגארד בוגר מכללת וושינגטון, מתגלה כבר בעונתו השלישית בליגה כמנהיג של פורטלנד על המגרש. רוי כבר הספיק לרשום לעצמו מספר לא קטן של סלים חשובים ברגעי קלאץ'. הבולט שבינהם העונה היא ללא ספק שלשת הניצחון שקבר ב-0.7 שניות במשחק הניצחון המשוגע מול יוסטון, שכמובן כיכב כאן במצעד לפני מספר שבועות. גרג אודן, שחזר מפציעה לפני כשבועיים, עדיין מעט מתקשה בהתקפה ועומד בינתיים רק על 8 נק' למשחק אבל הוא ללא ספק מהווה נוכחות הגנתית מרשימה ברחבה של הבלייזרס. בגיל 20, יש לאודן עוד מספיק זמן לשמור על יציבות בפאן הבריאותי ולשפר את המשחק שלו, גם בחלק ההתקפי.

קשיי ההתאקלמות של אודן לא מפריעים יותר מדי להתקפה של הבלייזרס, שממוקמת שנייה בליגה עם 110.8 נק' למשחק. סגנית רק לקליבלנד ולפני הלייקרס. פורטלנד נמצאת גבוה גם במדד הריבאונדים עם 53.4 למשחק (שנייה בליגה) וגם במדד האסיסטים עם 15.8 למשחק (רביעית בליגה).

אם כל זה קורה כשהגיל הממוצע של החמישיה הפותחת שלה הוא נמוך יותר מ-23 והכוכב העתידי שלה עדיין לא מראה 50 אחוז ממה שהוא מסוגל לו, מפחיד לחשוב איך שלד השחקנים הזה יראה בעונות הבאות.

נשארו מחוץ לדירוג: דווין וייד לוהט (לא לדאוג, הוא עוד יכנס למצעד), קליבלנד עולה ל-0-10 בבית, בילאפס לוקח את דנבר למקום השלישי במערב עם מאזן של 6-13, טיפ של טרוי מרפי מהפייסרס מנחיל לליקרס את הפסדם השני העונה, 118-117 באינדיאנה, טורונטו אומרת שלום לסם מיצ'ל לאחר פתיחה מאכזבת מבחינתם של העונה עם מאזן 9-8 וושינגטון וויזארדס (מקום אחרון במזרח עם מאזן של 13-3) משיגים בשעה טובה ומוצלחת את ניצחון החוץ הראשון שלה העונה (הפרחים לניו-ג'רזי).

"מה קורה עם רודי?"- עדכון אירופאי
עם פורטלנד במצעד או בלי פורטלנד במצעד, לנו זה לא יפריע לעקוב באדיקות אחרי מעלליו של מי שבלעדיו, המצעד הזה הוא פשוט חסר ערך, האיש שזוכה לאהדה חסרת תקדים ורחבת היקף ממרכזי הבילוי של מדינת אוריגון במערב ארה"ב, דרך חופיה היפים של פלמה דה מיורקה ואפילו עד הגבעות של ברנר וראש-העין בארץ הקודש, ממנה נכתבים מדי שבוע מילים אלה, האחד והיחיד, רודי פרננדז.

אז כמו הקבוצה שלו שלא מפסיקה לנצח, גם לרודי היה שבוע טוב עם ממוצע של 11 נק' למשחק. 3 נק' בלבד במשחק הניצחון בדטרויט מעט הדאיגו אותנו אבל מיד אחרי הגיעו 18 נק' עם 4-8 מהשלוש בניצחון על הניקס ו-13 נק' עם 2-3 מחוץ לקשת בניצחון על וושינגטון.

פורטלנד משתמשת ברודי בינתיים בעיקר כאיום מרחוק. הכוכב הספרדי מתפקד כקלע העיקרי של הבלייזרס מחוץ לקשת ועומד על מאזן מצוין של 44% משם. רודי הספיק לזרוק כבר 105 פעמים מהטווח הזה, לעומת רק 61 ל-2 נק'. פרננדז אמנם מבליח לפעמים במבצעים אתלטיים בשיתוף עם הספרדי השני בקבוצה, סרחיו רודריגז, אבל ברור שעל-מנת שהבלייזרס יהיו פחות צפויים איתו, הם חייבים להשתמש בו לעיתים קרובות גם קרוב יותר לסל. אנחנו יודעים שהוא מסוגל.

משפחת גאסול ביקשה ממני בשבוע שעבר לקבל אזכור לאח הצעיר שבמשפחה. אז בינתיים מארק, בעונתו הראשונה בליגה, מקבל 29 דק' למשחק, קולע 12 נק' ולוקח 7 ריב' למשחק במדי ממפיס. נתונים יפים בהחלט לרוקי אבל לא משהו שעוזר יותר מדי לגריזליס להיחלץ מתחתית המערב, לאחר שהצליחו לנצח רק ארבע פעמים העונה.

מי ששוב נדחף לפינה הוא חוזה קלדרון, שמציג ביינתיים מאזן משולם מקו העונשין עם 43-43. עם יכולות הניחוס של המצעד שלנו, אני מניח שזה לא ישאר ככה עד השבוע הבא.

למי שמתעניין אגב בשלומה של המושבה האיטלקית מעבר הים, נדווח לו שאנדראה בראניאני, פעם הבטחה גדולה, לוקח כמעט 12 נק' ומוריד 5 ריב' ב-28 דק' למשחק בטורנטו. דניאלו גלינארי, שהגיע רק השנה לליגה, לא הספיק יותר מדי לשחק במדי הניקס בגלל פציעה שמשביתה אותו ביינתיים. עוד שנתיים ואולי הילד ישתף פעולה עם לברון.






כתבות אחרונות באתר
Print



ארכיון טורים
אז למה לא סדרות בעצם?בין ניו זילנד ואור יהודהמשעמם לא יהיה כאןNBA- המצעד השבועי - 11/12זה לא אתה, זה אניNBA - המצעד השבועי - 27/11NBA- המצעד השבועי - 20/11הפלישה החולונית לראשוןהבעיות של זיו ארזהמערב הלא פרועאולימפיאקוס בעיר הייןהבהלה לזהבנהריה - רוצה להמשיך במומנטוםNBA: זוהי שקיעתה של הזריחהפלייאוף NBA - חמשת הסיפורים החמיםככה לא לוקחים אליפות, סטיבי.



© כל הזכויות שמורות
cker();