ספסל- הבית של הכדורסל הישראלי - אינפורמציה, סטטיסטיקה וחדשות יומיות על כל השחקנים, הקבוצות והליגות

מוסינזון, יספר לנכדים

אולימפיאקוס בעיר היין
שרון קינן ,06/10/2008

אולם חדש, טקסים מפוארים וריח נקניקיות ופופקורן ממש על הפארקט. שרון קינן היה אתמול בחנוכת "בית מכבי" ואף ניסה להוציא כמה מסקנות מקצועיות על הקבוצה של זיו ארז.

גלריה משמעותית של תמונות ומזכרות תתווסף בימים הקרובים לארכיון של מכבי ראשל"צ. בכל זאת, לא בכל יום מגיעה אולימפיאקוס לביקור בעיר היין. הופעותיה האירופאיות של קבוצת הכדורסל המקומית בגביע קוראץ' האפור וגילגוליו השונים, מעולם לא יצרו עניין מיוחד בעיר, אבל כשסוללת הכוכבים המכונה אולימפיאקוס פיראוס, מפרגנת בביקור, אין פלא שעולם הכדורסל המקומי מתעורר.

אולי לא יודו בכך, אבל גם שחקני הקבוצה, לפחות הישראליים שבינהם, לא בדיוק יתנגדו בבוא הימים לספר לנכדים בהתרגשות על היום בו שיחקו על אותו פרקט מול ג'וש "7 מיליון יורו לעונה" צ'ילדרס, תיאו "4.5 מיליון יורו לעונה" פאפאלוקאס ושאר חבריהם "העניים".

להיות במעמד של חניכת אולם כדורסל חדש בארץ, שלא נראה לשם שינוי כמו אולם ספורט של תיכון, עושה הרגשה די טובה, אני חייב להגיד. לא הרבה כאלה נבנו לאורך השנים בחממה הקטנה שלנו פה. כמו כאלה שנבנו לפניו וכאלה שיבואו אחריו, תהליך הקמתו של "בית מכבי" נמשך נצח (זה הרגע שבו רוב הירושלמים אמורים להנהן בתסכול). לא סתם בירך הערב ראש-העיר הנצחי של ראשל"צ מאיר ניצן לפני המשחק: "שהחיינו והגיענו לזמן הזה". הוא יודע על מה הוא מדבר. הוא כיהן בתפקידו הנוכחי עוד כשהתחילו לדבר לראשונה על הקמת אולם חדיש במערב העיר, אי שם באמצע שנות ה-90. הדיבורים הראשוניים היו על אולם שיכיל סדר גודל של 3,000 מקומות ישיבה ומעלה. בסוף יצא פחות מ- 2,000 אבל מי אנחנו שנתלונן, דווקא ביום חג זה.

הטקס המרשים שנערך לפני המשחק ביחד עם ריח הנקניקיות החזק שהגיע מהמזנון - שנמצא במרחק 10 מטר קו אווירי מהפרקט - ואפף את האולם, גרם לנו להרגיש לשנייה כאילו אנחנו בליגה ממנה הגיע צ'לדריס. האיחור של כחצי שעה בתחילתו של המשחק כבר הזכיר לנו את שורשינו האמיתיים. לפחות הוא נגרם כתוצאה מטקס ההוקרה המכובד שערכה הקבוצה לכמה מותיקי הספורט בעיר, בינהם יצחק פרי, יו"ר הקבוצה המיתולוגי.

חניכת האולם החדש, הציפיה למשחק נגד אולימפיאקוס וכמה ניצחונות לא רעים בכלל במשחקי ההכנה, גרמו, קצת מבלי להרגיש, להעלאת רף הציפיות מהקבוצה של זיו ארז, לקראת העונה הקרובה. בראשון מספרים על מספר שיא של כ-1,000 מנויים שנמכרו בזמן שבינינו ובין פתיחת הליגה מפרידים עדיין שלושה שבועות. בצד המקצועי, הקבוצה עשתה כמה החתמות לא רעות הקיץ אבל ספק אם גיבשה את הסגל הסופי לעונה. בראשון לא ממהרים להחתים עדיין את דניס קאר, שכמו במשחקים הקודמים, גם היום לא הרשים וספק גדול אם ימשיך, בהתחשב בעובדה שקיבל רק 5 וחצי דקות של פרקט מזיו ארז. גם הפציעה של איתי לב, שעלולה להשבית אותו לכל שלמה, עשויה לפגוע קשות ברוטצית הישראלים של הקבוצה, שגם ככה לא הייתה יותר מדי עמוקה.

גם אם מתאמצים, קצת קשה לקחת דברים חיוביים ממשחק שנגמר בתבוסה של 31 נק'. אז בכל זאת התאמצנו הרבה ומצאנו כמה כאלה. לפחות בשני זרים, עושה רושם שזיו ארז פגע טוב. רוברט קונלי אמנם ישן במחצית הראשונה נגד אולימפיאקוס, אבל מחצית שנייה אישית טובה שלו ביחד עם יכולת מרשימה במשחקי ההכנה האחרים, מנבאים עתיד ורוד העונה לפורוורד המנוסה שנחת בראשל"צ. למרות שהיה הקלע הבולט של ראשון היום עם 18 נק', ג'יימס יוז המתנשא לגובה של 2.11 מ', מהווה עבורינו סוג של חידה. יחסית לסנטר, הוא לא יותר מדי אגרסיבי, אבל מדובר בשחקן עם יד לא רעה מחצי מרחק, יכולת אדירה לחסום ותנועה מצוינת בלי כדור, במיוחד לגבוה. זה לא הספיק מול מי שמתיימרת להיות אלופת אירופה אבל זה בהחלט עשוי להספיק בליגה שלנו.

אופיר פרחי, כבר בן 22, לא עשה חשבון לאף אחד מהכוכבים של יאנקיס, ובכמה דקות יפות מאוד של לחימה ברבע הרביעי, שכללו אפילו דאנק מרשים, הוא הצליח לסחוט לא מעט תשואות גם מהקהל היותר מנומנם, שכבר התייאש מההפרש. נחמיא גם לגיל מוסינזון, שסיים עם 10 נק', ויוכל לספר לנכדים על הגג הגדול שבנה לצ'ילדרס על הראש.

ועל אולימפיאקוס מה נגיד? האמת שלא יותר מדי. הם בעצמם יודעים ש-40 הדקות שהעבירו על הפרקט החדש בעיר הזאת ליד ת"א, לא בדיוק מהווים מדד. למרות זאת, עדיין מרשים לראות קבוצה שמסיימת משחק כלשהו עם 12 שחקנים שמשתתפים בחלוקת הנקודות. כמו בשבת נגד מכבי, יאנקיס המשיך לתת כבוד להלפרין, בארץ מולדתו, והעלה אותו בחמישיה. ספק אם במשחקים המכריעים, יסיים הלפרין שלישי במספר הדקות שקיבל, כמו היום, במיוחד כשאיתו משחקים גארדים כמו פאפאלוקאס, גריר ותאודושיץ', אבל יכול מאוד להיות, שרחוק מהאוהדים והתקשורת המלחיצה וכשרק ניקולה קרוב, זו תהיה השנה של יותם. הלוואי.