|
בין ניו זילנד ואור יהודה
שרון קינן
,08/05/2009
שרון קינן חזר מטיול שחרור ישירות למשחק ההכרעה של הפלייאוף התחתון וכמעט החזיר במו ידיו את גבעת שמואל לסדרה. בינתיים הוא מספר לנו על חוויותיו באוקיאניה ועל השינוי שהתחולל בראשל"צ מאז עזיבתו.
לקראת סוף המסע שלי באוסטרליה וניו זילנד שנמשך קרוב לארבעה חודשים, אתה מתחיל לחשוב על הדברים העיקריים שאתה מתגעגע אליהם בארץ. אחת מהתשובות הנפוצות ביותר היא חומוס (עצה לחיים - אם במקרה אתם מטיילים באוסטרליה ומצאתם בהתלהבות יתרה חומוס בסופר מקומי, באמת שעדיף להמשיך להתאפק עד הארץ). הגעתי לפני יומיים והאמת היא שאני לא יכול להגיד עדיין שאכלתי חומוס אמיתי, אבל במשחק פלייאוף תחתון של ליגעת העל כבר הספקתי להיות. כבוד.
במהלך הביקור שלי בניו זילנד הלכתי כמובן למשחק ראגבי מקומי. ליגת הסופר-14: השארקס נגד הבלוז. זה בסדר, גם לי אין מושג מה זה אומר אבל זה מה שהיה כתוב על הכרטיס. לך תנסה להבין חוקים של משחק תוך כדי שהוא משחק. מה שבטוח, היו שם כמה בחורים שבהחלט הייתי שוקל להביא לארץ. כלומר, יכול להיות שהם שחקני ראגבי בינוניים ומטה אבל הם בהחלט יוכלו להוסיף קצת מסה מתחת לסל של הרבה קבוצות אצלינו. זה באחריות.
אני חייב להודות שבין הנופים המרהיבים של ניו זילנד לחופים המשגעים של אוסטרליה, לא בדיוק התאמצתי יותר מדי לגבש דעה על הגינותה של שיטת הפליאוף התחתון הזו, שמנוסה בפעם הראשונה בליגה שלנו. האמת שכנראה זה לא כזה משנה. בעוד דיבורי בעד ונגד על שיטת הפיינל פור עולים כאן באופן די תדיר, לא נראה שליותר מדי אנשים באמת אכפת האם ספורטיבי יותר שהיורדות תקבע בסוף הליגה, כפי שהיה נהוג בד"כ או באמצעות שיטה של סדרות "פלייאאוט". בתור אחד שניסה להתעדכן מהניכר בנעשה בביצת הכדורסל שלנו, אני חייב לציין שהליגה הארצית בכדורגל כבר זוכה לחשיפה גדולה יותר.
נתחיל מהסוף דווקא. גבעת שמואל ירדה אתמול ליגה ואת האמת, זה לא נראה כאילו שזה מזיז ליותר מדי אנשים. ניסיתי לחפש אתמול באור יהודה מראות קורעי לב של סבל ספורטיבי עצוב אך אמיתי: אוהדים בוכים, שחקנים כואבים. את האמת, הדבר היחידי שמצאתי היה כמה פרצופים מתוסכלים פה ושם. לא יותר מזה. הליגה שלנו ידעה כבר כמה משחקי ירידה מלאי רגש ודמעות שהשאירו אוהדים מתוסכלים ביציעים במשך דקות ושעות ארוכות. גבעת שמואל ירדה אתמול ליגה. חצי שעה אחרי, הדבר היחידי שיכלת למצוא באולם באור יהודה זה אימון כדורעף.
תקשיבו לנתון הסטטיסטי הפשוט הבא ותחליטו בעצמכם אם הוא מפחיד או לא. בטרם נטשתי לפסיפיק, הספקתי להיות נוכח העונה בשמונה משחקים של מכבי ראשון. בכולם הם הפסידו. שמונה משחקים, שמונה הפסדים. שלושה ימים לפני הטיסה עוד הספקתי לראות את נהריה מוחקת פיגור של כמעט 30 נק' בדרך לעוד הפסד כתום עם הבאזר. שבוע אחרי, כשאני כבר רחוק רחוק בניו זילנד, חניכיו של עופר ברקוביץ' הצליחו לנצח בר"ג. בין כבשים, ציפורים וגבעות ירוקות הייתה זו דווקא הודעת ה-SMS שקיבלתי מאחי על תוצאות אותו מחזור, שגרמה לי להגיע לתובנה עמוקה מאוד בקשר לקבוצה מעיר היין. ברב תמימותם חשבו הראשונים שחילופי מאמנים וזרים ישפרו את מצבה העגום של הקבוצה, בעוד הסיבה האמיתית לכך נעוצה בנציג הנאמן של "ספסל" למשחקיהם. יותר פשוט מזה אין.
רבע ראשון אתמול באור יהודה. אני עדיין קצת סובל מג'ט-לג (הפרש השעות בין סידני לישראל הוא 7 שעות קדימה למי שבאמת רוצה לדעת) ובינתיים, הקבוצה של ברקוביץ' לא עולה על הפרקט. לי זה נראה כאילו מעולם לא נסעתי. שוב בעיות בהגנה, שוב בעיות בריבאונד, שוב התקפה תקועה ושוב רועי ברקוביץ' משפר חסות ראשון את האחוזים שלו מחוץ לקשת - תסריט כמעט זהה לשני משחקי ההפסד של הכתומים באור יהודה בתחילת העונה (בליגה ובגביע). "אם בראשון היו מודעים לסטטיסטיקה שלי איתם, הם כבר מזמן היו מוציאים עליי איזה צו הרחקה", אני חושב לעצמי.
רק שבזמן שאני על סף האמנה בכוחות עליוניים, מתישהו באמצע הרבע השני, הקבוצה של עופר ברקוביץ' מתחילה לאט לאט להציג מקבץ של איכויות כדורסל שגרמו לי בכל זאת להבין שמשהו השתנה בקבוצה הזו. לשינוי הראשון והחשוב מכולם קוראים כנראה "הגנה". עופר ברקוביץ' קיבל קבוצה שסופגת באזור ה-90 נק' למשחק והצליח להביא אותה לאזור ה-80 (65 בחמשת המשחקים האחרונים). מדהים זה בטוח לא אבל כנראה שזה מספיק בשביל להישאר בליגה. במקום השני במצעד "מה השתנה במכבי ראשון מאז שעזבתי את הארץ" יגיעו קרוב לודאי הזרים. רוברט קונלי קיבל חיזוק משמעותי מלארי אובאנון ודימארקו ג'ונסון ואלמנטים כמו קליעה מבחוץ והתמצאות בצבע, שהיו ברוב העונה של ראשון לוקים מאוד בחסר, קיבלו תפנית משמעותית. שוב, לא משהו שהפך את העונה הזאת לגדולה מבחינת ראשון אבל בהחלט מספיק להישארות בליגה.
החגיגות של אוהדי ראשון אתמול הם לא חגיגות הצלחה, אלא חגיגות של אנחת רווחה גדולה מאוד. אפשר בהחלט להבין אותם אחרי המרורים שהם אכלו השנה. הקבוצה שלהם אמנם הבטיחה עונה מספר 21 ברציפות בליגה הבכירה והצטרפה למועדון די מצומצם של ארבע קבוצות (ביחד עם מכבי, הפועל ירושלים וגליל) שמשלימות יותר מ-20 עונות ברציפות בליגת העל, אבל בראשון יודעים טוב מאוד שהתקציב שהועמד לרשות הקבוצה בתחילת העונה היה אמור להספיק להרבה יותר מהישארות בליגה. סימני שאלה כבר עומדים על הפרק בנוגע לגובה התקציב בעונה הבאה לאחר שהאוהד התומך מאיר ניצן כבר לא יושב על כסא ראש העיר. מה שבטוח, העתיד של הגבעה מעורפל בהרבה.
כתבות אחרונות באתר
|
|