|
המערב הלא פרוע
שרון קינן
,29/10/2008
אמנם ה NBA התחיל כבר הלילה אבל מבחינתנו זה עדיין לא מאוחר להציג לפניכם את קבוצות המערב וסימני השאלה שלהן.
הבית הפסיפי
לוס אנג'לס לייקרס
שנה שעברה: 25-57 (מקום ראשון במערב), הודחה בגמר ה-NBA
חמישיה צפויה: דרק פישר (PG), קובי בריאנט (SG), ולדאדימיר רדמאנוביץ'/ לאמאר אודום (SF), פאו גאסול (PF), אנדו ביינום (C)
על הקווים: פיל ג'קסון
סימני שאלה:
• אם רק הייתי יכול לקבל שקל על כל פעם ששמעתי את המשפט: "אם אנדרו ביינום זה היה נגמר אחרת". האם יכול להיות שחסרונו של הסנטר צעיר, שאותו להזיכרכם קובי רצה לשלוח בטרייד בתחילת העונה שעברה, היה ההבדל בין סגנות לאליפות? יכול מאוד להיות, בהתחשב בעובדה שלוס אנג'לס שיחקה פלייאוף שלם ללא סנטר טבעי, עם כל הכבוד לגאסול ואודום. כך או כך, חזרתו הצפויה של ביינום לחמישיה הפכה את הלייקרס בצורה אוטומטית, אולי אוטומטית מדי, למועמדת מספר 1 לאליפות, בקרב הפרשנים בארה"ב, אפילו לפני בוסטון. למרות שביינום אכן הופך את החמישיה של פיל ג'קסון לאחת המאיימות בליגה, אם לא המאיימת שבה, היכולת שלו לחזור לכושר משחק ולהתחבר לפאו גאסול, שאיתו הוא עדיין לא שיחק דקה במשחק רשמי, תהיה מפתח חשוב בהצלחתה של הקבוצה העונה.
• לאמאר אודום יהפוך להיות שחקן ספסל העונה? הייתכן שפיל ג'קסון השתגע? אז זהו, שלא. החזרה של ביינום לחמישיה והמעבר של אודום לעמדה 3 מאלצת את ג'קסון לעשות קצת חושבים. אודום הוא שחקן מוכשר יותר מולדאדימיר רדמאנוביץ' אבל כדאי להעניש על שמירות כפולות על ביינום וגאסול, הוא צריך מישהו שמסוגל לקלוע באחוזים גבוהים מחוץ לקשת ואת זה רדמאנוביץ' עושה טוב יותר. עם זאת, אודום הוא שחקן שצריך ביטחון וצעד שכזה עשוי לאבד גם את התכונות הטובות שאודום מביא ללייקרס ויש הרבה מאוד כאלה. עם ג'קסון יצליח עם זה הוא גאון. אם לא, אז לא אז דיבורים על טרייד, כבר במהלך העונה, לא יפתיעו אותנו.
• לא הרבה זוכרים אבל האליפות של בוסטון בשנה שעברה הוכרעה הרבה בזכות הדחיפה המצוינת שנתן הספסל שלה במשחק מספר 4, משחק הקאמ-בק המדהים בלוס אנג'לס. לליקרס יש אחד את הספסלים היותר עמוקים בליגה אבל אם נשים את אודום בצד לשנייה, הרבה עיינים יכוונו השניים לשניים משחקני העתיד, שעשויים לעשות את ההבדל. מג'ורדן פארמר, שנעלם בשנה שעברה בפלייאוף למרות עונה רגילה טובה שלו, מצפים להחליף בהדרגה את דריק פישר בעמדת הפוינט גארד הפותח של הלייקרס וגם הציפיות מסאשה וויצ'יץ, שהתעורר דווקא לקראת סוף העונה, גבוהות במיוחד. היכולת של השניים להפוך את הספסל של הלייקרס למשמעותי עוד יותר (במיוחד בפלייאוף) עשויה להשלים את הפאזל ולהפוף את הלייקרס לקבוצת אליפות.
האופטימי: אז כן, מסתבר שביינום זה ההבדל. הלייקרס סוגרים את העשור עם אליפות רביעית.
הפסימי: אתוס ביינום מוכח כבלוף, לאמאר אודום מתעסק בהעברת מסרים לפיל ג'קסון דרך התקשורת והלייקרס מודחים במפתיע בחצי הגמר האזורי.
* נקודה אירופאית: פאו גאסול הספרדי, בוגר ברצלונה ואולי השם האירופאי הכי חם בליגה היום, יתחיל עונה שנייה במדים הצהובים סגולים. ולדאדימיר רדמאנוביץ' הסרבי, שהספיק לשחק בזלז'ניק והכוכב האדום בלגרד לפני שהגיע לליגה לפני 7 שנים וסאשה וויצ'יץ' הסלובני, שהעביר את כל שנותיו המקצועניות באירופה באודינה האיטלקית, ימשיכו להיות שני אירופאים משמעותיים נוספים ברוטציה של פיל ג'קסון. לא נסיים את החלק האירופאי בלי להזכיר את ג'ורדן פארמאר היהודי שאמר כבר בעבר שלא יתנגד לשחק בעתיד במדים הכחולים- לבנים שלנו. עד שזה יקרה, באזור 2025 בערך, נקווה שהיהודי היחיד בליגה ימשיך לייצג אותנו בכבוד.
פיניקס סאנס
שנה שעברה: 27-55 (מקום 6 במערב), הדוחה בסיבוב הראשון של הפלייאוף.
חמישיה צפויה: סטיב נאש (PG), ראג'ה בל (SG), מאט בארנס/ גראנט היל (SF), אמארה סטודומאייר (PF), שאקיל אוניל (C)
על הקווים: טרי פורטר
סימני שאלה:
• מאז שסטיב קאר, הגנ'רל מנג'ר הנוכחי של הסאנס, נכנס לתפקיד, הוא רק שומע ביקורות על כך שפיניקס היא אולי קבוצה מצוינת לפליי-סטיישן אבל בפועל היא שכונתית, חסרת אופי וחשוב מכל, חסרת הגנה. קאר שמע והחליט כנראה לבצע מהפכה תדמיתית בפיניקס, שזוהתה יותר מכולם בעשור האחרון עם סגנון ה- "Run & Gun" שלה. זה התחיל בטרייד ששלח את שון מאריון ומרכוס בנקס תמורת שאקיל והגיע לשיאו הקיץ לאחר שקאר לא חידש את חוזהו של המאמן מייק ד'אנטוני, הרוח החיה מאחורי סגנון המשחק ההתקפי של הסאנס בשנים האחרונות. במקומו הביא קאר את טרי פורטר, בעיקר על-מנת שיהפוך את השמשות לקבוצה בעלת מודעות הגנתית גבוהה יותר. עם זאת, בקבוצה עדיין משחקים שחקנים כמו סטיב נאש, ראג'ה בל ואמארה סטודומאייר, שחונכו בשנים האחרונות ע"י ד'אנטוני שזה בסד לקבל 120 נק' במשחק, כל עוד קלעת 121. ספק גדול אם "נאמני ד'אנט'וני" מסוגלים לעבור כ"כ מהר לכדורסל של יותר מ-7 שניות להתקפה.
• אחרי שקווין גארנט, פול פירס וריי אלן הצליחו לקחת תואר ראשון בגיל 30 פלוס, סטיב נאש, שכבר בן 34, אולי טיפס לפסגה בטבלת השחקנים הגדולים שלא הצליחו עדיין לזכות באליפות. גם גרנט היל (36) נמצא שם באזור אבל במצבו הבריאותי הנוכחי זה הרבה פחות תלוי בו מאשר במקרה של נאש. לאחר שנים של כישלונות, עד כמה נאש עדיין מאמין שהוא מסוגל לקחת אליפות ראשונה בקריירה דווקא במדי הסאנס?
• עד כמה משמעותית תהיה העונה העובדה שלסאנס אין באמת סמול-פוורורד רציני. עם כל הכבוד לילדים שגדלו על גרנט היל, אפילו הוא לא זוכר מתי הייתה הפעם האחרונה שבה הוא התחיל עונה בלי דיבורים על פציעה. מאט בארנס, שצפוי לפתוח בתחילת העונה בחמישיה במקום היל הפצוע, הוא שחקן נחמד אבל לבטח לא קרוב להיות סמול פוורוורד של קבוצה אלופה. מישהו אמר מאריון?
• בגיל 36 אחרי 3 אליפיות וכשהמוח לא עסוק תמיד בכדורסל, עד כמה שאקיל מסוגל באמת לדחוף קבוצה לאליפות?
האופטימי: בלתי יתרון בייתיות בפלייאוף, הסאנס מפתיעים ומגיעים עד גמר המערב. יותר מזה, זה באמת נראה הזוי כבר.
הפסימי: פורטר מדבר על הגנה אבל חצי קבוצה מתקשה להפנים. שמישהו יחזיר את ד'אנטוני ומהר. הסאנס נופלים עד למקום השמיני במערב ומודחים בסיבוב הראשון.
* נקודה אירופאית: בוריס דיאו הצרפתי הוא עוד נציג שפה אורטז שולחת ל-NBA. לאחר עונה טובה שלו לפני שנתיים, הפוורווד מתקשה לשחזר את אותה יכולת. עם זאת, דיאו הוא שחקן רוטציה חשוב בפיניקיס והוא אמור להיות המחליף הראשון לאמארה סטאדומייר בעמדה 4. לידיעת הקוראים יותם הלפרין וליאור אליהו, כנראה שיש עתיד ב-NBA גם אם אתה אירופאי שנבחר בסיבוב השני. גוראן דראג'יץ, שנבחר במקום ה-45 בדראפט האחרון והיה אמור לשחק בעונה הקרובה בטאו ויטוריה, חתם על חוזה בסאנס ונכון לתמונת הסגל הנוכחית, הוא אף לצפוי לתפוס את עמדת הפוינט המחליף של הקבוצה.
לוס אנג'לס קליפרס
שנה שעברה: 59-23 (מקום 12 במערב).
חמישיה צפויה: בארון דיוויד (PG), קאטינו מובלי (SG), אל ת'ורנטון (SF), מרכוס קמבי (PF), כריס קיימן (C)
על הקווים: מייק דאנליבי
סימני שאלה:
• עם רכז כמו בארון דיוויס וקו קדמי שכולל את מרכוס קמבי וכריס קיימן, שנתנו עונה מצוינת בשנה שעברה, איך זה שהקליפרס לא בדיוק מועמדים להעפיל לפלייאוף? א. בגלל שהם משחקים במערב. ב. בגלל שחוץ מהשלושה האלה, לא תמצאו שם יותר מדי, בטח שלא שחקנים שמסוגלים לסייע בדחיפת קבוצה לפלייאוף במערב. העונה הזו, מבחינת הקליפרס, תוכרע בסופו של דבר על היכולת של שלושת החברים דיוויס- קמבי- קיימן לתת עונות שיא ולמשוך קבוצה בינונית לתוך הכרטיסים האחרונים של הפלייאוף במערב.
• אני מוכן לשקול את המילה "בינוני" באשר לשחקן קליפרס אחד, מחוץ לשלושה שהוזכרו, וזה הסמול פורוורד הפותח, אל ת'ורנטון. לת'ורנטון הייתה עונת רוקי סבירה בהחלט אבל עדיין לא משהו לספר לנכדים. אם הוא באמת יפתיע ויתפוצץ השנה, הקליפרס עשויים להיות באזור הפלייאוף לקראת קו הסיום.
• ב-1999 כרוקי לקח בארון דיוויס את ההורנטס (אז עוד בשארלוט) והחזיר אותה לפלייאוף. ב-2007 בגולדן סטייט, קבוצתו השנייה בליגה, דיוויס שוב לקח קבוצה שלא הכירה את המילה "פלייאוף" והביא אותה לשם. נראה שהפעם בקליפרס המשימה גדולה מדי אפילו על הפוינט גארד המוכשר אבל בארון דייויס מעולם לא היה שחקן צפוי.
האופטימי: מי שהולך לישון עם בארון דיוויס באמת שלא יודע איך הוא יקום. זה עשוי עוד להסתיים בטעות במקום השישי במערב, עם עונת שיא של כמעט כל החמישיה הפותחת של הקליפרס.
הפסימי: מי שהולך לישון עם בארון דיוויס באמת שלא יודע איך הוא יקום. מקום 13 ומאכזב במערב.
נקודה אירופית: ריקי דייויס ניהל מו"מ הקיץ עם אולימפיאקוס לפני שג'וש צ'ילדרס חתם שם. כריס קאמאן הצטרף לנוביצקי ושיחק במדי נבחרת גרמניה באולימפיאדה, ושימו לב מי עוזרי המאמן. רורי ווייט ופרד וינסון, שניהם בעלי עבר בליגה הישראלית.
גולדן סטייט ווריורס
שנה שעברה: 34-48 (מקום 9 במערב)
חמישיה צפויה: מונטה אליס/ מרכוס וויליאמס (PG), סטפן ג'קסון (SG), קורי מגאטי (SF), אל הרינגטון (PF), אנדריס בידרינס (C)
על הקווים: דון נלסון
סימני שאלה:
• גם כשלא העפילה לפלייאוף, הווארירוס היו בשנים האחרונות קבוצה שכיף לראות, סוג של "פיניקיס סאנס לעניים". בשנה שעברה הם היו רחוקים מרחק ניצחון אחד על פיניקס סאנס האמיתית מכניסה לפלייאוף במערב. הוואריורס הפסידו את אותו משחק וזה נגמר עם המאזן הטוב ביותר בכל הזמנים שלא הצליח להכניס קבוצה לפלייאוף. רק לשם השוואה, מאזן 48 הניצחונות של גודלן סטייט בעונה שעברה היה מדרג אותם במקום הרביעי, לו היו משחקים במזרח. בארון דייויס, שהיה אחראי להרבה שטויות בעונה החולפת אבל עדיין נשאר שחקן כדורסל מצוין, עזב לטובת הקליפרס במקומו של קורי מאגטי. יכול מאוד להיות שהפרידה מדיוויס הייתה נכונה עבור המועדון אבל ספק אם מגאטי, שהולך להיות הסקורר המרכזי של הקבוצה העונה, יהיה זה שיחזיר את הוואריוס ל-8 הגדולות של המערב.
• הקו הקדמי של גולדן סטייט מכיל את אל הרינגטון ואנדריס בידרינס, שני שחקנים לא רעים אבל כאלה שמעדיפים בעיקר את הזיקה מרחוק מאשר משחק פיזי קרוב לסל. הלטבי הוא ריבאונדר טוב בהרבה מהרינגטון אבל בהיעדר כוח משמעותי רציני יותר מתחת לסל של גולדן סטייט, ספק אם זה יספיק למקום בפלייאוף.
• מעטות הם קבוצות הליגה שיהיה להם קל למצוא תחליף הולם לעזיבה של שחקן ברמתו של בארון דיוויס את עמדת הפוינט גארד. הוואריורס קיוו לתת את המפתחות למונטה אליס המוכשר, בעונתו הרביעית בליגה, אבל המזל שיחק לרעתם ואליס צפוי להחמיץ חצי עונה בגלל פציעה. יתכן מאוד שזו תהיה חצי עונה יותר מדי, מבחינת גולדן-סטייט, בהתחשב בעובדה שהפוינט גארד המחליף שלהם, מרכוס וויליאמס, שהגיע מניו-ג'רזי, שיחק רק 16 דק' בממוצע למשחק בשתי העונות שלו בליגה.
האופטימי: דון נלסון שובר את המוסכמות ולוקח קבוצה בלי משחק פנים למקום השמיני במערב. גולדן סטייט חזרה בפלייאוף. איפה דאלאס?
הפסימי: גולדן סטייט היא שוב קבוצה שכיף להיות במשחקים שלה אבל לא יותר מזה. הוואריורס מסיימים במקום ה-12 המאכזב.
* נקודה אירופאית: אנדרס בידרינס, הסנטר הפותח של גולדן סטייט, עבד קשה הקיץ כשעזר לנבחרת לטביה להעפיל ליורובאסקט בפולין. בידרינס הוא עוד דוגמא לגבוה אירופאי שמסוגל לקלוע באחוזים גבוהים מאוד מחצי מרחק. למרקו בלינלי האיטלקי, שחקנה של וידוצ'י בולניה (פורטידו) עד לפני שנתיים, הייתה עונת רוקי לא טובה בשנה שעברה והשנה הוא יקווה לקבל יותר דקות, כדי להוכיח אחרת. רוני טוריאף הצרפתי עשה הקיץ את הדרך מדרום לצפון קליפורניה כדי להוסיף כוח משמעותי גבוה לספסל של דון נלסון. טוריאף עשוי לכרסם מספר גדול מאוד של דקות מבידרינס והרינגטון בעמות 4 ו-5 של הוואריורס. עוד ברוטציה של גולדן סטייט נמצא את קלנה אזוביקה, יליד בריטניה שגדל באוקלהומה ועוד בריטי שנעדר לאחרונה ממשחקי הנבחרת שלו.
סקרמנטו קינגס
שנה שעברה: 44-38 (מקום 11 במערב).
חמישיה צפויה: בנו אודריך (PG), קווין מרטין (SG), ג'ון סלמונס (SF), מייקי מור (PF), בראד מילר (C)
על הקווים: רג'י תאוס
סימני שאלה:
• רון ארטסט עזב ליוסטון ולקח איתו את כל היכולות ההגנתיות שעוד היו בסקרמנטו, בלי להשאיר יורש בתחום. החורים בהגנה של הקינגס צפוים להיות העונה גדולים עוד יותר מבעונה שעברה וספק אם הם מסוגלים לייצר עוד עונה של 38 ניצחונות, שכזכור הספיקה להם רק למקום ה-11 במערב.
• בארץ היו קוראים לזה "עונה פיננסית". בארצו של הדוד הסם קוראים לזה "בנייה מחדש". עם הטריידים של מייק ביבי, באמצע העונה שעברה ושל רון ארטסט, בקיץ האחרון, ברור גם למעריצי בנו אודריך האדוקים ביותר (תתפלאו, אני מכיר אחד כזה אישית) שסקרמנטו הולכת להקריב את העונה הקרובה. למלכים יש את אחד הסגלים החלשים במערב וחוץ מקווין מרטין וקצת בראד מילר, אין להם באמת מה למכור. בלי קשר למקום שבו תמצא את עצמה סקרמנטו בסוף העונה, הדבר הכי חשוב מבחינתה הוא להעצים את קווין מרטין כגרעין המרכזי, שעליו יבנה סגל עתידי טוב, בכסף שיתפנה בתקרת השכר שלה.
האופטימי: מרטין ממשיך להעלות את המספרים בצורה משמעותית. העתיד נראה מבטיח. בינתיים בהווה זה מספיק למקום ה-10 המכובד והמפתיע.
הפסימי: מרטין מעלה את המספרים (זה יקרה בכל מקרה) אבל זה לא באמת מספיק. הקינגס מסיימים אחרונים (15) במערב.
* נקודה אירופאית: מי האמין בעונת 2002/3 שהפוינט גארד הסלובני של מכבי ת"א יהפוך לשחקן רוטציה לגיטימי ב-NBA? לאחר 4 עונות בליגה, בנו אודריך, עשה שנה שעברה צעד משמעותי נוסף במסלול ההתקדמות שלו בליגה, כאשר הפך לפוינט גארד הפותח של סקרמנטו, לאחר העזיבה של ביבי. גם השנה צפוי הסלובני בן ה-26 להיות הפוינט גארד הפותח של הקינגס. דונטה גרין לא בדיוק נשמע שם גרמני אבל הרוקי של סקרמנטו נולד במינכן ועשוי לחזק את הנבחרת הלאומית בעתיד, תלוי כמה יפה יבקש נוביצקי.
הבית הדרום-מערבי
דאלאס מאבריקס
שנה שעברה: 31-51 (מקום 7 במערב), הודחו בסיבוב הראשון של הפלייאוף.
חמישיה צפויה: ג'ייסון קיד (PG), ג'רי סטקהאווס/ ג'ייסון טרי (SG), ג'וש הווארד (SF), דירק נוביצקי (PF), אריק דמפיר (C)
על הקווים: ריק קרלהייל
סימני שאלה:
• עד מתי המאבריקס ימשיכו לסחוב? דאלאס הייתה מוכנה לוותר על העתיד שלה בשביל ג'ייסון קיד המזדקן בשנה שעברה ונראה כי קשה להם להשלים עם העובדה שהגיע הזמן לפרק את החבילה ולהתחיל לבנות מחדש. יכול להיות שרק עונה לא טובה, שתכניס את הקבוצה בקושי לפלייאוף או אפילו תשאיר אותה בחוץ, תגרום למארק קיובן להבין שאליפות הוא לא יראה מהור הנוכחי.
• עד כמה רחוק יוכלו המאבריקסס להגיע עם פוינט גארד פותח בן 35 (קיד), פוינט גארד מחליף בן 31 (טרי), שוטינג גארד פותח בן 33 (סטקהאווס) וסנטר פותח בן 33 (דמפיר)? אולי הם בונים על זה ששאר הקבוצות יתייחסו בכבוד ל"זקנים".
• נוביצקי והאווארד הם צמד פורוורדים שכמעט כל מאמן בליגה היה רוצה, אבל יחסית לקבוצה שמתיימרת להשתייך לגדולות של הליגה, הספסל של המאבריקס לא עמוק מדי, בהתחשב בעובדה שיש בקבוצה הזו הרבה רגליים שיצטרכו מנוחה. בעוד שנוביצקי והווארד עדיין מסוגלים להוביל את החמישיה הפותחת של דאלאס להתמודדות מכובדת עם אותן גדולות, יתכן מאוד שהספסל של קרלייהל יהיה, בסופו של דבר, מה שיעשה את ההבדל, לרעתה של דאלאס.
• האם ריק קרלהייל מסוגל לחבר אליו חבורת שחקנים מוכשרת אך די מיואשת מנטלית, לאחר שקודמו בתפקיד, אייברי ג'ונסון, לא בדיוק היה אהוד בין שחקניו?
האופטימי: דירק נוביצקי הוא עדיין אחד השחקנים היותר טובים בליגה. הפעם הוא לא נפצע בסוף העונה ולמרות שהמאבריקס לא מצליחים להשיג יתרון בייתיות בפלייאוף, הגרמני מושך אותם עד 4 הגדולות של המערב. רק שקיובן לא יחשוב שעוד אפשר לזכות באליפות.
הפסימי: הזקנים לא מקבלים כבוד. המאבס מסיימים במקום ה-9 במערב ולא מצליחים להפעיל לפלייאוף, לאחר שנים ארוכות שהיו רגילים לשחק כדורסל אחרי אפריל. לפחות קיובן מבין שהגיע הזמן לפרק את העסק.
* נקודה אירופאית: רק אירופאי אחד נמצא בסגל של דאלאס אבל איזה שחקן. דירק נוביצקי הגרמני, שמקפיד לעזור לנבחרתו הלאומית בטורנירה השונים, הוא אולי האירופאי הטוב ביותר בליגה, ביחד עם פאו גאסול. השנה יפתח הפוורוורד בן ה-30 של דאלאס את עונתו ה-11 בליגה.
יוסטון רוקטס
שנה שעברה: 27-55 (מקום 5 במערב), הודחה בסיבוב הראשון של הפלייאוף.
חמישיה צפויה: ראפר אלסטון (PG), טרייסי מקגריידי (SG), רון ארטסט (SF), לואיס סקולה (PF), יאו מינג (C)
על הקווים: ריק אדלמן
סימני שאלה:
• לרוקטס לא יזיק קצת מזל העונה. כן, אני יודע שקשה להגיד את זה על קבוצה שניצחנה 22 משחקים רצופים בעונה שעברה אבל לרגע האמת של העונה היא הגיעה בלי יאו מינג וראפר אלסטון, הסנטר והפוינט גארד הפותחים של הקבוצה וכאשר הכוכב הכי גדול שלה משחק עם גב פצוע. שמירה על מצב בריאותי תקין העונה עשויה להיות אחת המפתחות לכך שהרוקטס ישחקו עד יוני.
• בשנה שעברה, ההגנה של הרוקטס התמודדה עם בוסטון על תואר ההגנה הטובה בליגה. כל זה עוד היה לפני שהטקסנים צירפו הקיץ את רון ארטסט, פרובלמטר לא קטן אבל גם סטופר הגנתי מצוין. באמת שקשה לזהות נקודות תורפה הגנתיות אצל החברה של ריק אדלמן. האם גם השנה נחזה בקבוצת התקפה בינונית לוקחת תואר בזכות ההגנה שלה?
• כשמסתכלים על הספסל של הרוקטס התמונה עשויה להיות פחות חיובית. ההגעה של ארטסט אמנם הפכה אולי את שיין באטיה, שיעלה העונה מהספסל, לסמול-פוורוורד המחליף הטוב בליגה (תלוי מה יסגר עם מעמדו של אודום בלייקרס) אבל חוץ ממנו נמצא שם שמות כמו ברנט בארי, ארון ברוקס וקארל לאנדרי שעשויים להפוך את הספסל של הרוקטס לבינוני מדי עבור קבוצה שרוצה תואר.
האופטימי: ההגנה של הרוקטס מורידה משמעותית את ממוצע הנק' למשחק בסדרת הגמר, מקגריידי בעונת MVP. מיליוני סינים יוצאים לרחובות כדי לחגוג את זכייתו של יאו מינג בתואר.
הפסימי: הרוקטס אולי מתברגים בין ה-4 הראשונות בתום העונה אבל שוב מגיעים בלי אחד מהשחקנים המשמעותיים שלה לפלייאוף (תבחרו אחד, איזה שאתם רוצים). זה נגמר בהדחה נוספת בסיבוב הראשון.
* נקודה אירופאית: ההקשר האירופאי של הרוקטס מסתכם במיודעינו לואיס סקולה , הארגנטינאי שהיה שותף למספר לא קטן של קרבות נגד מכבי ת"א במדי טאו ויטרויה הספרדית. לסקולה הייתה עונת רוקי טובה מאוד, לא מעט בזכות העובדה שלא מעט כדורים הלכו אליו, בתקופה שיאו מינג היה פצוע.
ניו אורלינס הורנטס
שנה שעברה: 26-56 (מקום שני במערב), הודחו בחצי הגמר האזורי
חמישיה צפויה: כריס פול (PG), מוריס פיטרסון (SG), פז'ה סטויאקוביץ' (SF), דיויד ווסט (PF), טייסון צ'נדלר (C)
על הקווים: ביירון סקוט
סימני שאלה:
• אף אחד לא ספר יותר מדי את החבורה של ביירון סקוט בתחילת העונה שעברה, בטח שלא ציפה שתהפוך לאחת הקבוצות החזקות במערב. אחרי עונה מצוינת בשנה שעברה, שאמנם הסתיימה בהדחה כואבת לסן-אנטוניו בחצי גמר המערב, הרבה מאמנים בליגה כבר עשו הקיץ עבודה טובה יותר בשיעורי הבית על ההורנטס. האם כריס פול וניו אורלינס מסוגלים להציג את אותה יכולת, גם כשמסמנים אותם כאחד השמות החמים בליגה?
• להרונטס כאמור היה חסר את הגרוש ללירה כדי להעפיל לגמר המערב, לאחר שהפסידו בבית במשחק שביעי מכריע נגד הספארס. לגרוש ללירה הזה עשוי להיות קוראים ג'יימס פוזי, האלוף טרי שהגיע מבוסטון. עונה טובה שלו תהפוך את הספסל של ניו-אורלינס למשמעותי יותר ועשויה להספיק בשביל להגיע לפחות שלב אחד גבוה יותר.
• דיוויד ווסט וטייסון צ'נדלר, שמרכיבים את הקו הקדמי של ההורנטס, נתנו בשנה שעברה את עונות השיא שלהם בליגה, לאחר כמה עונות בהן חוו פציעות טורדניות. היכולת של השניים לשחזר את אותה יכולת מהשנה שעברה וגם להישאר בריא, בהתחשב בעובדה שלניו-אורלינס אין יותר מדי מה להציע בעמדות האלה מהספסל, תהיה מפתח חשוב בהמשך ההתקדמות של המועדון.
האופטימי: כריס פול מקבל את ה-MVP, שהגיע לו בשנה שעברה. פוזי חוגג אליפות שנייה ברציפות.
הפסימי: קבוצה עם פג'ה סטויאקוביץ' בחמישיה לא מסוגלת שלא להיחנק ברגע האמיתי. ההורנטס שוב מודחים בחצי הגמר (אם לא לפני).
* נקודה אירופאית: אז נכון שסטויאקוביץ' הותיק יעדיף לשכוח את ניסיון הפלייאוף שלו במדי סקרמנטו, אבל חוצמזה מדובר בעוד אחד מהאירופאים היותר בולטים בליגה בעשור האחרון. כמו סרבים רבים אחרים, את צעדיו המשמעותיים באירופה עשה סטויאוקיבץ' ביוון, במדי פאוק סלוניקי.
סן אנטוניו ספארס
שנה שעברה: 26-56 (מקום שלישי במערב), הודחה בגמר האזורי.
חמישיה צפויה: טוני פארקר (PG), מייקל פינלי/ מאנו ג'ינובילי (SG), ברוס בואן (SF), פבריציו אוברטו (PF), טים דאנקן (C)
על הקווים: גרג פופוביץ'
סימני שאלה:
• לכל שושלת גדולה יש סוף מתישהו ובמקרה של הספארס, שזכתה בתואר 3 פעמים בעשור האחרון, הסוף הזה נראה מתקרב מרגע לרגע. כן, אני יודע שמוזר להגיד את זה על קבוצה שהגיע בשנה שעברה לגמר המערב אבל כולם ראו איך השם "סן-אנטוניו ספארס" היה כנראה הדבר היחידי שגרם להם לנצח במשחק השביעי והמכריע בניו אורלינס, נגד קבוצה שבעיני רבים שיחקה כדורסל טוב יותר. הסיכוי שסן-אנטוניו תיעלם השנה מ-8 הראשונות במערב קלוש בהחלט אך בהחלט יכול להיות ששנה זו תוגדר, בסופו של דבר, כשנת הדעיכה של המועדון.
• דאנקן, פארקר וג'ינובילי הם עדיין שמות גדולים אבל מה שייחד את גרג פופוביץ' בעונות האחרונות היא היכולות שלו להוציא 120 אחוז יעילות משקנים משלימים. שמות כמו ברוס בואן, אמה יודוקה ופבריציו אוברטו שוב יצטרכו לתת עונות מצוינות מבחינתם על-מנת לשמור את סן-אנטוניו גבוה.
• עם כל הכבוד לטים דאנקן וטוני פארקר, מאז העונה האחרונה, המשחק של סן-אנטוניו תלוי יותר ויותר במאנו ג'ינובילי. היכולות שלו בפלייאוף הייתה אחת הסיבות המרכזיות להגעתה של הספארס עד לגמר המערב. בסן-אנטוניו עדיין מקללים כנראה את האולימפיאדה הארורה, בה נפצע הכוכב הארגנטינאי שצפוי לשבת בצד במשך תקופה של 20 משחקים או יותר. האם זה יהיה יותר מדי עבור סן-אנטוניו?
האופטימי: גם בגרסה האופטימית, באמת שקשה לי לקחת אותם עד הסוף, הם עשו את שלהם בעשור הנוכחי. דאנקן, פארקר וג'ינובילי מסוגלים למשוך אותם עד גמר המערב, גם בלי יתרון בייתיות בפלייאוף.
הפסימי: ההיעדרות של ג'ינובילי היא אכן יותר מדי עבור הספארס. מקום שמיני וכניסה קשה לפלייאוף. רשמית, שנת הדעיכה הגיעה.
* נקודה אירופאית: סן-אנטוניו היא עוד מושבה אירפאית מכוכבדת (ותסלח לי ארגנטינה על כך שאני הולך לקטלג שניים מבניה בתור "אירופאים"). טוני פארקר הצרפתי, שגדל בראסינג פאריז, נחשב בעונתו ה-8 ב-NBA לאחד הפוינט גארדים הטובים בליגה. מאנו ג'ינובילי הארגנטיני, הספיק לקחת את גביע היורליג ב-2001 (עונת הפיצול) במדי וירטוס בולוניה, לפני שהפך לאחד השחקנים הבינלאומיים היותר משמעותיים ב-NBA. הארגנטיני הנוסף של הספארס, פבריציו אוברטו, שעבר בדרך בטאו ויטוריה וולנסיה הספרדיות, התקדם בעונה שעברה לעמדת הפאוור פורוורד הפותח של הקבוצה.
ממפיס גריזליס
שנה שעברה: 60-22 (מקום 14 במערב).
חמישיה צפויה: מייק קונלי (PG), או. ג'י מאיו (SG), רודי גאי (SF), האקים וואריק (PF), מארק גאסול/ דארקו מיליצ'יץ' (C)
על הקווים: מארק איברוני
סימני שאלה:
• מאז שעברו מונקובר לממפיס ב-2002, הגריזליס הצליחו להפוך ממועדון כושל לכזה שנכנס באופן כמעט קבוע לפלייאוף במערב. בשנתיים האחרונות המצב מזכיר הרבה יותר את ימי ונקובר המדכאים, כשממפיס הפכה לאחת הקבוצות הגרועות בליגה. ההחלטה לשלוח את פאו גאסול ללייקרס תמורת כלום בערך, הבליטה את מצבה של הגריזליס כמועדון עם עתיד כלכלי לא ידוע. עוד שנה אחת כזאת ויכול להיות שנתחיל לשמוע דיבורים על תחנה שלישית בתולדות למועדון.
• תנו את החמישיה של הגריזליס בעונה הקרובה למישהו שלא עקב יותר מדי אחרי הליגה בשנתיים האחרונות ובאמת שאין לו מושג שמדובר בקבוצת NBA. ככה זה כנראה שהגיל הממוצע שלה הוא 22.5 ומספר שנות הניסיון הכוול שלהם הוא 6 בלבד. רק לפאו גאסול לבד יש כבר 7. עם סגל כ"כ חסר ניסיון, ספק אם יש לגריזליס מה לחפש בליגה השנה.
• ולמרות הכל, נוכל למצוא בממפיס כמה שמות צעירים מעניינים. רודי גאי (22) צפוי להיות המוציא לפועל המרכזי העונה, לאחר שנה אחרונה טובה שלו. שני שחקני השנה הראשונה או. ג'י מאיו, שוטינג גארד שנבחר במקום השלישי בדראפט האחרון והסנטר מארק גאסול, אח של, אמורים להשלים שלישית צעירים, שאפשר לצפות ממנה לדברים יפים. יכולת טובה של השלושה אולי לא תבוא את הגריזליס לפלייאוף אבל עשויה להביא לאוהדים בממפיס קצת תקווה לעתיד טוב יותר.
האופטימי: הצעירים נותנים תקווה לעתיד. ממפיס מסיימת במקום ה-12. לא נורא בכלל.
הפסימי: הצעירים של הגריזליס גורמים לה להיראות יותר כמו קבוצת קולג' מאשר קבוצה ב-NBA. ממפיס מסיימת במקום ה-15 במערב, עם המאזן הגרוע בליגה.
* נקודה אירופאית: מארק גאסול הספרדי ינסה לשחזר את עונת הרוקי של אחיו בממפיס לפני 7 שנים. מי שאמור להיאבק עם גאסול על עמדת הסנטר הפותח הוא דארקו מיליצ'יץ הסרבי. מיליצ'יץ הספיק לשחק בוארסץ הסרבית עוד כשהיה בן 16, לפני שנבחר בקול תרועה רמה במקום השני של דראפט 2003. מאז הוא בעיקר מאכזב ולא מצליח להצדיק את הבחירה הגבוהה. סרבי נוסף, שעשוי לקבל העונה הרבה דקות מהספסל, הוא מארקו יאריץ, אירופאי ותיק יחסית בליגה. את ההופעות האירופאיות של יאריץ' אנחנו זוכרים בעיקר מימיו בקינדר בולוניה. חאמד חאדדי, הסנטר השלישי של הגריזליס, הוא ממש לא אירופאי, אבל עד שיש בליגה איראני, שעוד לחץ לדיויד בלאט את היד, לא נגיד על זה מילה? אז הנה, אמרנו. עכשיו אפשר להתחיל את הליגה.
הבית הצפון-מערבי
דנבר נאגטס
שנה שעברה: 32-50 (מקום 8 במערב), הודחה בסיבוב הראשון של הפלייאוף.
חמישיה צפויה: אנטוני קארטר (PG), אלן אייברסון (SG), כרמלו אנטוני (SF), קניון מרטין (PF), ננה הילאריו (C)
על הקווים: ג'ורג' קארל
סימני שאלה:
• מה שלא עומד בסימן שאלה הוא שגם השנה, משעמם לא יהיה במשחקים של הנאגטס. עם שני סקוררים כמו אייברסון ואנטוני בחמישיה, אתלט בדמותו של קניון מרטין ושתי ידיות כמו סמית' וקלייזה שעולים מהספסל, לא נופתע אם גם השנה נראה ערבים של 130 נק' מהחבורה של ג'ורג' קארל. הבעיה היא שמספר דומה של נק' עשוי להיות על לוח התוצאות גם עבור הקבוצה היריבה, עם שחקנים כמו כרמלו אנטוני, שמעדיפים לנוח בהגנה. הנאגטס איבדו הקיץ את מרכוס קמבי, הכוח המשמעותי היחידי שעוד היה להם בחלק ההגנתי, במטרה לחתוך מהשכר הקבוצתי. קבוצת התקפה מצוינת הם עדיין נשארו, אבל השאלה היא אם בלי קמבי בהגנה זה יספיק למקום בפלייאוף.
• מי שאמור להחליף את קמבי בעמדת הסנטר הפותח של הנאטגס הוא ננה הילאריו הברזילאי, שנתן עונה טובה במדי דנבר לפני שנתיים אבל היה פצוע במשך רב העונה שעברה. הילאריו עשוי להיות כלי התקפי טוב לא פחות מקמבי אבל היכולת שלו לכסות על החורים ההגנתיים שהשאירה עזיבתו של קמבי, תהיה מפתח בעונה הקרובה של דנבר.
האופטימי: אייברסון ואנטוני ממשיכים לחגוג וגם ההגנה כבר איכשהו נראת פחות רע. הנאגטס מסיימים במקום ה-7 במערב ומודחים בסיבוב הראשון של הפלייאוף (עד כמה שאפשר להיות אופטימי הם לא באמת יכולים להעפיל ל-4 האחרונות במערב, זה לא המזרח פה)
הפסימי: החור שקמבי השאיר בהגנה נראה עד לוס אנג'לס. כדור אחד לא מספיק לאנטוני ואייברסון והנאגטס מסיימים במקום ה-10 במערב.
* נקודה אירופאית: ללינאס קלייזה הליטאי זו עשויה להיות עונה משמעותית במיוחד, לאחר שגילה יכולת טובה בעונה שעברה. את הפורוורד הליטאי בעל היד הקטלנית מחוץ לקשת, ראינו הקיץ באולימפיאדה במדי נבחרת ליטא ויותר מכל זכורה שלושת הניצחון שלו מול ארגנטינה בשלב המוקדם. אם הכל ילך כשורה, צפוי קלייזה, שמסוגל לשחק בשתי עמדות הפוורווד, לקבל מספר דקות משמעותי העונה.
מינסוטה טימברוולבס
שנה שעברה: 60-22 (מקום 13 במערב)
חמישיה צפויה: רנדי פוי (PG), מייק מילר (SG), קורי ברוואר (SF), קאריג סמית' (PF), אל ג'פרסון (C)
על הקווים: רנדי וויטמן
סימני שאלה:
• הקפטן נטש והספינה טובעת. החיים אחרי קווין גארנט נראים מדכאים, משעממים וחסרי תקווה. האם הסנטר הצעיר אל ג'פרסון, שהגיע מבוסטון באותו טרייד והיה אחד מהדברים החיוביים היחידים בעונה שעברה במינוסוטה, מסוגל בשנים הקרובות להחזיר קצת מהכבוד האבוד?
• הזאבים התחזקו הקיץ בשוטינג גארד, מייק מילר, שהגיע ממפיס ובפאוור פוורווד, קווין לאב, בחירה מספר 5 בדראפט האחרון. בעוד שהדבר עשוי לשפר את הקליעה שלהם מבחוץ (מילר) ואת משחק ההתקפה שלהם בצבע (לאב), ההגנה של מינוסטה נשארה עדיין בעיה. הוולבס יהיו חייבים לשפר את המשחק ההגנתי שלהם, שהיה רע מאוד בשנה שעברה, אם הם רוצים שעדיין ידברו עליהם אחרי פגרת האול-סטאר.
• גם אם הט-וולבס לא יחוללו סנסציה ויעפילו לפלייאוף השנה, קווין מקהייל, שחקן העבר והבעלים, יבחן בשנים הקרובות ביכולת שלו לבנות תלכיד יעיל סביב ג'פרסון ולאב.
האופטימי: ג'פרסון מסתמן כאחד השמות החמים לשנים הבאות, לאב נמצא בתמונה לרוקי השנה. הוולבס מסיימים במקום ה-9 המכובד וכבר חושבים על העתיד.
הפסימי: אל ג'פרסון זה שוב הדבר החיובי היחיד שאפשר להגיד על מינוסוטה. מקום 14 במערב.
* נקודה אירופאית: חובבי דורון שפר למינהם יזכרו את קווין אולי, ששיחק עם "האייס-מן" בקונטיקט ובגיל 35 הוא בעיקר מחמם את ספסלי הליגה בשנים האחרונות.
פורטלנד טרייל בלייזרס
שנה שעברה: 41-41 (מקום 10 במזרח)
חמישיה צפויה: סטיב בלייק (PG), ברנדון רוי (SG), טראויס אטלאו (SF), למרכוס אלדרידג' (PF), גרג אודן (C)
על הקווים: נייט מקמילן
סימני שאלה:
• לאחר הפציעה של גרג אודן, הבחירה הראשונה בדראפט 2007, אף אחד לא ציפה שהבלייזרס יהיו בתמונת הפלייאוף במערב כמעט עד לרגע האחרון. עם החזרה של אודן, שעדיין לא שיחק משחק NBA אחד בקריירה, הרבה אנשים מצפים העונה מפורטלנד להפעיל לפלייאוף. הסנטר המוכשר לבטח יהפוך את הבלייזרס לקבוצה טובה יותר, בעיקר הגנתית, אבל שאר השחקנים ובמיוחד הגארד ברנדון רוי, שהיה רגיל להיות האופציה הראשונה בהתקפה של פורטלנד, יבחנו ביכולת שלהם להתסגל לעובדה שהכדור ילך פנימה בתדירות גבוהה הרבה יותר ממה שהם היו רגילים בעונה שעברה.
• בליגה שבה הבנייה לטווח ארוך היא אחד מהגורמים המרכזיים לשנות שגשוג של מועדון, מבחן התוצאה העיקרי של פורטלנד לא אמור להיות ההעפלה לפלייאוף השנה, מה גם שהבלייזרס מסוגלים לתת עונה טובה ועדיין להישאר בחוץ במערב החזק. פורטלנד תצטרך להיבחן ביכולת שלה לבצע טריידים ובחירות דראפט חכמות בשנה- שנתיים הקרובות, שיצטרפו לגרעין הצעיר הנוכחי שכולל את אודן (20), רוי (24), ואברידג (23), שכבר עכשיו משחקים בחמישיה ורודי פרננדז (23) וניקולה באטום (19) האירופאים, שצפויים להשתפשף בהדרגה.
• פורטלנד היא אכן אחת הקבוצות עם הצעירים היותר מבטיחים בליגה אך הדבר הזה עשוי להיות לה לרועץ, במיוחד השנה. עם חמישיה שממוצע הגילאים שלה נע באזור ה-23 ובלי שחקן עם ניסיון משמעותי בסגל, יכול מאוד להיות שגם השנה, עם כל הכשירון של אודן, הם יצפו בפלייאוף מהבית.
האופטימי: אודן לוקח את פרס "רוקי השנה" בהליכה לאחר עונה מפלצתית. הבלייזרס מעפילים לפלייאוף ובגדול עם מקום שישי מצוין במערב.
הפסימי: אודן לוקח את פרס "רוקי השנה" בהליכה, השאר קצת פחות מרשימים. הבלייזרס שוב מסיימים במקום ה-10 במערב. לפחות העתיד ורוד.
* נקודה אירופאית: רודי פרננדז הספרדי, שמוכר לנו ממשחקי היורוליג של מכבי ת"א נגד בדאלונה, כבר הספיק הקיץ להראות את היכולות האתלטיות שלו במדי הנבחרת הלאומית, במשחק הגמר של הטורניר האולימפי נגד ארה"ב. לפרננדז זו צפויה להיות שנת התסגלות לליגה אך הוא צפוי עדיין לקבל מספר יפה של דקות כמחליף הראשון של הבליירס בעמדה מספר 2. לספרדי נוסף, הפוינט גארד סרחיו רודריגז בן ה-22, זו כבר צפויה להיות עונה שלישית בפורטלנד. עם זאת רודריגז צפוי לעבוד קשה כדי להתחרות עם ג'ארד בייליס הרוקי על עמדת הפוינט גארד המחליף של הקבוצה. ניקולה באטום הצרפתי בן ה-19, שגם הספיק לשחק נגד מכבי במדי לה-מאן, יהיה האירופאי השלישי בסגל של הבלייזרס. הפוורוורד הצעיר שנחבר בדראפט האחרון אמור להיות הבטחה לשנים הבאות אך לא צפוי לקבל יותר מדי דקות כבר העונה.
אוקלהומה סיטי-ת'אנדרס
שנה שעברה: כסיאטל סופר סוניקס: 62-20 (מקום 15 ואחרון במערב).
חמישיה צפויה: ארלו ווטסון (PG), קווין דוראנט (SG), ג'ף גרין (SF), כריס וילקוקס (PF), ניק קולסיון (C)
על הקווים: פי.ג'י קרליסימו
סימני שאלה:
• האוהדים באוקלוהמה סיטי, שרעבים לקבוצת ספורט משמעותית בעיר, אמורים למלא את האולם העונה. הסגל של הת'אנדר (אני יודע שקשה לכם אבל כדאי שתתחילו להתרגל לשם הזה) עמוס בשחקנים צעירים אבל חוץ מדוראנט, רוקי השנה אשתקד, אין שם באמת מישהו שעשוי להפוך לשם גדול. חבלי הלידה עשויים להיות קשים וארוכים. לאוהדים החדשים יש סבלנות?
• מקצועית, הת'אנדר שוב עשוים לגרד 20 ניצחונות בעונה, אולי קצת יותר, רק בגלל דוראנט. אבל האמת שזה באמת לא משנה כי פלייאוף היא באמת מילה גסה. השאלה היותר חשובה מבחינת אוקלוהומה סיטי היא האם היא מסוגלת להרוויח את אחד מהשחקנים הצעירים שלה לצד דוראנט כבסיס לשנים הבאות. ג'ף גרין והרוקי ראסל ווסטברוק, בחירה מספר 4 בדראפט האחרון, אולי לא יזכו לשחק באול-סטאר אבל עשויים לענות על הקטגוריה הזאת.
האופטימי: דוראנט- שחקן שחקן. הת'אנדרס מפתיעים לטובה עם 30 ניצחונות ומקום 12 במערב.
הפסימי: דוראנט- שחקן שחקן. אבל כמה כבר אפשר לבקש מילד בן 20? הת'אנדרס פותחים עם 20 ניצחונות ומקום 15 ואחרון במערב.
* נקודה אירופאית: ג'והן פטרו הוא אחד מהשמות הצרפתיים הפחות בולטים בליגה. לפטרו זו תהיה כבר העונה הרביעית בליגה מאז הגיע מפה-אורטז, איתה הספיק לצבור ניסיון יורליג קטן. הצרפתי בן ה-22 צפוי לקבל לא מעט דקות כמחליף ראשון לקוליסון בעמדת הסנטר.
יוטה ג'אז
שנה שעברה: 28-54 (מקום 4 במערב), הדוחה בחצי הגמר האזורי.
חמישיה צפויה: דארון וויליאמס (PG), רוני ברוואר (SG), אנדרי קירלנקו (SF), קרלוס בוזר (PF), מהמט אוקור (C)
על הקווים: ג'רי סלואן
סימני שאלה:
• תודו שמעניין עם החברה אלה. מי שלא עקב אחרי הליגה בשנים האחרונות, יכל לחשוב שהג'אז נשארו שם בפסגת המערב עוד מימי סטוקטון ומאלון. דארון וויליאמס וקרלוס בוזר, השמות הלוהטים החדשים בסולט-לייק סיטי, אכן החזירו את הג'אז לכותרות אבל לאחר שנתיים שבהן הג'אז היו קבוצה טובה שמסוגלת להטריד את הגדולות, יוטה תצטרך להוכיח השנה שיש לה את הכלים בשביל להגיע רחוק ולהפוך לגדולה בעצמה.
• קרלוס בוזר נתן את עונתו הטובה ביותר בשנה שעברה, מאז שנכנס לליגה לפני 6 שנים, אבל עם עליית רף הציפיות ביוטה, הולכים ומתגברים הקולות שטוענים שבניגוד לדארון וויליאמס, כנראה הפוינט גארד הטוב בליגה (ביחד עם כריס פול), בוזר הוא לא שחקן שמסוגל לקחת קבוצה לאליפות, במיוחד בחלק ההגנתי, שבו יוטה מצטיינת בעיקר בלשלוח את היריבה לקו העונשין כמה שיותר (במיוחד אם ביריבה משחק קובי בריאנט). אם העונה של הג'אז לא תתפתח כמצופה, מאוד יכול להיות שלקראת פגרת האול-סטאר כבר שנשמע לא מעט דיבורים על טרייד, בהקשר של בוזר.
• אנדרי קירילנקו הוא אולי השחקן הלבן הכי אתלטי בליגה. הרוסי של יוטה, שנוטה לעיתים לפערים קיצונים ביכולת מערב לערב, חייב לשמור על יציבות במשך חלקים גדולים של העונה על-מנת שיוטה תעשה את קפיצת המדרגה שהיא מייחלת לה.
• ג'רי סלואן התחיל לאמן ביוטה איפשהו בתקופת האבן. אנחנו באמת אוהבים אותך ג'רי אבל תגיד, לא נמאס? מה יש לעשות בסולט-לייק סיטי 20 שנה?
האופטימי: ג'רי סלואן ידע למה הוא מחכה כל השנים. וויליאמס ובוזר מצדקים את ההשוואה לסטוקטון ומאלון ועושים צעד אחד יותר מהצמד המיתולוגי. כנגד כל הפרשנים, הג'אז עומדים בכבוד מול כל הגדולות ומוכיחים שהם הדבר הבא עם תואר אליפות היסטורי. על אפכם ועל חמתכם.
הפסימי: מי שלא הפסיק לגחך על המשפט הקודם לבטח יאהב יותר את זה: קירילנקו שוב עושה בעיות, בוזר נרדם בפלייאוף ווויליאמס מבין שאם הוא רוצה אליפות בקריירה אז שישבקש טרייד ומהר. עונת שיא של הבלייזרס מונעת מהג'אז את אליפות הבית הצפון מערבי וכתוצאה מכך את הבייתיות בפלייאוף. הג'אז מסיימים במקום השישי במערב ומודחים כבר בסיבוב הראשון.
* נקודה אירופאית: את אנדרי קירלנקו הרוסי פגשנו לראשונה במדי צסק"א ביורוליג, לפני 8 שנים. בינתיים הוא הספיק להפוך לאחד האירופאים היותר מוכשרים בליגה, למרות שתמיד נראה שהוא מסוגל להרבה יותר. האירופאי השני בחמישיה של הג'אז הוא הסנטר מהמט אוקור, שיתחיל את עונתו השביעית בליגה. אוקור הטורקי, שעבר בדרך בטופאש בורסה ובאפס פילזן, עשוי מהמצרכים היותר מבוקשים ע"י סוכני שחקנים אמריקאים באירופה: שחקן פנים שמסוגל להעניש הגנות בקליעה מחצי מרחק ובמקרה של אוקור, גם מחוץ לקשת. על הספסל נמצא את הסנטר קוסטה קופוס, יווני יליד ארה"ב, שנבחר בדראפט האחרון ע"י הג'אז. קופוס הוא עדיין בן 19 ולא אמור לגנוב יותר מדי דקות מהסנטר המחליף של הג'אז, ג'ייסון קולינס. סנטר אירופאי נוסף, שבינתיים נמצא בסגל של הג'אז לעונה הקרובה אך ספק אם יראה פרקט בכלל, הוא קירילו פסנקו האוקראיני.
כתבות אחרונות באתר
|
|