ספסל- הבית של הכדורסל הישראלי - אינפורמציה, סטטיסטיקה וחדשות יומיות על כל השחקנים, הקבוצות והליגות

משעמם לא יהיה כאן
שרון קינן ,14/12/2008

שרון קינן כמעט חתך במחצית כדי לראות האם הסופר-קלאסיקו שהפך לביטוי הכי שגור בישראל לאחרונה הוא אכן המפגש בין בית"ר להכח. בסוף הוא נשאר וראה במו עיניו ערב בלתי-שגרתי בהחלט של חבורת מיקי דורסמן, שאולי מפסיד, אבל לפחות דואג לעניין שהעיר אפילו את "בית מכבי"

אז מי יחזיר את הכבוד של ראשון?
מתישהו בתחילת הרבע השני, כשמה שהתרחש על הפרקט מבחינת ראשון כבר נע בין רע מאוד למזוויע, המחשבות בראש התעסקו בעיקר באיך אני מצליח להגיע בזמן לסופר-קלאסיקו. אבל אז מיקי דורסמן, בסיוע חביב של שחקני ירושלים ההמומים, החליף לי את השמות במוח ממסי ואטו לזהביאן ונסטרנקו ותוך כדי גם החליט שגם אם המשחק הזה יגמר ב-50 הפרש, משעמם לא יהיה כאן. השחקנים הבכירים נשלחו לשחק כדורסל בספורטק ולפרקט עלתה נבחרת מחוזקת של בוגרי הגימנסיה הריאלית. אם היה אפשר, דורסמן היה עולה גם בעצמו לתת גוף בהגנה. יותר גרוע כבר במילא לא יכול היה להיות.

יש שיגידו שהמהלך של המאמן הראשוני הוא ציני ומעליב. אני לא כזה. כמו שראשון נראת מתחילת העונה, צריך להיות מופתעים למה זה לא קרה מוקדם יותר. מעולם לא אהבתי לראות קהל ששורק בוז לקבוצה שלו, במיוחד לא במדיניתינו שבה המעבר בין קללות לקריאות עידוד מתבצע כל יומיים בערך. גם אתמול זה לא היה בדיוק מחזה מלבב לראות את קריאות הבוז הצורמות לחמישיה הראשונה של ראשון, אבל הייתה זו אחת הפעמים הראשונות שבה הרגשתי שהשריקות האלה לא הגיעו לשם שינוי רק מתוך קפריזות ישראליות אופייניות, אלא מתוך מקום אמיתי של לב שבור ופגוע.

מאז ירדה מגדולתה, מכבי ראשון עברה לא מעט רגעים פחות נעימים בשנים האחרונת, שהבולט ביניהם הוא כמובן הירידה לליגת המשנה בתחילת העשור האחרון (שלא יצאה לפועל בסופו של דבר באדיבותה של מכבי ראש העין), אבל גם הותיקים שבאוהדי ראשון מתקשים לזכור תקופה שבה הקבוצה שלהם נראתה כ"כ כבויה ואדישה, כמעט מסרבת להפנים את מעמדה הנוכחי כאחת שנלחמת על מקומה בליגה.

לשנייה כבר חששתי שאני רק הוזה את ה-14:41 שהופיע על לוח התוצאות, כש"בית מכבי" זכה לשמוע התלהבות יוצאת דופן ובטונים מכובדים גם מהאוהדים המקומיים שלו. אז פשוט הפנמתי שאת הרגש שלא הצליחו שחקני ראשון הבכירים לעורר אצל הקהל שלהם בכמעט ארבע וחצי משחקי בית, הצליחו הילדים של דורסמן להצית בפוזישן וחצי. ההפסד הוא כנראה הדבר האחרון שמעניין את האוהדים הכתומים שכבר התייאשו מהקבוצה שלהם, אבל אתמול הצליחה "החמישייה השלישית" של הקבוצה להחזיר חלק מהכבוד האבוד של המועדון, שנרמס בצורה קשה במהלך שבעת המחזורים הראשונים.

מול אמסטרדם ואולדנבורג, השחקנים של ירושלים נחשדו בזלזול. מול קצה הספסל של ראשון הם סבלו בעיקר מתחושת שוק מוחלטת, שספק אם נעלמה לגמרי עד הדקה האחרונה של המשחק. חניכיו של גודס נראו כמו חבורה של שחקנים שנאלצת לשחקת מול ילדים קטנים ופשוט לא נעים להם. לא שזה משנה משהו אבל זהביאן, נסטרנקו ושות' יכולים לרשום לעצמם ניצחון פרטי של 40:60, מאז המהלך המפתיע של דורסמן בדקה ה-16.

ערב של יוצאי דופן
מי שנותן מלחמה יפה למהלך של דורסמן על המקום הראשון ברשימת האירועים החריגים שהתרחשו אתמול ב"בית מכבי" הם מספר הזריקות (או האי-זריקות) של המקומיים מקו העונשין. ה-0-0 של ראשון מהקו לא רק שייאש את דורסמן, אלא גם שלח את מייסד ספסל, שלומי פרי, לעשות את מה שהוא הכי אוהב לעשות וזה לנבור בארכיונים עתיקים. טוב נו, לפחות בטבלאות הסטטיסטיקה שקיימות בארץ הקודש מ-1989. תוצאות החיפוש אגב מאשרות כי מדובר בפעם הראשונה בהיסטוריה (כלומר בהיסטוריה שהתחילה ב-1989) שקבוצה לא הגיעה ולו פעם אחת לביקור חפוז בקו העונשין. לפחות משהו לספר לנכדים.

אחת הסיבות שראשון התנזרה אתמול מקו העונשין נעוצה בעוד אירוע חריג העונה שקרה אתמול והוא שהכתומים התחילו לקלוע לשם שינוי מחוץ לקשת. אחרי 37-153 (24%) בשבעת המשחקים הקודמים וה-1-11 המחריד במחצית הראשונה נגד ירושלים, ראשון הדהימה עם 5-9 ברבע השלישי ו-9-17 בכל המחצית השנייה (53%). לפני המשחק ראשון עמדה על ממוצע של 5.2 שלשות למשחק. אתמול, במהלך מחצית אחת בלבד, היא הצליחה לקלוע כמות כפולה כמעט (9). בהקשר הזה חייבים לציין כמובן את רז זהביאן, שב-24 דק' הצליח לשלש כמעט את מספר השלשות בקריירה שלו בליגת העל. אחרי עומאר סניד בעונה שעברה, בראשל"צ אולי מצאו מושיע פרסי חדש.

לשורת האירועים יוצאי הדופן שהתרחשו אתמול ב"בית מכבי" מצטרף גם הסל המדהים של מורן רוט משלושת-רבעי מגרש בסוף הרבע השלישי. באופן מיסטי משהו, הביצוע של רוט מגיע 13 שנה פחות יום מאותו סל מסל מפורסם של דורון ג'מצ'י נגד ציבונה זאגרב, שנקלע כמעט מאותה נקודה על הפרקט. אולי לנומרולוג של גודס יהיה הסברים?

גודס ינסה לבנות אופי, דורסמן ינסה לבנות קבוצה
בפחות משבוע, הספיק המאמן הירושלמי לרתוח מזעם בפסקי הזמן, כפי שאולי לא עשה מעולם בקריירת האימון שלו. הפועל ירושלים כבר הוכיחה מוקדם יותר שהיא הצליחה לדחוף את זיכרונות הליגה מהעונה שעברה הישר לבוידעם אבל למרות הכדורסל המרשים שהיא מפגינה העונה, גודס יודע שזה עדיין לא מספיק. ההפסדים באירופה והמשחק של אתמול מוכיחים שלאדומים אין עדיין את "הקילינג אינסטינקט" הדרוש.

כזה שיאפשר לה לסיים את המשחק של אתמול על 40 הפרש, כזה שיאפשר לה לנצל מומנטומים ולהפוך משחקים נגד יריבות בינוניות באירופה ואולי יותר חשוב, כזה שיהפוך אותה בהמשך העונה לקבוצה מפחידה, שעולה לתת בראש גם לילדים של אליצור אולדנבורג. ירושלים אמנם ניצחה את המשחק של אתמול ואפילו נראתה טוב מאוד במהלך המחצית הראשונה, אבל התרדמת הכללית שירדה על הקבוצה ב-20 הדק' הבאות, שבאה לידי ביטוי ב-20 איבודי כדור במשחק (5 מתוכם של עומאר סניד), ישלחו את גיא גודס לנסות ולהבין למה הקבוצה שלו עדיין לא מצליחה לגבש אופי של קבוצה מאיימת.

ומה עם העתיד של ראשון? דורסמן אולי אמר אתמול שלא יחשוש לבצע את אותו מהלך גם במשחקים הבאים, אבל גם הוא יודע שהצעד הזה הגיע מתוך ייאוש עמוק וספק אם ישוחזר. ייתכן ובדרך הרוויח כמה דקות מזהביאן לעתיד אבל מי שיצטרך לעשות את חשבון הנפש האמיתי הם בעיקר השחקנים הבכירים של הקבוצה שנמצאים במשבר. ראשון עשויה לנצל את הפגרה בשביל לצרף/ להחליף זר או שתיים (בראשון עדיין מנסים לעמוד על טיב הקשר בין ג'יימס לאנג לכדורסל) אבל עוד לפני שיצרפו זרים חדשים, בראשון יצטרכו למצוא בעיקר את הביטחון העצמי, שהלך לאיבוד ומסרב לחזור.