נהריה - רוצה להמשיך במומנטום
שרון קינן ,26/05/2008

הקבוצה הכי חמה בסיום העונה הייתה דווקא זאת שהחליפה מאמן אחרונה. החבורה של בוסאני מגיעה בכושר שיא, במוראל גבוה ובלי הרבה מה להפסיד. האם נותרו לו שפנים בכובע?

מעטים הם אוהדי הכדורסל בארץ שיהיה להם קשה לפתח סימפטיה כלפי סיפור הכדורסל החיובי שמתרחש בנהריה בעשור האחרון. פרט למכבי והפועל ירושלים, לא נצליח למצוא הרבה קבוצות בליגה שלנו שהעפילו לפיינל-פור (על כל שיטותיו) 4 פעמים מתוך 6 העונות ששיחקו בליגה. נהריה היא אחת מהקבוצות הבודדות בארץ שהצליחו לעלות לליגת העל וגם לשמור על מקום יציב בצמרת, בהישג שמזכיר רק את מכבי רעננה של אמצע שנות ה-90, בגלגולה הראשון לפני שהפכה בסיוע הרצליני לבני-השרון.

בניגוד לרעננה של אז, שסיימה שנתיים ברציפות במקום השני אבל הפסידה בחצי גמר הפלייאוף, נהריה רשמה הופעה היסטורית בגמר, כבר בעונתה הראשונה בליגה ב-2002/3. הרחק מהברנז'ה של המרכז, הצליחו בצפון לשמור על יציבות כלכלית מרשימה, בהתחלה בזכות "שטראוס" וכיום בחסות "ישקאר", בזמן שקבוצות רבות בהסיטוריה נפלו, בניסיון לרדוף אחרי מכבי או אפילו להתחרות עם ירושלים כ"מספר 2" של הכדורסל בארץ.

נהריה מגיעה לפיינל-פור השני שלה, מאז ננטשה שיטת הסדרות לפני שנתיים, לאחר עונה רבת תהפוכות, שבמרכזה עמדו חילופי מאמנים שהביאו את רוני בוסאני לקבוצה. שישה ניצחונות משבעה משחקים תחת בוסאני סידרו לקבוצה את הכרטיס לפיינל-פור, שעד לפני חודשיים נראה כמשימה בלית אפשרית. ערב הפיינל-פור, מקווים בנהריה שלבוסאני לא נגמרו השפנים בכובע.


Make or Break
הרבה תלוי בג'ון גילכרייסט. לנהריה יש את אחד הקוים הקדמיים היציבים בליגה, בדמותם של אוטיס היל ועידו קוז'יקארו שמייצרים 27 נק' ו-12.8 ריב' למשחק. גם ביום לא גדול של קוז'יקארו (היל שומר על יציבות טובה יותר), נהריה מקבלת סיוע יעיל מאוד למשחק הפנים מאשאנטה ג'ונסון, שמציג יכולת טובה מאוד במשחקים האחרונים, כולל 22 נק' נגד מכבי וחולון ו-16 נק' נגד בני-השרון בסיבוב השלישי.

בניגוד למשחק הפנים היציב שלו, בוסאני לא תמיד יודע למה לצפות מהרכז הפותח שלו, ג'ון גילכרייסט. אין ספק שהגארד ממרילנד הוא שחקן מוכשר מאוד שמסוגל בערב נתון לעקוץ כל קבוצה, הבעיה היא שלצד משחקים כאלה, הוא מסוגל גם להציג תצוגות פחות מחמיאות וגרוע מכך, למשוך את כל הקבוצה איתו, בצורה שמזכירה משהו את וויל ביינום בעונתו הראשונה במכבי.

מאז שבוסאני הגיע לנהריה, גילכרייסט, שהפך לשחקן חמישייה קבוע, העלה את הממוצעים שלו אבל עדיין מגלה חוסר יציבות מסוים. בחצי הגמר, נהריה לא תוכל להרשות לעצמה קבלת החלטות לא טובה של הפוינט-גארד שלה מול קבוצה כמו חולון, שאוהבת לרוץ ויודעת להעניש על כל טעות. על גילכרייסט ישמור קרוב לודאי מורן רוט, שומר מציק שחוטף 1.8 חט' למשחק (חמישי בליגה).

עם זאת, אם נהריה תקבל את הרכז שלה ביכולת דומה לזו שהציג מול חולון, לפני כמה שבועות, עם 27 נק' ו-10 ריב', היא בהחלט יכוה להיות אופטימית. האמריקאי כבר הספיק להפסיד פעם אחת במעמד הפיינל-פור, עם ראשון לפני שנתיים. אז, הוא היה בינוני פלוס עם 13 נק', 6 ריב' ו-4 אס', במשחק כדורסל לא טוב שנגמר בניצחון צמוד לירושלים. הפעם הוא יקווה לסוף אחר.

עקב האכילס
ושוב... ג'ון גילכרייסט. כאשר יש לך רכז, מוכשר ככל שיהיה, שמסוגל ביום רע, למשוך את כל הקבוצה ביחיד איתו, זו היא נקודת תורפה. בוסאני יודע את זה, האוהדים של נהריה לבטח יודעים את זה, ספק אם גילכריסט יודע את זה אבל הכי חשוב, גם דורסמן יודע את זה. חולון ינסו ללחוץ את גילכרייסט ולהפיל את נהריה איתו.

נקודת החוזק
מבין ארבעת הקבוצות המתמודדות באירוע, נהריה כנראה נמצאת בכושר הטוב ביותר, ובטח המצב המנטלי הטוב ביותר. מבחינת התיזמון לא יכלו בנהריה לבקש מועד טוב יותר לפיינל-פור. הקבוצה נמצאת בכושר שיא מאז הגעתו של בוסאני ועומדת על 1-6 מאז שהגיע. נהריה הספיקה לרשום לעצמה בחודש האחרון ניצחונות על כל אחת משלושת הקבוצות האחרות בפיינל-פור, כולל פירוק לגורמים של חולוניה 78-99. אפילו חובבי האמונות התפילות בעין-שרה יכולים להירגע אחרי שהקבוצה הספיקה להפסיד פעם אחת ברצף האחרון (מול ירושלים) ולא מגיעה עם 0 בטור ההפסדים, מאז הגעתו של בוסאני.

המהלך שעשה את המיפנה
שאלה רטורית - ההבאה של בוסאני במחזור ה-21. מקבוצה שבורה שכבר הסתכלה בדאגה לתחתית, החזירה לעצמה נהריה, תחת הדרכתו של בוסאני, את הביטחון העצמי שלה. בניגוד לבית-הלחמי, בוסאני הצליח להביא לידי ביטוי את סגל השחקנים המוכשר של הקבוצה ורץ איתם למאזן 1-6 בסיום עונה חלומי, שהקנה לנהריה, קצת מבלי להרגיש, את הכרטיס לפיינל-פור. בוסאני מגיע לאירוע השיא בקריירת האימון שלו, לאחר שלא הצליח בשנים האחרונות לתקוע יתד בקבוצות בהן אימן.

מאזן במשחקים צמודים
תריסר פעמים נקלעה נהריה למשחקים צמודים, שבע פעמים ניצחה. הקבוצה ידעה לא מעט משחקים צמודים ולפחות לפי הנתון הזה, היא מציגה מאזן חיובי. עם זאת, היא הספיקה להפסיד במשחקים צמודים לכל אחת משלושת הקבוצות האחרות בפיינל פור, אבל כל ההפסדים היו בתקופת בית-הלחמי כך שבנהריה ימהרו לבטל את הנתון הזה.

המאזן של נהריה במשחקים צמודים בתקופת בוסאני עומד על 1-2, כולל ניצחון מותח בנקודה על מכבי לפני כחודש. במידה ונהריה אכן תגיע למשחק צמוד בפיינל-פור, היא תצטרך להוכיח שהיא מסוגלת לתפקד בקלאץ', גם מחוץ לעין-שרה, אחרי שפרט למשחק אחד, הפסידה העונה את כל המשחקים הצמודים שלה מחוץ לבית.

אז מה היה לנו?
הרבה נכתב בעבר על ההשפעה של פיטורי מאמן במהלך העונה. ספק אם מישהו יוכיח פעם את כדאיותו הבטוחה של הצעד. המשפט הנפוץ ביותר שנשמע לאחר פיטורים בארץ הקודש הוא: "הרגשנו צורך לזעזע את המערכת". לפחות לפי המקרה של נהריה בעונה הנוכחית, זעזוע אכן קרה והוא היה חיובי מאוד.

העונה של הסגולים נפתחה דווקא במומנטום חיובי. למרות הפסד ביתי צמוד למכבי, הקבוצה ניצחה בחמישה מתוך ששת המשחקים הבאים שלה. במחזור השמיני הגיע האדון טפירו לנהריה ועם 31 נק' שלו הוא הנחיל לנהריה הפסד בית לא נעים 83-68 לבני השרון, שהחל מפולת בקבוצה. נהריה חטפה בהמשך תבוסות כואבות גם בחולון ונוקיה ששוב העלו לדיון את נושא חוסר היכולת להתמודד עם הגדולות.

הבעיה של בית-הלחמי הייתה שגם עם "הבינוניות" ו"הקטנות", הקבוצה שלו התקשתה להתמודד, עם הפסדים לגליל ולר"ג. האמון בין בית-הלחמי לשחקנים נפגע, אבל המאמן התעקש שלא לבצע שינויים בסגל, מעשה שקבוצות ישראליות שלא מצליחות, מתקשות לסיים עונה בלעדיו. רצף הפסדים בסוף הסיבוב השני, נתן את הפוש הסופי.

אחרי הניצחון הראשון של בוסאני, במשחק החוץ בראשון, מעטים היו האנשים בנהריה שהאמינו שזה יסתיים בכרטיס לפיינל-פור. אבל בוסאני החזיר לקבוצה את שטף המשחק שלה, שהלך לאיבוד בתקופת בית-הלחמי אי שם באזור הקריות, בואכה עכו. 1-6 מדהים בשבעת המשחקים האחרונים של העונה, דחה את סוף העונה של הקבוצה בשבוע. בשדרות הגעתון לא מתלוננים.

והרי התחזית
האופטימי: היל וקוז'יקארו חוגגים בצבע של חולון, בדרך לגמר. שם, ג'ון גילכריסט גורם לרוני בוסאני ללחץ דם גבוה אבל מתפוצץ מול מכבי/בני השרון, בדרך לאליפות היסטורית (כמעט כל אליפות כאן תהיה היסטורית אבל עדיין כיף לרשום את זה).

הפסימי: ג'ון גילכריסט גורם לרוני בוסאני ללחץ דם גבוה. נהריה חוטפת בראש מול חולון. כ-1500 סגולים חוזרים מתוסכלים לצפון.






כתבות אחרונות באתר
Print



ארכיון טורים
אז למה לא סדרות בעצם?בין ניו זילנד ואור יהודהמשעמם לא יהיה כאןNBA- המצעד השבועי - 11/12NBA- המצעד השבועי - 4/12זה לא אתה, זה אניNBA - המצעד השבועי - 27/11NBA- המצעד השבועי - 20/11הפלישה החולונית לראשוןהבעיות של זיו ארזהמערב הלא פרועאולימפיאקוס בעיר הייןהבהלה לזהבNBA: זוהי שקיעתה של הזריחהפלייאוף NBA - חמשת הסיפורים החמיםככה לא לוקחים אליפות, סטיבי.



© כל הזכויות שמורות
cker();