NBA - המצעד השבועי - 27/11
שרון קינן ,28/11/2008

כמו כל שבוע, מסכם שרון קינן את מה שקרה ב-NBA בחמש נקודות. הוא מתחיל בכריס פול, ממשיך בוינס קרטר ואורלנדו מג'יק, מתעכב על הניו יורק Expiring contracts ומקנח בראש חץ שנותר בצמרת, לא לפני עדכון נוסף אודות רודי פרננדז האליל.

5. "דאבל טריפל דאבל" לפול, ההורנטס קצת פחות מרשימים
הלובי של קהילת אוהדי ההורנטס בישראל לחץ וכריס פול חוזר למצעד שלנו לאחר היעדרות של שלושה שבועות. האמת שגם מבלי הלחץ הפוליטי הזימון של cp3 מוצדק בעקבות שני הטריפל דאבלים הרצופים שהשיג ביום שבת ושני האחרונים. זה התחיל עם 29 נק', 16 אס' ו-10 ריב' בניצחון מול אוקלהומה סיטי החלשה והמשיך עם תצוגה קצת יותר "מאופקת" של 14 נק', 17 אס' ו-10 ריב' בניצחון החוץ מול הקליפרס, עוד קבוצה שאין לה בינתיים יותר מדי במה להתגאות.

פול, שצבר כבר 6 טריפל דאבלים בקריירה, ממשיך להציג את אותם מספרים מצוינים מהעונה שעברה וב-13 משחקים הוא עומד כרגע על 20.5 נק', 12.2 אס' ו-5.8 אס' למשחק. בלי לברון, הוא היה אולי המועמד המוביל לתואר ה-MVP. מה שיקשה עליו במירוץ הזה היא העובדה שלמרות היכולת האישית הטובה, הקבוצה שלו לא כ"כ עומדת בציפיות הגבוהות שהוצבו לה בתחילת העונה.

ההורנטס ממוקמים במקום ה-5 במערב עם מאזן של 5-8 ולמרות פתיחה טובה של העונה הם מתקשים לייצר רצף מרשים של ניצחונות ולהימנע מהפסדים לקבוצות בינוניות ומטה. המספרים של פול קרוב לוודאי ישאירו אותם בצמרת של המערב אבל כמו שזה נראה עכשיו רוטצית הגבוהים הבעייתית של ההורנטס, עשויה ליצור לא מעט בעיות בהתמודדות עם הקבוצות הגדולות. אם פול רוצה MVP, או לפחות שיחזור של המקום השני במערב, כדאי לו להתחיל להעיר את החברים שלו לקבוצה (או לחילופין להשיג טריפל דאבל בכל משחק).

4. קארטר וניו-ג'רזי בסיום מדהים בטורנטו
יא אולוהים, איזה סיום. כריס בוש היה לוהט בטורנטו עם 42 נק' אבל וינס קארטר, הראפטור לשעבר, ענה ב-39 נק' משלו, כולל אחד מסלי הניצחון היותר קלים בקריירה שלו, כדי לתת לנטס ניצחון 127-129 בהארכה. שתי הקבוצות אגב נמצאות זו לצד זו במקום ה-6 במזרח עם מאזן זהה של 7-7.

לחצו כאן לקטע מיוטיוב

3. זמן הקסם של אורלנדו
במבחן התוצאה לפחות, יש קבוצה אחת שנמצאת קרוב מכולם ל"ראש החץ", שעליו נרחיב בהמשך. למרות עונה של 52 ניצחונות בשנה שעברה, אורלנדו נשארה קצת מאחור לעומת קבוצות כמו יוסטון, ניו-אורלינס ויוטה בתחזיות המוקדמות של תחילת העונה.

המג'יק מציגים ביינתיים את המאזן הרביעי בטיבו בליגה (4-11, מקום שלישי במזרח אחרי בוסטון וקליבלנד) והשבוע, המשיכו את הריצה המרשימה שלהם בשבועות האחרונים שעומדת 2-11, מאז שני ההפסדים בתחילת העונה. הלילה הם הראו הרבה אופי כשהצליחו לנצח 94-96 במשחק חוץ צמוד בפילדלפיה, הודות לשלשת קלאץ' מרשימה של רשארד לואיס, 4 שניות לסיום.

דוויט הווארד ממשיך להציג מספרים מפוצצים 21 נק', 13.5 ריב' ו-4 חס' למשחק. לואיס, טורקוגולו, נלסון ופיאטרוס משלמים חמישיה יעילה שקולעת כולה במספרים כפולים. הספסל הוא עדיין קצר יחסית לקבוצה בסדר הגודל של המג'יק אבל כל עוד הם נראים ככה, געגועים לקרלוס ארויו נראים הזויים מתמיד.

2. היכונו לשובר הקופות הני-יורקי בכיכובו של קינג ג'יימס- "הקיץ של 2010", בקרוב (או בעוד שנתיים בעצם)
"אני חושב שאנחנו קבוצה טובה יותר", אמר מאמן הניקס, מייק ד'אנטוני, בתגובה לשבוע הטריידים שעברה הקבוצה, בה נפתרה מחוזיהם היקרים וארוכי הטווח של זאק רנדולף וג'אמאל קרופורד, תמורת חוזיהם הקצרים יחסית של אל הרינגטון, קאטינו מובלי ותים תומאס, שמסתיימים בקיץ 2010. אי אפשר לבוא בטענות למאמן שבסך הכל מנסה לתת אמון בסגל השחקנים הנוכחי שלו, אבל כנראה שגם ד'אנטוני יודע שהציטוט הזה נע בין מגוחך למגוחך ביותר.

אני מוכן להתחייב בפניכם שגם אם לי היה חוזה NBA שמסתיים ב-2010, הייתי היום שם חם להצטרף לשורות ניו-יורק העונה. לא סתם כינה השבוע ביל סימונס, אחד מכותבי הספורט הטובים ביותר בארה"ב, את הניו-יורק ניקס בשם New York Expiring Contracts (החוזים הנגמרים מניו יורק).

הניקס דווקא הפתיעו בפתיחת עונה טובה (מקום 6 במזרח עם מאזן 7-7) והאמת שבנסיבות אחרות, טרייד בו קבוצה מוותרת על שני עושי הנקודות הבכירים שלה תמורת שלושה שחקנים בינוניים ששניים מהם כבר אחרי שיאם (תומאס ומובלי), היה מתקבל בביקורת נוקבות מצד התקשורת בארה"ב. אבל כולם יודעים שדוני וולש, הג'נרל מנג'ר של הניקס, פשוט החל בתהליך ניקוי תקרת השכר של הקבוצה לעונת 2010/11. חוץ מלצעוק בקולי קולות "We Want LeBron", כמו שהאוהדים שלהם עשו שלשום כשקינג ג'יימס הגיע לביקור, הנהלת הניקס עושה כמעט הכל בשביל לאותת למלך שניו-יורק היא המקום האידיאלו בשבילו בעוד שנתיים.

בניקס יש בינתיים רק ארבעה שחקנים שחתומים מעבר ל-2010. מתוכם, רק החוזה של אדי קארי (11.3$) נחשב גבוה ובמסגרת "פרויקט לברון", גם הוא צפוי למצוא בית חדש במהלך השנתיים הקרובות. אם הניקס ימשיכו להצליח בדילול תקרת השכר שלהם של 2010/11 לא מן הנמנע שהם ינחיתו ב-MSG עוד כוכב או שניים מבורסת השמות המפוארת שהופכת לשחקנים חופשיים בקיץ 2010. ע"פ השמועות, הפנזטזיה של הניקס היא לחזק את לברון בכריס בוש ובסטיב נאש, שבגיל 36 עשוי להפגין התפשרות כלכלית יוצאת דופן תמורת סיכוי לתואר ראשון תחת מייק ד'אנטוני. אני יודע שזה עושה לכמה אנשים בחילה, אבל אם הפנטזיות האלה יתגשמו, ניו-יורק עשויה עוד להפוך לקבוצה שכיף לראות.

1. ראש חץ
טוב אז האמת שניסיתי להימנע מהכותרת הזו אבל אחרי שכמעט חמישית מהעונה מאחורינו, זה בלתי נמנע. שלוש קבוצות נמצאות כרגע רמה אחת מעל הליגה: הלייקרס, הסלטיקס והקאבס (אני מוכן להתפשר גם על "שתיים וחצי" עם כל אלה שלא משכונעים עד כמה קליבלנד הם "אמיתיים"). דיברנו בתחילת העונה על רשימה לא קטנה של קבוצות שמסוגלת לדגדג ואף לעבור את מחסום ה-60 ניצחונות, אבל בינתיים זה די רחוק משם. קבוצות כמו יוסטון, ניו-אורלינס, דטרויט, פיניקס ויוטה (שמקבלת הנחה בגלל הפציעה של דרון וייליאמס) אמנם נמצאות בצמרת אבל לא מצליחות לייצר רצף מרשים של ניצחנות כדי לעלות רמה אחת לפחות ולהצטרף למועדון "שלוש הבכירות".

הסלטיקס מובילים כרגע את המזרח עם מאזן מצוין של 2-14 (ריצה של 0-6 ו-1-9). למרות החששות מירידה צפויה שלאחר אליפות, נראה כי יותר מדי לא השתנה מהעונה שעברה. ההתקפה נשארה די בינונית (רק במקום ה-12 בליגה) אבל מי אמר שצריך לקלוע יותר מ-100 נק' למשחק אם אפשר להוריד קבוצות למתחת ל-80 נק' למשחק. יאנאקיס היה גאה.

למרות שהיא שנייה בהפרש קטן ללייקרס, ההגנה של הסלטיקס היא עדיין המחוברת ביותר בליגה וכמעט בלתי אפשרי לנצח את בוסטון במשחק בעל קצב איטי. ספרו את זה לגולדן סטייט שבאה הלילה לגארדן, הצלחה לכפות קצב מהיר בעל סקור גבוה, הובילה במשך רב דקות המשחק אבל נכנעה לבליץ הגנתי של הסלטיקס שניצחו בסופו של דבר 111-119, תוצאה גבוהה מאוד בהשוואה למשחק ממוצע של בוסטון.

בעוד הסלטיקס נשארו טובים בדיוק כמו שהיו בשנה שעברה, הלייקרס ללא ספק הפכו למאיימים יותר. מאזן של 1-12 (ריצה של 1-9) הופך אותה כנראה לקבוצה הטובה ביותר בליגה כרגע. ההתקפה נשארה מצוינת (מקום שלישי בליגה) אבל יותר מהכל, חזרתו של אנדרו ביינום משפרת משמעותית את משחק ההגנה של ל.א, שכרגע הוא אפילו טוב יותר משל בוסטון עם רק 93.9 נק' למשחק שהקבוצה סופגת (מקום ראשון בליגה).

הלייקרס היא כרגע הקבוצה עם הסגל העמוק בליגה והיא מרבה לאחרונה לסיים משחקים עם חמישיה, שישה, שבעה ואפילו שמונה שחקנים שקולעים במספרים כפולים. אחת ההפתעות היותר נעימות של פיל ג'קסון הוא הסמול פווורוורד בן ה-23, טרוור אריזה, שהעלה משמעותית את הממוצעים שלו מהעונות הקודמות ומנצל כל דקה על הפרקט, במה שהופך את הספסל הסגול-צהוב למשמעותי עוד יותר. הימים בהם קובי היה צריך לקלוע יותר מ-20 נק' בשביל שהלייקרס ינצחו נראים היום רחוקים מתמיד.

במבחן התוצאה, לברון וקליבלנד שייכים למועדון עם מאזן של 3-12 (ריצה של 1-9), אבל עם כל הכבוד למלך ולשיפור ביכולות הקבוצתית של הקאבס, אני עדיין ממשיך להתחבט עם עצמי תוך כדי שאני מקנה להם את השיבוץ המפואר. איך שלא תסתכלו על זה, קליבלנד עדיין נחותה ביותר מדי פרמטרים מקבוצות ברמה של הלייקרס והסלטיקס. כך או כך, לברון ממשיך להתפוצץ בינתיים וסביר להניח שהוא היה לוקח בקלות את תואר ה-MVP, אם הבחירות היו מתקיימות היום. זידרונאס אילגאוסקאס הליטאי, מי שהתרגל להיות בשנים האחרונות אחד הדברים היציבים היחידים בקליבלנד שלא קוראים להם "לברון ג'יימס", ממשיך להיות טוב עם 15 נק' ו-7 ריב' למשחק. אבל ההבדל המשמעותי מהעונה שעברה הוא הפוינט גארד מו וויליאמס, שהגיע ממילווקי ומשחרר לא מעט לחץ מלברון עם 16.5 נק' וכמעט 5 אס' למשחק.

רק מפגש אחד התקיים בינתיים בין שתיים משלוש הקבוצות האלה, בו הסלטיקס גברו בבית 85-90 על קליבלנד במחזור הפתיחה של העונה. אם ימשיכו בקצב הזה, אולי נצפה לראשונה בהיסטוריה בעונה בה לפחות שלוש קבוצות מנצחות מעל 65 משחקים. הלייקרס והסלטיקס בהחלט מסוגלים להיות מאוד קרובים לזה, אם לא לעבור. לגבי קליבלנד, אני שוב בספק.

נשארו מחוץ לדירוג: כריס בוש מתרגל לחצות את גבול ה-40 הנק', דווין ווייד מנסה לבדו לעשות ניסים במיאמי, דריק רוז משיקאגו ממשיך להוביל בגזרת "רוקי השנה", מאנו ג'ינובילי ודרון וויליאמס חוזרים לשחק כדורסל, גולדן סטייט ווושינגטון אומרות שלום לפי. ג'י קרליסימו ואדי ג'ורדן בפיטורין הראשונים של העונה וסטפון מארבורי מהניקס מסרב לעלות לפרקט גם כשהניקס נותרת בהרכב מינימלי.

"מה קורה עם רודי?" - עדכון אירופאי
זה התחיל בסדר עם 14 נק' ו-4 אס' בניצחון על הקינגס אבל אז הגיעו שני ערבים של 3 נק' (כולל 1-9 מהשדה בהפסד לפיניקס), במהלכם מצאתי את עצמי הופך בעל כורחי לדובר הרשמי של רודי בארץ הקודש, לאחר שרבים וטובים שהתרגלו כמוני למעלליו של הטאלנט הספרדי בשבועיים הראשונים, דרשו ממני הסברים משכנעים לירידה האחרונה. אני, כיאה לדובר בכל מקום בעולם, פיזרתי שלל קלישאות במטרה להרגיע את ציבור האוהדים מלא הציפיות ובשלב מסוים של דכדוך אפילו שכנעתי את עצמי שאני הוא האשם בירידה ביכולת, לאחר שפע הברכות שנתתי לו כאן במצעדים הראשונים.

בין לבין, הגיעה מיאמי היט לאורגון ובתצוגת שפל של 68 נק' בלבד, אפשרה לנו לסיים את העדכון השבועי על יקיר המדור שלנו עם חצי חיוך. רודי היה טוב עם 13 נק', 3 ריב' ו-3 אס' (ב-19 דק' בלבד), כולל שני הלי-הופים מרשימים מבית היוצר הספרדי "של רודריגז את פרננדז", שעזרו לבלייזרס להשפיל את ההיט 68-106. לתקציר של המשחק (כולל ההאלי-הופים של רודי: לחצו כאן לקטע מיוטיוב

אפרופו רודריגז, אני חושב שעם כל "פסטיבל רודי", קצת עשיתי חוסר צדק עם השגריר הספרדי הנוסף של פורטלנד. רכז כמו קלדרון אמנם הוא כנראה לא יהיה אבל מאז שרודי הגיע, ראינו את הפוינט גארד בן ה-22 מעיף מספר לא קטן של כדורים באוויר להלי-הופים מרשימים של רודי. כמו בשתי העונות הקודמות, רודריגז לא מהווה איום משמעותי לסל (רק 3.1 נק' למשחק) אבל 4.2 אס' למשחק (שני בקבוצה) - לא מעט בזכות התיאום העיוור עם רודי - הגדילו לו את מספר הדק' על הפרקט כפוינט גארד המחליף של סטיב בלייק.

ניקולאס באטום, הצלע השלישית במשלוש האירופאי של הבלייזרס, הציג הלילה מול ההיט את משחקו הטוב ביותר העונה עם 15 נק' ו-6 ריב'. הסמול פורוורד הצרפתי קולע בינתיים 5.4 נק' וקוטף 2.3 ריב' ב-15 דק' למשחק, במה שמתפתחת כטבילת אש בהחלט סבירה לילד בן 19 שרק עזב את אירופה.

לאוהדי מכבי מבינכם שתוהים מה עושה מייסאו באסטון, אחד המועמדים להצטרף לשורות הצהובים עוד העונה, בימים האלו, אז האמת שלא הרבה. באסטון שיחק רק שלושה משחקים העונה בהם קלע קצת יותר מנקודה למשחק. בקצב הזה החזרה למכבי נראת קרובה מתמיד, במיוחד אם ההנהלה שלה תמשיך להכניס את היד עמוק לכיס.

אני יודע שכבר קשה לכם לשמוע על עלילות המושבה הספרדית מעבר לים, אבל באמת שאני לא מסוגל לסיים את הפינה האירופאית שלנו מבלי להזכיר את חוזה קלדרון שלא העביר השבוע משחק בלי למסור לפחות שבעה אסיסטים (7,9,9,15 ליתר דיוק). כיף לראות את הרכז הספרדי, ששני רק לכריס פול בטבלת האסיסטים עם 9.3 למשחק, מסתגל די בקלות לעמדת הפוינט גארד הפותח של הראפטורס. בינתיים זה מספיק למקום ה-6 במזרח.






כתבות אחרונות באתר
Print



ארכיון טורים
אז למה לא סדרות בעצם?בין ניו זילנד ואור יהודהמשעמם לא יהיה כאןNBA- המצעד השבועי - 11/12NBA- המצעד השבועי - 4/12זה לא אתה, זה אניNBA- המצעד השבועי - 20/11הפלישה החולונית לראשוןהבעיות של זיו ארזהמערב הלא פרועאולימפיאקוס בעיר הייןהבהלה לזהבנהריה - רוצה להמשיך במומנטוםNBA: זוהי שקיעתה של הזריחהפלייאוף NBA - חמשת הסיפורים החמיםככה לא לוקחים אליפות, סטיבי.



© כל הזכויות שמורות
cker();